מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותתזונה נטולת גלוטן: לא מה שחשבתם

תזונה נטולת גלוטן: לא מה שחשבתם

מחקר חדש מחזק ממצאים מעבודות שפורסמו לאחרונה ומראה כי תזונה נטולת גלוטן לא מיטיבה עם הבריאות ועלולה אף לפגוע בה


בנבדקים שצרכו את הכמויות הגדולות ביותר של גלוטן שמקורו בדגנים מלאים הסיכון להתקף לב היה נמוך ב-15% (צילום: shutterstock)
בנבדקים שצרכו את הכמויות הגדולות ביותר של גלוטן שמקורו בדגנים מלאים הסיכון להתקף לב היה נמוך ב-15% (צילום: shutterstock)

מעקב של כמעט שלושה עשורים אחר יותר מ-100,000 אנשים ללא צליאק וללא היסטוריה של מחלת לב העלה כי צריכת גלוטן לא קשורה לסיכון להתקפי לב. בניתוח מורכב יותר של הנתונים נמצא כי צריכה נמוכה של גלוטן שמקורו בדגנים מלאים קשורה לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית בהשוואה לצריכה גבוהה של גלוטן ממקורות אלה.

 

גלוטן הוא חלבון המצוי בעיקר בחיטה, שעורה ושיפון. בעוד שרק אחוז קטן מהאוכלוסייה צריך להימנע מגלוטן בשל מחלת צליאק או רגישות לגלוטן, דיאטות נטולות גלוטן הפכו פופולאריות מאוד באנשים ללא מצב רפואי שמצדיק הימנעות מגלוטן, וזאת למרות שקיים מחסור בעדויות לכך שהפחתה בצריכת הגלוטן מספקת הטבות בריאותיות ארוכות טווח.

 

המחקר החדש, שמומן על ידי איגוד הגסטרואנטרולוגיה האמריקאי והמכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב, נערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה, בית החולים הכללי מסצ'וסטס, אוניברסיטת הרווארד ומוסדות נוספים. החוקרים ניתחו מידע משני מחקרים מעקב גדולים המכונים מחקר האחיות ומחקר אנשי מקצועות הבריאות. בניתוח הנתונים, שממצאיו פורסמו בכתב העת British Medical Journal, נכללו 110,017 אנשים ללא מחלת צליאק וללא רקע של מחלות לב בתחילת המחקר (שנת 1986). הנבדקים מילאו שאלונים מפורטים על התזונה שלהם בתחילת המחקר וכל ארבע שנים במהלך המעקב, שנמשך עד שנת 2012. החוקרים בדקו מי מהנבדקים פיתח מחלת לב כלילית במהלך התקופה, חילקו את הנבדקים לחמש קבוצות בהתאם לצריכת הגלוטן שלהם ובחנו האם רמות שונות של צריכת גלוטן משפיעות על הסבירות להתפתחות מחלות לב.

 

במהלך המעקב, כ-6% מהנבדקים חוו התקף לב, כאשר אלו היו נפוצים יותר בקבוצה עם הצריכה הנמוכה ביותר של גלוטן (חציון צריכה יומית: 2.6 גרם בנשים ו-3.3 גרם בגברים) בהשוואה לזו עם הצריכה הגבוהה ביותר (חציון צריכה יומית: 7.5 גרם בנשים ו-10 גרם בגברים).

 

בשלב הבא החוקרים נטרלו בניתוח הנתונים גורמים רבים הקשורים לסיכון למחלות לב ועלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, לרבות גיל, מין, השמנה, היסטוריה של סוכרת, לחץ דם גבוה או כולסטרול גבוה, שימוש קבוע באספירין או תרופות אחרות שמהוות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, שימוש בסטטינים, היסטוריה של עישון, פעילות גופנית, היסטוריה של התקפי לב אצל ההורים וגורמים אחרים בתזונה כגון צריכת אלכוהול, צריכה של בשרים אדומים ומעובדים, צריכת שומנים רב בלתי רוויים ושומני טרנס וכן צריכת פירות וירקות.

 

לאחר התקנון למשתנים מתערבים, נמצא כי באנשים שצרכו את כמויות הגלוטן הגבוהות ביותר הסיכון לפתח מחלת לב כלילית במהלך המעקב היה נמוך ב-5% בהשוואה לאלו שצרכו את הכמויות המעטות ביותר - הבדל שאינו משמעותי מבחינה סטטיסטית.

 

דגנים מלאים מסייעים לשמור על בריאות הלב 

 

החוקרים גם בחנו כיצד מושפע הסיכון למחלות לב, כאשר הם הפרידו בין צריכה של גלוטן מדגנים מלאים לצריכה של גלוטן מדגנים מזוקקים. בניגוד לדגנים מזוקקים, כמו לחם לבן או אורז לבן, מוצרים מדגנים מלאים כוללים את הקליפה והגרעין של הדגנים - בהם מרוכזים סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים חשובים שמסייעים לשמירה על הבריאות בכלל ועל הלב בפרט. 

 

החוקרים לא מצאו קשר משמעותי בין צריכה של גלוטן מדגנים מזוקקים לסיכון למחלות לב. עם זאת, כאשר הם בחנו את ההשפעה של צריכת גלוטן שמקורו בדגנים מלאים, הם מצאו כי בנבדקים שצרכו את הכמויות הגדולות ביותר של גלוטן מדגנים מלאים הסיכון לפתח התקף לב במהלך המעקב היה נמוך ב-15%.

 

החוקרים הסיקו כי הבדלים ארוכי טווח בצריכת גלוטן אינם קשורים לסיכון למחלת לב כלילית. עם זאת, תוצאותיהם מרמזות על כך שהימנעות מגלוטן עשויה להוביל לירידה בצריכה של דגנים מלאים, מה שעלול להגביר את הסיכון למחלות לב. לכן, לדבריהם, אין לעודד דיאטה נטולת גלוטן באנשים ללא צליאק.

 

דיאטות ללא גלוטן – טרנד מיותר

 

המחקר מצטרף לעבודות אחרות שפורסמו לאחרונה, בהן החוקרים הגיעו למסקנות דומות. באחת העבודות, קבוצה של 12 קרדיולוגים ומומחים מתחומים אחרים בחנה את העדויות המדעיות על מה שמפחית ומה שלא מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, כדי לאפשר לאנשים לקבל החלטות מושכלות באשר לשינויי התזונה שהם עושים. במאמר שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, החוקרים מבהירים כי טענות רבות על ההטבות הבריאותיות של תזונה נטולת גלוטן – לרבות הטענות שהימנעות מגלוטן תוביל לירידה במשקל – אינן מבוססות ואין סיבה להימנע מגלוטן באנשים ללא צליאק או רגישות אחרת לגלוטן.

 

מחקר אחר, שממצאיו הוצגו בכנס איגוד הלב האמריקאי לפני כחודשיים, העלה כי תזונה עשירה בגלוטן קשורה לסיכון מופחת להתפתחות סוכרת סוג 2. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בחנו נתונים של כ-200,000 איש שהשתתפו במחקרים גדולים וארוכי טווח ומצאו כי רוב המשתתפים צרכו פחות מ-12 גרם גלוטן ביום, ובטווח צריכה זה, אלה שאכלו הכי הרבה גלוטן היו בסיכון מופחת לפתח סוכרת סוג 2 במהלך 30 שנות המעקב - סיכון נמוך ב-20% באלה שצרכו את כמויות הגלוטן הגבוהות ביותר (החמישון העליון. עד 12 גרם ליום), בהשוואה לאלה שצרכו את הכמויות המעטות ביותר (החמישון התחתון. פחות מ-4 גרם ביום). הנבדקים שאכלו פחות גלוטן גם נטו לאכול פחות סיבים מדגנים, הידועים כגורם מגן מפני התפתחות סוכרת סוג 2. לאחר שהחוקרים נטרלו את ההשפעה הפוטנציאלית של סיבי https://www.camoni.co.il/%D7%93%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D--%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AAדגנים, נמצא כי לאנשים בחמישון העליון של צריכת גלוטן היה סיכון נמוך ב-13% לפתח סוכרת סוג 2 בהשוואה לאלה שצרכו את הכמויות המעטות ביותר של גלוטן. עוד נמצא כי בקרב אנשים מתחת לגיל 65 ללא מחלות כרוניות משמעותיות, שינויים בצריכה של גלוטן אינם קשורים לעלייה במשקל הגוף. לדברי החוקרים, הממצאים מראים כי לצריכת גלוטן אין השפעות שליליות על הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 או עלייה במשקל.

 

 

BMJ. Published online May 2 2017

 

גלבוע
10/05/17 19:05

אשתי נמנעת מגלוטן בשל חשש מחיזוק מחלות אוטו-אימוניות כמו טרשת נפוצה, ובלי קשר ללב והשמנה