נכון שאני לא באמת זוכרת את מהות "הלוח החלק" שמייצגת תרבות הטאו, בהתאם למה שקראתי, אבל הפרשנות שנותרה בי היא דף ריק, שמתמלא בציורים שלי.

הוא הגיש לי את עצמו כדף ריק, וכמו אמר לי, "בואי תציירי בי. לא מעוניין בריגוש עצמי לשם העצמיב רוצה לקחת אותך למסע, בואי תציירי בי."

היעדר הגבולות הזה לא עשה לי טוב.

יכול להיות שבגלל זה לא זכרתי את מהות הטאו.

אני לא יכולה לקבל נייר שאין עליו ציור ברור של גבולות, אחרת אני אובדת, לא מרגישה את הקרקע, מתנדנדת במערבולת שאיננה אפשרית.