טרשת נפוצה

כמוניטרשת נפוצהמדריכיםפוריות, היריון ולידה עם טרשת נפוצה

פוריות, היריון ולידה עם טרשת נפוצה

האם טרשת נפוצה משפיעה על הפוריות? האם קיימים סיכונים לאישה עם טרשת נפוצה או לעובר במהלך ההיריון? כיצד היריון ולידה משפיעים על מהלך המחלה? והאם נדרש לשנות את הטיפול התרופתי לטרשת נפוצה לפני ההיריון? מדריך מפורט

מאת ד"ר יובל כרמון ערן ברקוביץ'
תגובות 2

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

טרשת נפוצה היא מחלה שמאובחנת בעיקר במבוגרים-צעירים, לרוב בנשים, פעמים רבות בדיוק בגילים בהם מתבססת הזוגיות ורבים מקימים בית ומשפחה. השפעת המחלה על נושאי פוריות, היריון, ולידה וכן השפעותיהם של היריון ולידה על מהלך המחלה - מעסיקים מאוד את המאובחנים.

 

נתחיל בהפגת החששות: המחלה לא מפריעה להרות וללדת ילד בריא. בישראל יש אף לא מעט נשים עם טרשת נפוצה שהקימו משפחות מרובות ילדים ובהן ידוע על אישה עם 10 ילדים (כולם נולדו לאחר התפרצות המחלה!) ואף אישה עם 14 ילדים.

 

עם זאת, לקראת כניסה להיריון ייתכנו שינויים בטיפול התרופתי ולכן חשוב שמטופלים עם טרשת נפוצה - גברים ונשים - ישתפו את הנוירולוג בתוכניות להרחבת המשפחה. בעזרת ההכוונה והליווי הנכון, אישה עם טרשת נפוצה תעבור היריון ולידה כמו כל אישה ללא המחלה. 

 

ריכזנו את התשובות לשאלות השכיחות בנוגע לפוריות, היריון ולידה עם טרשת נפוצה.

 

האם טרשת נפוצה היא מחלה תורשתית?

 

הגורמים לטרשת נפוצה עדיין אינם ברורים לאשורם, אך ידוע כי טרשת נפוצה אינה מחלה גנטית, וכנראה מופיעה בשל אינטראקציה בין מספר רב של גורמים שאחד מהם הוא הגנים.

 

הסבירות שלהורה עם טרשת נפוצה יהיה ילד עם טרשת נפוצה עומדת על 3%-5% - כאשר השונות בסיכון תלויה במין ההורה עם המחלה ומין הנולד. הסיכויים האבסולוטיים לכך שילד להורה עם טרשת נפוצה יפתח טרשת נפוצה בעצמו נמוכים מאוד, אך עדיין גבוהים מהסיכון לפתח טרשת נפוצה באוכלוסייה הכללית - שעומד על 0.1%-0.2% בלבד.

 

האם טרשת נפוצה משפיעה על פוריות האישה?

 

נשים עם טרשת נפוצה פוריות ויכולות ללדת בדיוק כמו כל אישה אחרת. המחלה עצמה לא משפיעה על הפוריות, עם זאת, חלק קטן מהתרופות לטרשת נפוצה עלולות לפגוע בפוריות או באיכות הזרע ובעיקר התרופה מיטוקסנטרון – שהיא תרופה כימותרפית.

 

תצפיות מסוימות בחיות מעבדה הראו שעשויה להיות הפרעה במחזור ובביוץ תחת טיפול באינטרפרון. אך כאמור – הפרעה שכזו נצפתה בחיות בלבד. 

 

האם טרשת נפוצה משפיעה על פוריות הגבר?

 

כמו בנשים, המחלה לא משפיעה על פוריות הגבר, אך ישנה סכנה לפוריות אם מקבלים תרופות ציטוטוקסיות, כמו המיטוקסנטרון. יש לציין שהשימוש בטיפול המודרני בטרשת נפוצה בתרופות ציטוטוקסיות נדיר ושמור למקרים מאוד ייחודיים, אם בכלל.

 

ברוב המקרים אין לגבר עם טרשת נפוצה מגבלות תרופתיות או המלצה לנקות את החומר הפעיל מהגוף, כפי שקיימת בקרב נשים (המלצות עליהן יפורט בהמשך). שונה היא התרופה אובג'יו – התרופה אומנם אינה פוגעת בפוריות, אך בשונה משאר התרופות לטרשת נפוצה, החומר הפעיל בתרופה חודר לזרע ולכן עלול להשפיע על התפתחות העובר. מסיבה זו, לגברים עם טרשת נפוצה המקבלים טיפול באובאג'יו לא מומלץ לקיים יחסי מין לא מוגנים. בעלון המצורף לתרופה בארה"ב (אבל לא באירופה), מצוין כי התרופה מגיעה גם לנוזל הזרע והשפעותיה על הרכב תאי הזרע לא ברור ולכן קיימת אזהרה לפיה על גבר המעוניין להביא ילדים, כדי לשלול כל סיכון, לעבור טיפול תרופתי לצורך פינוי מהיר של התרופה מהגוף (נטילת  כולסטיראמין  למשך 11 ימים, אחריהם יש לבצע בדיקת דם על מנת לוודא שהרמה בדם ירדה מתחת ל-0.02).

 

האם נשים עם טרשת נפוצה יכולות לעבור טיפולי הפריה?

 

נשים עם טרשת נפוצה שאינן מצליחות להרות (בלי קשר למחלה כמובן) יכולות לעבור טיפולי הפריה (IVF). עם זאת, מומלץ לנקוט בפרוטוקולים "חברותיים" יותר כאשר מטפלים בנשים עם טרשת נפוצה. מחקרים הראו כי במידה וההפריה נכשלת ישנה עלייה משמעותית בסיכון להתקף.

 

האם טרשת נפוצה מעלה סיכון לסיבוכים בהיריון ובלידה?

 

טרשת נפוצה אינה משפיעה על הסיכון להפלות, מוות של העובר או מומים עובריים. מספר מחקרים שבחנו מדגמים גדולים של נשים עם טרשת נפוצה הראו שהסיכונים במהלך ההיריון והלידה זהים לאלו של האוכלוסייה הכללית.

 

האם ההיריון משפיע על מחלת הטרשת הנפוצה?

 

בשנות החמישים של המאה ה-20 המליצו לנשים עם טרשת נפוצה להימנע מהיריון בשל הנחה שגויה לפיה היריון יכול להחמיר את מהלך המחלה וההתדרדרות הפיסית בעקבותיה. מאז, מחקרים רבים שנערכו בנושא הגיעו למסקנה ההפוכה וכיום ידוע כי היריון לא מחמיר את מצבן הגופני של נשים עם טרשת נפוצה - לא בטווח הקצר ולא הרחוק.

 

למעשה ההפך הוא הנכון - בזמן ההיריון גופה של האישה מוגן יותר מפני פעילות המחלה וניתן לראות הפחתה משמעותית של התקפי טרשת נפוצה, במיוחד בטרימסטרים השני והשלישי. תהליכים ביולוגיים שמתרחשים בהיריון ומפחיתים את התגובה החיסונית של הגוף ועלייה ברמות הקורטיקוסטרואידים הטבעיים בגוף בעת ההיריון עשויים להסביר את הירידה בפעילות המחלה שבדרך כלל מתרחשת בהיריון.

 

עם זאת, בשל השינויים הגופניים המתרחשים בגוף האישה בעת ההיריון נשים עשויות לחוות החמרה של תסמיני טרשת נפוצה קיימים או הופעה של תסמינים חדשים. כך לדוגמה, נשים עם טרשת נפוצה עלולות לחוש ביתר שאת תסמינים שכיחים בקרב נשים הרות כמו דחיפות ותכיפות במתן שתן וכן עייפות.

 

נשים עם בעיות בשיווי המשקל ואף כאלה שאף לא חשו בעיות מסוג זה טרום ההיריון, עלולות בעקבות השינויים הגופניים הנלווים להיריון לחוש כבדות וקושי לשמור על יציבות. לנשים אלו מומלץ להשתמש בתקופת ההיריון באמצעי עזר להליכה (כמו מקל הליכה) כדי לחוש בטוחות ולהימנע מנפילות מיותרות.

 

איך מטפלים בהתקף טרשת נפוצה במהלך ההיריון?

 

כאמור, להיריון השפעה מגנה על נשים עם טרשת נפוצה והוא מצמצם באופן משמעותי את הסיכון להתקף, אך הסיכון עדיין קיים. במידה ומופיע התקף טרשת נפוצה במהלך ההיריון, על הנוירולוג והגניקולוג של המטופלת לקיים התייעצות לגבי האפשרות של מתן טיפול בסטרואידים להפחתת תסמינים והפסקת ההתקף.

 

טיפול בסטרואידים במהלך ההיריון נחשב יחסית בטוח אך עלול להוביל למשקל נמוך של הילוד, לכן לעיתים קיימת דילמה האם נכון לתת סטרואידים או לנסות לאפשר למטופלת לעבור את ההתקף ללא טיפול בסטרואידים. לרוב בהתקף קל הנטייה היא שלא לקפוץ ולתת סטרואידים באופן מיידי, אך במידה שיש התקף עם חולשה בגפיים או הפרעה בשווי משקל לרוב תתקבל החלטה לטיפול בסטרואידים.

 

איזה מעקב גניקולוגי נדרש בנשים הרות עם טרשת נפוצה?

 

באופן כללי נשים עם טרשת נפוצה אינן זקוקות להנחיות מיוחדות או מומחה ייחודי למעקב אחר ההיריון והלידה. המעקב אחר הלידה והלידה עצמה זהים לאלו הנערכים בקרב נשים ללא טרשת נפוצה.

 

האם יש המלצות טיפול מיוחדות לנשים הרות עם טרשת נפוצה?

 

נמצא כי רמה נמוכה של ויטמין D קשורה לסיכון גבוה לפתח טרשת נפוצה וכיום רוב הנוירולוגים מציעים לכל מטופליהם ליטול ויטמין D3 במינונים גבוהים מהקצובה היומית המומלצת. עבודות בשנים האחרונות אף הראו כי רמת ויטמין D בדם היילוד עשויה להשפיע על הסבירות שהוא יפתח טרשת נפוצה בעתיד בבגרותו, כשרמות גבוהות של הוויטמין מפחיתות את הסיכון למחלה. לכן רוב הנוירולוגים ממליצים על נטילת ויטמין D3 גם בהיריון.

 

ההמלצה המקובלת היא לצרוך ויטמין D3 בהיריון במינון שלא עובר 1200-1500 יחידות ליום על פי רוב. יש לוודא שכלל הוויטמין D3 שנצרך על ידי האישה לא עובר ערך זה - מתוספי ויטמין D3 ישירות וגם מתכשירי מולטי ויטמין אחרים אותם נוטלת האישה ההרה. עם זאת, נציין כי אין ממש ערך טוקסי (רעיל) ברור לערכי ויטמין D3.

 

כיצד מתנהלת הלידה בנשים עם טרשת נפוצה?

 

לידה של נשים עם טרשת נפוצה היא לידה רגילה, פרט לכך שקיים סיכון מעט גבוה יותר לניתוח קיסרי, עקב קושי ללחוץ בשל שרירי בטן חלשים בקרב חלק מהנשים.

 

הטיפולים להקלה על הכאב במהלך הלידה, לרבות האלחוש האפידוראלי, נחשבים לבטוחים לשימוש בקרב נשים עם טרשת נפוצה. עם זאת, ישנם נוירולוגים, גניקולוגים ומרדימים שנוקטים משנה זהירות באשר לשימוש באפידורל בלידה ובחלק מבתי החולים אף נמנעים ממתן אפידורל ליולדות עם טרשת נפוצה ומעדיפים להשתמש במשככי כאב אחרים במידת הצורך. לכן יש לערוך התייעצות מקדימה בין המטופלת, הנוירולוג והגניקולוג כדי לגבש המלצות המתאימות למאפייני המטופלת לגבי השימוש במשככי כאבים בלידה.

 

כיצד מושפע המהלך של טרשת נפוצה לאחר הלידה?

 

במהלך החודשים הראשונים לאחר הלידה נשים עם טרשת נפוצה מצויות בסיכון מוגבר להתקף טרשת נפוצה. מוערך כי 20%-40% מהיולדות יחוו התקף לאחר הלידה, כשהסיכון גבוה במיוחד בין החודשים השלישי לשישי לאחר הלידה. לכן לאחר הלידה, במקביל לעיסוק האינטנסיבי סביב התינוק, מומלץ להקפיד על המעקב הנוירולוגי ואף להגביר את תדירותו.

 

במחקרים שעקבו לאורך זמן אחר נשים עם טרשת נפוצה, לא נראה הבדל בין נשים שילדו לבין נשים שלא ילדו בחומרת פעילות המחלה או הפגיעה הגופנית. ישנם מספר מחקרים שמראים שמצבן הגופני של נשים שילדו אף טוב יותר, אך ההנחה היא שממצא זה עשוי לנבוע מכך שיש סבירות גבוהה יותר שנשים שמלכתחילה מצבן הגופני טוב יותר וחשות יותר ביטחון יבחרו ללדת.

 

האם מומלץ להניק עם טרשת נפוצה?

 

באופן כללי אין מניעה מנשים עם טרשת נפוצה להניק וההחלטה האם להניק את התינוק או לא תלויה בשיקול דעתה של האם הטרייה. לפי מומחים בתחום, ההנקה היא התזונה הטובה ביותר לתינוק. עם זאת, הנקה יכולה להחמיר את העייפות שעשויה להחמיר גם תסמינים אחרים של המחלה – וגם אם מתפקדת זה דבר חשוב לתינוק.

 

באשר להשפעה של הנקה על מהלך מחלת הטרשת הנפוצה - אין ממצאים חד משמעיים, אך עדויות העלו את האפשרות שקיים יתרון בריאותי להנקה בלעדית בקרב נשים עם טרשת נפוצה. נמצאו גם עדויות לכך שמתוך נשים בריאות שהניקו פחות פיתחו בהמשך טרשת נפוצה, בהשוואה לנשים שלא הניקו – מה שמחזק את ההשערה לפיה להנקה עשויות להיות השפעות מגנות.

 

 

אחד השיקולים החשובים בבחירה אם להניק או לא הוא הצורך בחזרה לטיפול תרופתי - במידה ותחליט יולדת עם טרשת נפוצה שברצונה להניק, תאלץ לדחות את החזרה לטיפול התרופתי, מכיוון שהתרופות יכולות לעבור אל התינוק דרך חלב האם ואין מידע על האופן בו תרופות לטרשת נפוצה עלולות להשפיע על התינוק.

 

ישנם מצבים בהם הנוירולוג יזהה צורך לחזור לטיפול התרופתי מוקדם ככל שניתן, בגלל סיכון מוגבר להתקפים או להחמרה במצב הנוירולוגי - ואז ייתכן שימליץ לוותר על ההנקה.

 

האם תרופות לטרשת נפוצה בטוחות בהיריון?

 

לא נעשו מחקרים קליניים מבוקרים בהם נתנו מראש טיפול תרופתי לטרשת נפוצה לנשים הרות. לכן הגישה המחמירה טוענת כי כל התרופות המוכרות והמאושרות לטיפול בטרשת נפוצה אינן בטוחות לשימוש במהלך ההיריון ועלולות להזיק לעובר וההנחיה לגבי כל התרופות לטרשת היא שעדיף להיכנס להיריון כאשר המטופלת אינה משתמשת בתרופה והחומר הפעיל יצא מגופה.

 

מטופלים עם טרשת נפוצה צריכים לשוחח עם הנוירולוג המטפל על תוכניות עתידיות להיריון כדי שיוכלו להתחשב בכך בהתאמת הטיפול התרופתי ובזמן הנכון להפסיקו כדי שהגוף יתנקה מן החומר הפעיל - לרוב חודש לפחות לפני תחילת הניסיונות להיכנס להיריון, אך עם חלק מהתרופות יש צורך בזמן ממושך של כשלושה חודשים ואף יותר – לדוגמה התרופה החדשה אוקרוואס שלפי ה-FDA דורשת שימוש באמצעי מניעה בנשים עד שישה חודשים לאחר העירוי האחרון.

 

מאחר שהניסיון להרות עשוי לקחת זמן ולא ניתן לדעת מתי ההיריון ייקלט, נשים עלולות למצוא את עצמן ללא טיפול תרופתי זמן ממושך. לכן מומלץ לחשב ולמצוא את "חלון הפוריות" ולהשתדל לקיים יחסים בעיתוי האידיאלי (הביוץ) כדי להעלות את הסיכוי להיריון ולצמצם את טווח הזמן בו הגוף לא תחת טיפול תרופתי.

 

התרופות שונות במידת מסוכנותן ועל הנוירולוג להמליץ נכונה על טווח הזמן הנכון מהפסקת התרופה ועד הזמן הבטוח לקליטת ההיריון. נהוג להסתמך על סיווג התרופות של מנהל המזון והתרופות האמריקאי ((FDA, שנקבע לפי רמת הסיכון להיריון ולעובר בעקבות השימוש בתרופה, וזאת בהתבסס על המידע שמעבירות חברות התרופות לגבי החומר הפעיל כאשר הן מבקשות לאשר את התרופות לשיווק. עד שנת 2015 התרופות סווגו על ידי  ה-FDA לאחת מן הקטגוריות A,B,C,D או X. מאז 2015 מתחיל שינוי בו יוצגו לגבי כל תרופה הסכנות האפשריות כדי להוביל לקבלת החלטות משותפת של המטופלים עם הצוות הרפואי לגבי היתרונות והחסרונות של המשך הטיפול התרופתי עד לקליטת ההיריון ואולי גם תוך כדי ההיריון. תהליך השינוי ועדכון המידע לגבי כל התרופות יסתיים רק ביוני 2018 ולכן, עד אז, נציג את הסיווג "המסורתי":

 

קטגוריה X – התרופה אובג'יו מוגדרת בקטגוריית היריון X. המשמעות היא שמחקרים בחיות או בבני אדם הראו עדויות משמעותיות כי החומר הפעיל מסוכן לעובר. השימוש בתרופה אסור לנשים בהיריון או לנשים שמתכוונות להיכנס להיריון. תרופה זו אסורה גם לגברים המבקשים להביא ילדים, מכיוון שהחומר הפעיל מגיע לזרע.

 

קטגוריה D – התרופה הכימותרפית מיטוקסנטרון מסווגת לקטגוריה D. המשמעות היא שמחקרים בחיות או בבני אדם הראו עדויות משמעותיות כי החומר הפעיל מסוכן לעובר.

 

קטגוריה C – התרופות אבונקס, פלגרידי, רביף, בטאפרון, גילניה, טיסברי טקפידרה ולמטרדה מסווגות לקטגוריה C. המשמעות היא שמחקרים בחיות הראו כי לתרופה תופעות לוואי שיכולות להשפיע על העובר ואין מחקרים מבוקרים בנשים הרות. בתרופות מקבוצה C על הנוירולוג להעריך את הסיכון שבשימוש לתרופה לעומת יתרונותיה למטופלת ולקבוע האם ומתי יש להפסיקה. ברובם המוחלט של המקרים, לטובת ביטחון העובר, ההמלצה היא להפסיק את השימוש בתרופה עוד לפני תחילת ההיריון. בתוך אותה הקטגוריה ישנה שונות רבה ברמת הסיכון בין התרופות.

 

קטגוריה B – התרופה קופקסון מסווגת לקטגוריה B. בקטגוריה זו נכללות תרופות שמחקרים בחיות הראו כי אינן מסוכנות לעובר, אך לא נערכו ניסויים מבוקרים בקרב נשים הרות שיאוששו מעבר לכל ספק שאין כל סכנה.

 

בכל הנוגע לשימוש בתרופות בזמן היריון, ישנו קושי רב לאסוף נתונים ולבצע מחקרים קליניים בגלל המגבלות האתיות בניסויים בנשים הרות. חברות התרופות עורכות רישומים ומעקב אחר דיווחי מטופלות שבטעות נכנסו להיריון תחת השימוש בתרופות לטרשת נפוצה. בנשים אלו מתבצע מעקב אחר ההיריון, הלידה וההתפתחות הילוד. איסוף נתונים בשיטה זו מוגבל ואיטי ולכן קיים קושי רב להגיע למסקנות, קושי שגובר עוד יותר כאשר עוסקים בתרופות החדשות, עליהן לא נאסף מספיק מידע ועל הרופאים וקובעי המדיניות להסתמך על נתונים מניסויים שנערכו בחיות.

 

כאמור, בשנים האחרונות מתרחש שינוי בסיווג התרופות על ידי ה-FDA, זאת בגלל שהקטגוריות הישנות אינן מתארות נכונה את הסיכונים והסיכויים ולא עוזרות לנוירולוגים והמטופלים להגיע להחלטה משותפת לגבי המשך הטיפול התרופתי. במקביל, מתרחש שינוי ומתפתחת גמישות לגבי הטאבו שקובע כי אין להשתמש בתרופות לטרשת נפוצה בזמן ההיריון ויש להתנקות מהן לפניו.

 

באשר לתרופות שהניסיון עמן רב יותר - הקופקסון וקבוצת האינטרפרון-בטא (אבונקס, רביף ובטאפרון) - הצטבר עם השנים מידע רב יותר. הממצאים האחרונים מראים שלא הקופקסון ולא קבוצת האינטרפרון-בטא מהווים סכנה לעובר. עם זאת, בעבר היו ממצאים שהראו כי שימוש בזמן ההיריון באינטרפרון-בטא עשוי להיות קשור למשקל נמוך של היילוד. מידע זה מצטרף להכרה שבחלק מן המקרים הכניסה להיריון תארך זמן רב במהלכו המטופלת פחות מוגנת. אוסף העדויות והממצאים החדשים מובילים כיום חלק מהנוירולוגים לקבל החלטה משותפת עם המטופלות להמשיך עם הטיפול התרופתי עד התשובה החיובית בבדיקת ההיריון, תוך כדי שימוש באחד מהאינטרפורנים (רביף, בטאפרון, אבונקס) או עם הקופקסון .

 

הטיפול היחיד שנחשב לבטוח בהיריון הוא טיפול באימונוגלובולינים IVIG)) - נוגדנים אנושיים שנאספו מדמם של תורמים וככל הנראה מווסתים את מערכת החיסון וכך תורמים לשיפור מצבם של אנשים עם טרשת נפוצה. נטען כי היתרון  בשימוש  ב-IVIG הוא הפחתת הסיכון לחוות התקף בשלושת החודשים שלאחר הלידה. עם זאת, יעילותו של ה-IVIG הודגמה במחקר אחד בלבד – מחקר ישראלי שנערך במרכז לטרשת נפוצה בשיבא. לא נערכו מחקרים עוקבים משמעותיים בנושא ולכן הטיפול באימונוגלובולינים לא אושר על ידי ה-FDA כטיפול מונע לגיטימי והוא עדיין מהווה טיפול ניסיוני, ומסיבה זו קופות החולים לא מחויבות לממן את הטיפול היקר.

 

מה קורה אם נכנסים להיריון תחת טיפול תרופתי לטרשת נפוצה?

 

התשובה תלויה כמובן בתרופה המדוברת. כאמור, במידה שההיריון מתוכנן, חשוב לדווח לרופא על הרצון להרות ובהתאם להנחיותיו להפסיק את הטיפול התרופתי.

 

באשר להיריון לא מתוכנן תחת טיפול תרופתי, כמובן שצריך יהיה לפנות לנוירולוג ולהפסיק את הטיפול. עם זאת, ברוב המקרים אין סיבה לחשש.

 

התרופה קופקסון כאמור נחשבת לבטוחה יחסית וממצאים מרגיעים התקבלו לאחרונה גם על מטופלות באינטרפרון-בטא. מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Multiple Sclerosis Journal ובחן את ההשפעות של חשיפה במהלך ההיריון לאינטרפרון-בטא בקרב 251 נשים עם טרשת נפוצה שנחשפו לאינטרפרון בטא במהלך ההיריון (קיבלו לפחות זריקה אחת אחרי הווסת האחרונה) ו-194 נשים עם טרשת נפוצה שלא נחשפו לתרופות לטרשת נפוצה בהיריון, העלה כי חשיפה לאינטרפרון-בטא בשלבים המוקדמים של ההיריון לא קשורה לסיכון להפלה, לא למומים, לא ללידה מוקדמת ולא למשקל לידה נמוך.

 

כאמור, באשר לתרופות חדשות יותר טרם הצטברו מספיק עדויות.

 

מתי חוזרים לטיפול תרופתי לאחר הלידה?

 

המועד בו תחזור יולדת עם טרשת נפוצה לקבל טיפול תרופתי תלוי בכוונה שלה להניק - למי שאינה מניקה ההמלצה היא לחזור ולהתחיל בטיפול התרופתי מוקדם ככל שניתן מיד לאחר הלידה.

 

מרכזים טרטולוגים

 

במידה שאתם מרגישים צורך במידע נוסף ניתן לפנות לייעוץ טרטולוגי באחד מהמרכזים הייעודיים ברחבי הארץ. מטרת המרכזים לספק מידע אמין ועדכני לגבי הסיכונים והשפעותיהם של חומרים שונים (לא רק תרופות) על ההיריון וההנקה. המרכזים הללו משרתים צוותים רפואיים ופתוחים להתייעצות גם לציבור הרחב.

 

המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות: טלפון: 02-5082825. שעות למענה טלפוני: ראשון עד חמישי 9:00-14:00

 

המרכז הטרטולוגי באסף הרופא "הריופון": טלפון: 08-9779309. שעות למענה טלפוני: ראשון עד חמישי 8:00-14:00

 

המרכז הטרטולוגי במרכז רפואי רבין. טלפון: 03-9376911. שעות למענה טלפוני: ראשון עד חמישי 07:30-14:30

 

המרכז הטרטולוגי ברמב"ם. טלפון: 04-7772725 או 04-7772093. שעות לקביעת תור למרכז: ימים ראשון עד חמישי 08:30-15:00. ברמב"ם קיים מוקד חירום לייעוץ בנושא הרעלות הפועל 24 שעות ביממה וניתן לפנות אליו במידה וקיימת הרעלה חדה (אקוטית): טלפון 04-7771900.

 

 

ד"ר יובל כרמון הוא מנהל המרפאה לנוירואימונולוגיה וטרשת נפוצה בבית החולים מאיר ומנהל בקהילת טרשת נפוצה באתר כמוני

ערן ברקוביץ' הוא פסיכולוג רפואי מומחה ומנהל קהילת טרשת נפוצה בכמוני ומנהל בקהילת טרשת נפוצה באתר כמוני

 

 

עדכון אחרון: ספטמבר 2017

 

 

 

snow17
אתמול ב: 17:24
מה לגבי סטרואידים לפני כניסה להריון, כמה זמן לחכות בטרם כניסה להריון לאחר טיפול בסטרואידים לנשים?
שרית.33
14/09/17 12:29
לא ברור לי בכלל... איך מסתדרת הסתירה בין העובדות שנכתבו כאן- מצד אחד הריון ולידה נחשבים בטוחים לחולות טרשת, ומצד שני תוך חצי שנה מהלידה ל- 40% מהחולות יהיה התקף? אולי ההריון עצמו בטוח, אבל נשמע שה...
לא ברור לי בכלל...
איך מסתדרת הסתירה בין העובדות שנכתבו כאן-
מצד אחד הריון ולידה נחשבים בטוחים לחולות טרשת, ומצד שני תוך חצי שנה מהלידה ל- 40% מהחולות יהיה התקף?
אולי ההריון עצמו בטוח, אבל נשמע שהתוצאות שלו לא בטוחות בכלל...
קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: