סוכרת סוג-1

כמוניסוכרת סוג-1מדריכיםפעילות גופנית עם סוכרת סוג 1

פעילות גופנית עם סוכרת סוג 1

איזו פעילות מומלצת לאנשים עם סוכרת סוג 1? אילו שינויים מתרחשים ברמות הסוכר בדם כתגובה לפעילות גופנית? ואיך צריך להיערך לפעילות גופנית כדי למנוע היפוגליקמיה? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פעילות גופנית סדירה הכרחית לאנשים עם סוכרת, לרבות אלה המאובחנים עם סוכרת סוג 1. ככלל, פעילות גופנית משפרת את איזון רמות הסוכר בדם בקרב חולי סוכרת – הן באמצעות הגברת הרגישות לאינסולין והן בשמירה על רמות תקינות של שומנים בדם, ומומלץ שתבוצע באופן סדיר – לפחות אחת לכל 3-2 ימים – כדי להשיג יעילות מרבית.

 

לדברי פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת במרכז הרפואי וולפסון וחבר המועצה הלאומית לסוכרת, "פעילות גופנית מהווה את אחת מאבני היסוד של הטיפול בסוכרת, לצד בדיקות לרמות הסוכר בדם, טיפול באינסולין והתאמות תזונתיות - וארבעת גורמים אלה מאפשרים לחולים חיים ארוכים באיכות טובה".

 

מחקרים העלו כי פעילות גופנית מתונה סדירה המשתווה להליכה מהירה מצטברת של 7 שעות בשבוע – מובילה לירידה של 50% בסיכון לתמותה מכל סיבה לאורך שבע שנים בקרב אנשים עם סוכרת סוג 1. "סוכרת היא מחלה של כלי דם, וכשמפעילים את הגוף והשרירים – משפרים את זרימת הדם ומונעים סתימות ומחלות לב וכלי דם", מסביר פרופ' ויינשטיין.

 

עם זאת, פעילות גופנית עשויה להעלות את הסיכון להתפתחות היפוגליקמיה בטווח המיידי או היפוגליקמיה מאוחרת, ודורשת היערכות מקדימה מראש. בסוכרת סוג 1, ביצוע פעילות גופנית דורש לעתים התאמות תזונתיות ושינוי בכמות האינסולין המוזרקת – לעתים גם כשהפעילות מסתכמת בעבודות בית בלבד. היכרות של כל מטופל עם השפעת הפעילות הגופנית על רמות הסוכר בדמו תסייע לשמור על איזון המונע התפתחות סיבוכי סוכרת.

 

אבחון בסוכרת סוג 1 אינו צריך להוות מגבלה משמעותית בביצוע פעילות גופנית. למעשה אנשים עם סוכרת סוג 1 יכולים להגיע לרמה של ספורטאים מקצועיים ותחרותיים. כך, למשל, בליגת ה-NBA בארה"ב שיחקו שחקני כדורסל עם סוכרת סוג 1, בהם כריס דאדלי, גארי פורבס ואדם מוריסון, ובכדורגל מוכרים שחקנים עם סוכרת סוג 1 כמו גארי מאבוט, דני מקגריין ואנדי פנמן.

 

איזו פעילות גופנית ממולצת לאנשים עם סוכרת סוג 1? 

 

ככלל, לפי המלצות האגודה האמריקאית לסוכרת, לאנשים עם סוכרת סוג 1 מומלץ להקפיד על פעילות גופנית סדירה כדלקמן:

 

פעילות אירובית

 

30 דקות של פעילות גופנית אירובית בעוצמה מתונה-בינונית למשך 5 ימים בשבוע לפחות – סה"כ 150 דקות לשבוע, כשיש לפזר את הפעילות לאורך 3 ימים לפחות בכל שבוע וללא פערים של יותר מיומיים בין פעילויות. לאנשים עם לוח זמנים לחוץ, מחקרים הראו כי שבירת 30 הדקות לשלוש פעימות של 10 דקות – מועילה באותה רמה לאיזון רמות הסוכר בדם.

 

פעילות גופנית אירובית בעוצמה מתונה/בינונית היא כזו שניתן לדבר במהלכה, אך לא לשיר, וכוללת: הליכה מהירה, אופניים, ריקוד, שחייה, טניס, טיפוס על מדרגות, ריצה קלה, טיפוס, חתירה, סקטים וסקטבורד, סקי/סנואובורד, עבודות גננות.

 

פעילות אנאירובית

 

לצד פעילות אירובית, מומלץ לאנשים עם סוכרת סוג 1 על ביצוע פעילות אנאירובית לחיזוק שרירי הגוף לפחות פעמיים בשבוע. פעילות זו מועילה אף היא להגברת רגישות הגוף לאינסולין ולהפחתה ברמות הסוכר בדם. פעילות זו כוללת: אימוני מכשירים בחדר כושר, הרמת משקולות קלות, הרמת משקלים קלים בבית – קופסאות קלות או בקבוקי מים מינרלים, אימוני כפיפות בטן ושכיבות שמיכה ותרגילי סקווט והשתתפות בחוגים המשלבים אימוני כוח.

 

אילו שינויים מתרחשים ברמות הסוכר בתגובה לפעילות? 

 

רמות הסוכר בדם משתנות בהתאם לפעילות הגופנית, ובאופן כוללני – ביצוע פעילות גופנית מוביל לרוב לירידה ברמות הסוכר בדם, ומכאן חוסר בפעילות גופנית עשוי להעלות את רמות הסוכר בדם וביצוע פעילות אינטנסיבית מדי עלול להוביל לירידה גדולה מדי ברמות הסוכר ולגרום להיפוגליקמיה.

 

התגובה לפעילות גופנית תלויה ברמות הסוכר בדם המטופל לפני ביצוע הפעילות, עוצמת הפעילות, משך הזמן שבו המטופל בפעילות ושינויים שנעשים לאורך היום במינוני האינסולין המוזרק לגוף.

 

כיום גוברת בקהילה הרפואית הגישה האינדיבידואלית לסוכרת, שמקורה בממצאים ולפיהם השפעות של גורמים שונים על רמות הסוכר בדם משתנות ממטופל למטופל ותלויות בגורמים רבים, וכך גם פעילות גופנית – עשויה בקרב חלק מהמטופלים להוביל דווקא לעלייה ברמות הסוכר בדם, וזאת כשהיא מתפרשת כגורם 'לחץ' (סטרס) ומובילה לעלייה בהפרשת הורמוני לחץ כמו קורטיזול, שמובילים לעלייה ברמות הסוכר, בייחוד בשבועות הראשונים לביצוע פעילות גופנית חדשה.

 

מה לעשות לפני פעילות גופנית? 

 

לפי המלצות המועצה הלאומית לסוכרת, לפני פעילות גופנית יש לבצע את הפעולות הבאות:

 

• לפני תחילת פעילות גופנית מאומצת, מומלץ לבצע בדיקה לרמת הסוכר בדם ולוודא שאינה נמוכה מ-100 מ"ג/ד"צ.

 

• במקרה של רמות נמוכות לפני פעילות – מומלץ לאכול מזון עתיר פחמימות, למשל חטיף אנרגיה, כדי להעלות את רמות הסוכר. המלצה זו משמעותית בעיקר לפני ביצוע פעילות גופנית אינטנסיבית שנמשכת מעל לחצי שעה.

  

• ככלל, לפני פעילות גופנית מומלצת הפחתה מונעת במינון האינסולין המוזרק והתאמה של כמות האינסולין למטופל ולפעילות. לפי המלצות המדריך לטיפול בסוכרת סוג 1 של המועצה הלאומית לסוכרת ומשרד הבריאות משנת 2013, יש לבצע הפחתה של 5% עד 10% בכמות האינסולין המוזרק לפני ביצוע פעילות גופנית רגילה, כמו שחייה לא מאומצת בבריכה או השתתפות בחוג התעמלות שאינו אינטנסיבי.

 

זוהי טבלה המציגה את ההפחתות המונעות המומלצות במינון האינסולין, לפי משך הפעילות ודרגת הקושי:

  

 

• תגובתו של מטופל סוכרתי לפעילות גופנית והשינויים ברמות הסוכר בדמו כתוצאה מהטיפול – הם תהליכים אינדיבידואליים ותלויים גם בנטיות שמראש מציג המטופל. לכן, באנשים עם סוכרת סוג 1 הנוטים מראש לרמות נמוכות של סוכר בשעה שבה הם מבקשים לבצע פעילות גופנית קבועה, לעתים יש לבצע הפחתה משמעותית יותר במינון האינסולין בהתייעצות עם הצוות הרפואי, במטרה למנוע ירידה גדולה מדי ברמות הסוכר והיפוגליקמיה עם תחילת הפעילות.

 

• המשתמשים במשאבות אינסולין יכולים להפחית את כמות האינסולין המוזרק במהלך פעילות גופנית, ואינם נדרשים בהכרח להתאמת מינון לפני הפעילות.

 

• יש להימנע מהזרקות אינסולין בגפיים (ידיים ורגליים) לפני פעילות גופנית.

 

• אם לפני פעילות גופנית נמדדות רמות גבוהות מדי של סוכר בדם – יש לבדוק נוכחות קטונים בדם או בשתן, ובמידה ומאובחנים קטונים – להימנע מכל פעילות. זאת מאחר ובמצבים מסוימים, כאמור, פעילות גופנית דווקא עשויה להוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם, ואף לעודד פירוק שומנים, ועלולה להתפתח קטואצידוזיס חמורה המלווה בהתייבשות ומסכנת חיים. במידה ובבדיקה אין קטונים ומרגישים טוב – ניתן לבצע את הפעילות שתוכננה.

 

• על המבצעים פעילות גופנית לשאת עמם מזון עתיר בפחמימות – שתייה או מזון עם סוכר זמין – למשל טבליות סוכר/ דבש וכן ערכת גלוקגון למקרה של התפתחות היפוגליקמיה קשה המלווה באובדן הכרה – ולהניחם בהישג יד. "שתייה ממותקת נספגת מהר יותר ממזון ממותק, ולכן מומלצת יותר במצבים אלה", מבהיר פרופ' ויינשטיין.

 

מה לעשות לאחר פעילות גופנית? 

 

לאחר פעילות גופנית מאומצת, על אנשים עם סוכרת סוג 1 להיות ערים לאפשרות להופעת סימני היפוגליקמיה, ולמדוד/לנטר את רמות הסוכר בדם, ובמקרה של היפוגליקמיה קלה עד בינונית לאכול 20 גרם פחמימות – כדי להעלות את רמות הסוכר בדם לרמות מאוזנות. 

 

פעילות גופנית ממושכת או אינטנסיבית עשויה להוביל להתפתחות היפוגליקמיה מאוחרת, ולכן יש לשקול להקטין את כמות האינסולין המוזרקת גם בשעות הראשונות שלאחר הפעילות.

 

לאחר פעילות גופנית אסור לאנשים עם סוכרת סוג 1 לשתות אלכוהול – שמעלה את הסיכון להיפוגליקמיה עקב השפעה משולבת של שני הגורמים המובילים לירידה משמעותית ברמות הסוכר בדם.

 

 

סייע בהכנת הכתבה: פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת במרכז הרפואי וולפסון וחבר המועצה הלאומית לסוכרת

 

 

עדכון אחרון: דצמבר 2016

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: