סוכרת סוג-1

כמוניסוכרת סוג-1חדשותתרופה אימונותרפית מעכבת התפתחות סוכרת סוג 1

תרופה אימונותרפית מעכבת התפתחות סוכרת סוג 1

חוקרים אמריקאים מצאו כי תרופה הפועלת במנגנון של אימונותרפיה לחיזוק מערכת החיסון הטבעית של הגוף תורמת לעיכוב התפתחות סוכרת נעורים אצל מטופלים בסיכון בשנתיים ויותר

מאת דן אבן
27/06/19
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

סוכרת סוג 1 המכונה גם "סוכרת נעורים" היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה מערכת החיסון הטבעית של הגוף תוקפת מסיבה כלשהי את הגוף עצמו, והיא מאופיינת בהרס תאי הבטא - התאים שמייצרים אינסולין בלבלב. מאחר ומנגנון המחלה מערב פעילות משובשת של מערכת החיסון, חוקרים רבים הניחו כי ניתן יהיה לפתח טיפול שמכוון למערכת החיסון בניסיון לנטרל את המחלה.

 

עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי איתרו תרופה במנגנון אימונותרפי שמעכבת את ההתפתחות של סוכרת סוג 1 בקרב מטופלים בסיכון בשנתיים ויותר. המדובר במחקר הראשון שמצביע על יעילות של טיפול באנשים בסיכון לסוכרת באימונותרפיה – טיפולים שמטרתם לחזק את מערכת החיסון הטבעית של הגוף ביכולתה להאבק כנגד מחלות, טיפולים שהפכו בשנים האחרונות מקובלים כנגד סוגים שונים של סרטן.

 

המחקר בחן את יעילותה של התרופה 'טפליזומאב' (Teplizumab) – תרופה שמפותחת בארה"ב לטיפול ומניעה של סוכרת סוג 1 ודלקת מפרקים פסוריאטית וכטיפול אינדוקציה במושתלי מח עצם לאחר ההשתלה, והוא מהווה חלק מהשלב השני (מתוך שלושה) בתהליך פיתוח התרופה. 'טפליזומאב' היא למעשה נוגדן חד שבטי מקבוצת 'נוגדי CD3' – קבוצת תרופות שבפעילותן הכימית נצמדות לחלבון בשם CD3 שמצוי על גבי תאי T של המערכת החיסונית, ומנטרלות את השפעותיו. התרופה הראשונה מקבוצה זו אושרה עוד בשנת 1986 כתרופה נוגדת דחייה למושתלי איברים בשם 'אורטוקלון OKT3', בהיותה מדכאת למעשה את מערכת החיסון.

 

מספר תרופות מקבוצה זו מפותחות כיום לטיפול במחלות שונות בעלות מנגנון דלקתי-אוטואימוני, לרבות 'אוטליקסיזומאב' (Otelixizumab) שנחקרת אף היא למניעה וטיפול בסוכרת סוג 1 וכן 'ויזיליזומאב' (Visilizumab) שנחקרת לטיפול במחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית.

 

המחקר הנוכחי בוצע כחלק משותפות בינלאומית של חוקרים שמטרה למצוא דרכים לעיכוב או מניעה של סוכרת סוג 1 (Diabetes TrialNet). למחקר שותפים חוקרים מאוניברסיטאות רבות בארה"ב לרבות ייל, דרום פלורידה, פלורידה, מיאמי, קליפורניה, אינדיאנה, איואה, ונדרבליט ומינסוטה, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת מינכן בגרמניה ואוניברסיטת טורונטו בקנדה. החוקרים גייסו 76 נבדקים בגילי 8 עד 49 (72% היו מעל גיל 18) שהיו קרובים ראשונים לאנשים שאובחנו עם סוכרת סוג 1 – ומשכך מצויים בעצמם בסיכון גבוה פי 15 להתפתחות המחלה, שבבדיקות דם תועדו עם אי סבילות לגלוקוז ועם רמות חריגות של נוגדנים שמאפיינים סוכרת סוג 1. הנבדקים סווגו באופן רנדומאלי לשתי קבוצות: בקבוצת המחקר ניתן טיפול למשך 14 יום בתרופה 'טפליזומאב' הניתנת בעירוי, ובקבוצת הביקורת ניתנה תרופת דמה (פלסבו). כל הנבדקים עברו בדיקות לגלוקוז בקביעות עד תום תקופת המחקר או עד שפיתחו סוכרת סוג 1.

 

בתקופת המעקב שארכה עד חמש שנים, החוקרים מצאו כי 72% מהאנשים בקבוצת הביקורת פיתחו סוכרת סוג 1, בהשוואה ל-43% מהנבדקים שנכללו בקבוצת המחקר. חישוב סטטיסטי העלה כי התרופה הפחיתה ב-59% את הסיכון לפתח סוכרת סוג 1 בקרב נבדקים בסיכון במהלך תקופת המעקב.

 

בקבוצת המחקר פיתחו 14.9% מהנבדקים בכל שנה סוכרת סוג 1, בהשוואה ל-35.9% מהנבדקים שאובחנו במחלה בכל שנה בקבוצת הביקורת.

 

הזמן החציוני להתפתחות המחלה בקרב נבדקי קבוצת הביקורת עמד על שנתיים (24.4 חודשים) ואילו בקבוצת המחקר – הזמן החיצוני לאלו שפיתחו סוכרת סוג 1 חרף הטיפול ב'טפליזומאב' היה ארוך פי שניים – ארבע שנים (48.4 חודשים).

 

בראיון לתקשורת האמריקאית ציינה ד"ר ליסה ספיין מהמכון הלאומי לסוכרת, מחלות עיכול וכליה בארה"ב (NIDDK) שמממן את פעילות רשת המחקר שהייתה שותפה לממצאים, כי תוצאות המחקר מהוות "עדות ראשונה לכך שניתן לעכב סוכרת סוג 1 על ידי טיפול מניעתי מוקדם. לממצאים יש השלכות חשובות לאנשים, בעיקר לצעירים שיש להם קרובים שאובחנו במחלה, מאחר והם מצויים בקבוצת סיכון ויכולים להרוויח מבדיקה לאיתור מוקדם וטיפול (מניעתי) מבעוד מועד".

 

המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו הוצגו בכנס מדעי של האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) בסן פרנסיסקו, ומדווחים בגיליון יוני 2019 של כתב העת New England Journal of Medicine.

 

ממצאים מעודדים

 

מחקרים נוספים שבוצעו על התרופה 'טפליזומאב' ומומנו על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב בשנים האחרונות העלו כי התרופה מעכבת ביעילות אובדן של תאי בטא בלבלב אצל אנשי שאובחנו זה עתה עם התפרצות של סוכרת סוג 1, אולם המחקר הנוכחי הוא הראשון שמדגים את יעילות הטיפול על אנשים בקבוצת סיכון שטרם פיתחו תסמינים של סוכרת.

 

במחקר הנוכחי נמצא כי התרופה משפיעה בעיקר בשנה הראשונה לאחר נטילתה, שבה 41% מהנבדקים במחקר פיתחו סוכרת סוג 1, רובם מקבוצת הביקורת. החוקרים מציינים כי גורמים שונים עשויים להאיץ את השפעתה המניעתית של התרופה, כולל גיל, וזאת על רקע מחקרים שמעלים כי לילדים ומתבגרים בסיכון לסוכרת סוג 1 יש נטיה לפתח את המחלה מהר יותר מאשר מבוגרים, בגלל מערכת חיסונית פעילה יותר.

 

החוקרים אספו ממצאים על הנבדקים גם כדי להעריך בהמשך מדוע חלק הגיבו היטב לתרופה וחלק בכל זאת פיתחו סוכרת סוג 1 בקבוצת המחקר, וייתכן כי יימצא בהמשך מנגנון גנטי שעשוי להסביר הבדלים אלה. ממצאי העבודה הנוכחית כבר מרמזים כי אנשים שמטופלים עם 'טפליזומאב' שהם חיוביים לגן/חלבון HLA-DR4 ושליליים לגן/חלבון HLA-DR3 נוטים פחות לפתח סוכרת, כך שהתרופה אולי משפיעה עליהם טוב יותר. החוקרים מציינים כי לצד הממצאים המעודדים, נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את האופן שבו התרופה משפיעה על הגוף ולהעריך את היעילות והבטיחות של הטיפול לאורך זמן.

 

בהודעה לעיתונות שהופצה בכנס בו הוצגו הממצאים אמרה ד"ר קלרה גרינבאום, יו"ר רשת המחקר שחתומה על העבודה, כי "אנו מקווים להביא להכרה בעובדה שסוכרת סוג 1 היא מחלה אוטואימונית שניתן לטפל בה על ידי טיפולים באימונותרפיה, בדומה למחלות אוטואימוניות נוספות. אנו כעת מבינים כי כל הקרובים של אנשים שאובחנו עם סוכרת סוג 1 וכן אנשים שמזוהים עם רמות נוגדנים חריגות בדם שמעלות את הסיכון מחלה - נכללים בקבוצת סיכון להתפתחותה, ובדיוק כפי שנטפל ביתר לחץ דם שאינו מלווה בתסמינים כדי למנוע התקף לב או שבץ מוחי, הממצאים מספקים עדות חזקה ליכולת בעתיד לטפל בסוכרת סוג 1 הרבה לפני שהתסמינים מופיעים".

 

 

New England Journal of Medicine, DOI: 10.1056/NEJMoa1902226

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: