בעולם של כותרות וקיצור רעיונות לכדי מקסימום סרטון בן דקה, קשה לקבל את מורכבות הנפש וחוסר הוודאות שטיפול פסיכולוגי מצריך. על אף הדרישה, כללי אצבע ותשובות חד משמעיות אינן יכולות להתאים לכל המצבים האנושיים. פעמים רבות "כללי האצבע" שאנו מאמצים, או יותר נכון – למדנו עם השנים לאמץ, הם אלו שגורמים לסבל.

 

לשם הדוגמה, החרדה היא אולי המקרה השכיח ביותר בגללו אנשים יפנו לטיפול פסיכולוגי. החרדה היא גם אחד מתחומי הפסיכולוגיה הנחקרים ביותר ואליה קיימים הטיפולים היעילים ביותר. אך עדיין לא ניתן לנקוט בכלל אחיד כנגד כל תחושות החרדה העולים בגופנו ובמחשבותינו. מה לעשות כאשר עולה החרדה? לברוח או להתעמת?

 

בעוד הרצון המובן הוא לתשובה אחת נכונה שתוכל לשרתנו לאורך כל החיים, התשובה האמיתית היא – תלוי. אני יודע שהקונפליקט בין הכמיהה לתשובה חד משמעית לבין המציאות מתסכל. אך איך ניתן להשוות בין גוף מזיע ולב פועם במהרה אל מול מעלית, לבין קוצר נשימה והתכווצות שרירים אל מול מכונית הנוסעת לעברך בפראות. במקרה האחרון ודאי שעליך לברוח כל עוד אתה יכול ועדיפה מאית השנייה קודם לכן. אך אל מול המעלית, בריחה תחזק את החרדה שתעלה בפעם הבאה בה תהיה בפתחה של מעלית (אולי אפילו רק שתביט בה מרחוק). כניעה למחשבות ולעוררות הפיזיולוגית רק תוביל לקושי בהמשך החיים, חיים ללא האפשרות לעלות לכל בניין, עם כל אחד מתי שרק תחפוץ.

 

הטיפול יכול לתת כלים להתמודדות, להעלות את ההשלכות של כל התנהגות, להבין את מקורן ולהאיר את דרך התקווה לקראת השינוי. בסופו של דבר ימשיכו תמיד לעלות עוד ועוד דילמות אשר לא ניתן להתכונן אליהן ואין להן תשובה ברורה. לכן במהלך הטיפול אין המטפל פותר, אלא מלווה את תהליך הבחירה, ותמיד קיימת בחירה גם אם אינה נראית לעין. כי הרי כל פתרון הוא נקודתי וחד פעמי. התהליך שכל פעם יכול להביא לפתרון אחר, הוא זה שבאמת ישמש את המטופל להמשך התמודדויותיו העתידיות, גם לאחר שנים מסיום הטיפול.

 

גם אם פונים לטיפול בגלל בעיה אחת נקודתית, הרי זו הזדמנות פז ללמוד על תהליך הבחירה וההשפעות של אישיותנו, ההיסטוריה האישית והגורמים המצביים עליה. התהליך חשוב, כי גם אם נכיר אותם מלפנים ומאחור, לאחר שנות רבות של אנליזה, הם תמיד ישתנו. ודאי הגורמים המצביים, אך גם ההיסטוריה ואישיותנו משתנים כל דקה. לכן לעיתים קרובות, חלק מהתהליך הטיפולי הוא לא לפחד משינוי, למרות הנטייה לשמור על המצב הקיים.

 

גם הפסיכולוגיה השתנתה, היא מדעית ויעילה יותר. לא כל טיפול צריך להימשך שנים. אך עדיין יש צורך בסבלנות, כי אל לנו לקפוץ לדפוסים ותשובות מהירות. כל אדם הוא ייחודי, גם אם הוא סובל מבעיה שממנה סובלים כ- 10% מהאוכלוסייה. בטיפול טוב נגלה עד כמה הוא ייחודי ואיזה תהליך מתאים למאפייניו.

 

אורך רוח ונגיעה בכמה שיותר ממנגינות הנפש יובילו לתהליך שיעזור למטופל להאזין ולנגן גם שירים שאינם פשוטים.