"עדיין אליס" בכיכובה של ג'וליאן מור, שזכתה באוסקר על תפקידה בסרט זה. הסרט מוקרן בערוצי הסרטים. זהו סרט מצוין ומעורר הרבה מחשבה, על מחלת דורנו: האלצהיימר. לא לחינם אומרת ג'וליאן בסרט "הלוואי והיה לי רק סרטן"...

מסתבר שיש סוג אלצהיימר שמקבלים בגיל צעיר, שהוא עובר בגנים גם לילדים.

היום המון אנשים מגיעים לגיל מופלג, הסיכוי שלהם לחלות באלצהיימר גובר. בסרט אפשר לראות את תהליך איבוד הזיכרון, שעובר על הקשישים. והוא נוגע, ללא ספק, לחלק גדול מהם. כולנו מאבדים את היכולות הקוגניטיביות שלנו ובייחוד אנו מרגישים בהבדלים הגדולים בין הזיכרון שהיה לנו, לזה שנפגם עם הגיל.

קטע מרגש בייחוד בסרט, הוא נאומה של הגיבורה, כשהיא עדיין בשלב די מוקדם של המחלה, בפני קבוצת רופאים. כשהיא עדיין לא איבדה את זהותה: עדיין אליס. כמו גם הקטע שבו מסתבר שההקלטות שעשתה לעצמה במחשב, כדי לעקוב אחרי התקדמות שלבי המחלה, נועדה בעצם למטרה מסוימת אחרת. לא אגלה לכם במה מדובר, כדי לא לפגוע במי שעתיד לראות את הסרט.

הנה כתבה על גילוי חדש בתחום המלחמה באלצהיימר:

http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=43651

גילוי מפתיע של הסיבה לדמנציה וזיכרון עבודה גרוע, אצל קשישים.

המוח שלנו פועל בעזרת פולסים חשמליים. אלו יוצרים מה שנקרא: סופות חשמליות במוח.

מדענים שחוקרים את הפולסים (זרמים חשמליים) האלו במוח, שאותם אפשר לאתר באמצעות קסדת אלקטרודות שחובשים על הראש, הגיעו לגילוי מפתיע. זרם חשמלי שמעבירים דרך אלקטרודות אלו, יכול לשפר לזמן קצר (כשעה) את היכולת הקוגניטיבית הזאת של הזיכרון.

הם מצאו שהסינכרון שבין גלי המוח הללו, משני צדי הראש, הוא האחראי על יכולת הזיכרון הזאת לטווח קצר (זיכרון עבודה).

כידוע כל פעולות חשיבה של המוח שלנו, גורמת לעוררות חשמלית בתוך המוח. את הפעילות החשמלית הזאת, ניתן לאפיין, לגבי מחשבות רבות, שהמדענים כבר איתרו. בכל פעילות מוחית כזאת, משתתף חלק מוח ספציפי לו. על צג המחשב של המכשיר ששולח את הפולסים, ניתן לראות את המבנה הייחודי שיוצרים תאי המוח שמשתתפים בכל סופה חשמלית במוח.

כלומר, המדענים הצליחו לנטר את הסופה הספציפית שמשתתפת בעיבוד זיכרון עבודה. זה הזיכרון שנפגע אצל חולי הדמנציה. אלו אינם מסוגלים לשלוף מתוך הזיכרון, פרטים שנחוצים לשימוש מידי (למשל שם של רחוב או אדם). בעזרת פולסים ששלחו למוח, הם הצליחו ליצור סינכרון בשני סופות כאלו, משני צדי המוח. סינכרון זה הביא לכך, שהאדם הצליח, שעה אחרי שנחשף לפולסים החשמליים, לתפקד בשימוש בזיכרון העבודה, בצורה מיטבית. כלומר תוך שעה, הזיכרון של הקשיש שסבל מזיכרון עבודה פגום, הפך להיות זיכרון של בחור צעיר, בעל זיכרון עבודה מעולה.