'שעון הזדקנות' (Aging Clock) הוא מודל סטטיסטי שנעשה בו שימוש בשנים האחרונות במחקרים, המאפשר למדוד את גילו הביולוגי של האדם. בהבדל מהגיל הכרונולוגי שנקבע על ידי מועד הלידה, הגיל הביולוגי תלוי בתהליכי הזדקנות שעובר הגוף, ומושפע מגורמים גנטיים, סביבתיים והתנהגותיים.

שעוני הזדקנות מבוססים לרוב על מדדים רפואיים שנאספים בבדיקות דם, לרבות בדיקות לסמנים שונים בדם ולשינויים גנטיים מסוגים שונים. ענף שעוני ההזדקנות התבסס לאחרונה במדע תחת תחום ה'ביוגרונטולוגיה' (Biogerontology).

בעוד שתהליכים מולקולריים בגוף שמקורם בגורמים גנטיים וסביבתיים משפיעים על תהליכי הזדקנות, שעונים ביולוגיים מאפשרים לחזות מבעוד מועד השפעות מזיקות, באופן המאפשר קידום טיפולים להאטת הזדקנות הן ברמה האישית והן עבור אוכלוסיות שלמות.

עתה מדווח צוות חוקרים מארה"ב וסין כי פיתח שעון הזדקנות ייחודי המבוסס על נתוני בדיקות דם, ומצא באמצעותו כי ההשפעות של גורמים נפשיים כמו תסמיני דיכאון על ההזדקנות – גבוהות יותר מהשפעות של גורמים סביבתיים מוכרים יותר בהשפעתם המזיקה כמו עישון סיגריות.

פחד וחוסר אונים

החוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד בארה"ב, האוניברסיטה הסינית בהונג קונג, חברת 'אינסילקו רפואה' העוסקת בבינה מלאכותית ומכון Buck לחקר ההזדקנות התבססו במחקר על נתונים שנאספו מדגימות דם של 11,914 נבדקים בוגרים במסגרת מחקר מעקב נרחב בסין – מחקר CHARLS (קיצור של China Health and Retirement Longitudinal Study).

על בסיס הנתונים פותח שעון בתהליך של 'למידת מכונה', המתוכנת על פי אלגוריתם ייחודי שמבוסס על נתוני 16 סמנים בדם, שבעה מדדים רפואיים נוספים וזהות המין הביולוגי (זכר/ נקבה).

השעון שפותח זיהה כי ההזדקנות הביולוגית של אדם אינה נקבעת רק על ידי גורמים פיזיים, אלא מושפעת גם באופן משמעותי מגורמים נפשיים וחברתיים. בחישוב משוקלל התברר כי מצוקה נפשית מזרזת ב-1.65 שנים בממוצע את הגיל הביולוגי, וזו אף עולה בעוצמתה על השפעות של המין הביולוגי, אזור המגורים, מצב משפחתי וסטטוס עישון סיגריות. הגדרת מצוקה נפשית במחקר כללה תחושות בדידות, פחד, חוסר אונים, תסמיני דיכאון, חוסר בהירות בחיים, חוסר שמחת חיים, איכות שינה ירודה ומחשבות טורדניות, עליהם דיווחו הנבדקים בשאלונים ייעודיים.

לצד זאת, נמצא כי עישון סיגריות בהווה מזרז ב-1.25 שנים את הגיל הביולוגי, מין זכר מזרז ב-0.42 שנים את הגיל הביולוגי – כאשר ידוע שתוחלת החיים של גברים נמוכה מזו של נשים, מגורים בסביבה כפרית-פריפרית מזרזים ב-0.39 שנים את הגיל הביולוגי – ככל הנראה כתוצאה מהשפעות של אי שוויון בבריאות בפריפריה, ורווקות כמצב משפחתי מזרזת ב-0.32 שנים את הגיל הביולוגי. גם אלמנים ואלמנות חווים לפי השעון הביולוגי שפותח זירוז 0.27 שנים בגיל הביולוגי. לעומת זאת, נישואין היטיבו עם תהליכי ההזדקנות ולוו בהאטה בקצב ההזדקנות הביולוגי.

השעון החדש הצליח גם לזהות הזדקנות מואצת בקרב חולים כרוניים שמתמודדים עם מצבי תחלואה שונים, לרבות מחלות לב, כבד ומחלות ריאה, אם כי ההשפעות של מחלות אלה לא עלו מעבר לזירוז של 1.5 שנים בממוצע בקצב ההזדקנות הביולוגי.

העבודה נתמכה על ידי חברת Deep Longevity Limited, וממצאיה מדווחים בגיליון ספטמבר 2022 של כתב העת Aging.

שעוני הזדקנות

החוקרים מדגישים כי על סמך הממצאים שנאספו, אין להקל ראש בהשפעות של מצב נפשי על הזדקנות וסיכון לתמותה. בהודעה לתקשורת עם פרסום הממצאים צוטט אחד החוקרים, ד"ר פדור גלקין מהונג קונג, באומרו כי "הראנו כיצד גורמים פסיכולוגיים כמו תחושת חוסר שמחה ובדידות מוסיפות שנה ושמונה חודשים בממוצע לגיל הביולוגי של האדם".

החוקרים מציינים כי 'שעוני הזדקנות' עשויים להוות כלים חיוניים שיסייעו בעתיד בפיתוח שיטות לשיפור איכות החיים וטיפולים לעיכוב תהליכי הזדקנות (אנטי אייג'ינג). 

בשנים האחרונות מתקדם המחקר לעבר פיתוח שעונים מסוגים שונים שמטרתם לאמוד את קצב ההזדקנות מעבר להשפעות המוכרות של הגיל הכרונולוגי. בישראל, חוקרים מהטכניון דיווחו במארס 2019 בכתב העת Nature Medicine כי פיתחו שעון מיוחד בשיתוף חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סטאנפורד, בהתבסס על נתונים שנאספו במשך תשע שנים בקרב 135 בריאים בגילים שונים, שמאפשר לחזות את ה'גיל האימונולוגי', כלומר את הגיל של המערכת החיסונית, אשר יש לו השפעה מעבר לגיל הכרונולוגי על הנטייה לתחלואה והסיכון לתמותה. החוקרים ציינו כי לפיתוח עשויה להיות תרומה משמעותית על התקדמות הרפואה המותאמת אישית לחיזוק המערכת החיסונית ומניעת תחלואה ותמותה מוקדמת.

מספר שעוני הזדקנות שפותחו בשנים האחרונות קרויים 'שעונים אפיגנטיים' ומבוססים על אלגוריתמים שמשקללים נתונים על שינויים אפיגנטיים שמתרחשים על המטען הגנטי התאי, ובעיקר תהליכי 'מתילציה' (הוספת קבוצת מתיל) שמשפיעים על אופן הביטוי של גנים ועל תחלואה וקצב ההזדקנות. לצד שעונים אלה, מתמקד המחקר בשנים האחרונות בפיתוח שיטות שמאפשרות לעכב או למנוע תהליכי מתילציה בגנים ובכך לעכב תהליכי הזדקנות ואולי אף להצעיר את הגוף.

Aging, doi: 10.18632/aging.204264