ד"ר אברהם סוחמי, המדען והממציא המפורסם ביותר שקם לנו בישראל, מציע בתוכניתו של יצחק נוי, בבוקר החג, (ראיון על שני רגליים), לחולל מהפכה רפואית, שתבטל את העומס הבלתי אפשרי, שממנו סובלים בתי החולים. פשוט מאוד על ידי שינוי שיטת האבחון, מאבחון דרך חדר המיון, לאבחון דרך מחשב מרכזי (כבר קיים מחשב כזה שפותח על ידי אי.בי.אם שמרכז את כל הידע הרפואי הקיים בעולם).

לאחרונה גם פותח מחשב העל מהסוג הקווטום, שמהירותו רבה לאין שיעור מכל מחשב הקיים היום (מדברים על שעות בודדות השקולות לעבודה של עשרות שנים של מחשבי העל הנוכחיים).

בנוסף לתועלת העצומה שהרעיון יביא לחולים, זה יביא גם להכנסה עצומה לישראל. אם יפתחו פה את המרכז הרפואי של ד"ר אברהם סוחמי, יהיה אפשר לייצא בסכומים אדירים למדינות אחרות.

"הממשלה זה גוף שלא יודע לקבל החלטות" אומר ד"ר אברהם סוחמי, על כן צריכים לפתח את המרכזים הללו כפרויקטים פרטיים, באמצעות השקעות בבורסה. יש לזכור כי ד"ר אברהם סוחמי הוא הראשון שהצליח למכור בשוק המניות בארה"ב, מניות של החברה שהקים: אלסינט. (הוא הוא הממציא של מכשיר ה-CT).

הוא מציע לחלק לאנשים בארץ ערכה רפואית, שיוכלו בעצמם לאבחן ולטפל בבעיות שלהם. שם הצעירים, למשל, יוכלו לעזור למבוגרים, להפעיל את הערכה בצורה יעילה. כך יוכל רופא המשפחה, להפנות את החולה מיידית לכל הבדיקות הנחוצות לו, שייעשו בבת אחת במספר שעות (ולא ימים או חודשים כמו היום).

הצעתו של ד"ר אברהם סוחמי היא מפתיעה בפשטותה, כמו שהיא ממש בגדר הלא ייאמן, בתועלת שהיא יכולה להביא לרפואה. כבדרך אגב, הוא מזכיר גם את התועלת שבאי הצורך להגיע לבית החולים, שימנע הידבקות במחלות, שמהן נפגעים האנשים בבתי החולים.

בראיה הגאונית שלו, מצליח ד"ר אברהם סוחמי, כמו מי שניחן בראיית רנטגן, לספק לנו פטנט מהפכני, שיביא לנו תועלת בר תשוער.

והנה, לסיום, השיר:

בבגדים שהיא לבשה

עכשיו הם בכל פינה

מהכובעים שנערמו

שאת ראשה האדמדם כיסו

ועד מיטת הספה הזוגית

שעכשיו סגורה תמיד

היא לא תחזור יותר

הדלת לא תיפתח והיא לא תיכנס סתם כך

וגם אני לא אחזור ואמצאנה בכורסה בה ישבה כל יום

נפקד מקומה ונעלם

ובלבי חור נפער

שוב לא תתלהב ותספר לי על הכול

מה שקרה לה היום ואתמול

וגם הריבים הקטנים שביננו

עכשיו כמו חסרים לשנינו

רק כשהלכה והחלל את הבית מילא

הבנתי בבטחה היא לא תחזור יותר

והבנתי עד כמה על זה אני עכשיו מצטער

היא לא תחזור יותר

השורה שהיא קלישאה

עכשיו בשבילי כל יום ויום נכונה

כל כך לי היא חסרה

את הדרך חזרה היא לא תמצא

כמו שאני עכשיו מחפש מוצא לדממה

מחפש ולא מוצא תשובה

רק השיר ממשיך בראשי להתנגן

היא לא תחזור יותר...