שואל יקר, רציתי לשאול בכיוון קצת שונה: האם אתה מסתפק רק בתרופות או שבכוונתך ליישם גם טיפול פסיכולוגי בהתמודדות עם החרדה?

 EB79  --לשאלתך "אך בשבוע וחצי האחרון, כאשר אני נוטל את הויאפקס בלבד במינון מלא, אני חש בהתקפי חרדות בתדירות גבוהה יותר. האם זה אומר שהתרופה החדשה לא טובה בשבילי? ",,

 יתכן שהתרופה הזו לא מועילה לך,יתכן שהמינון שאתה צורך לא מספיק,יתכן שיש סיבה נוספת להתקפי החרדה [אתה מצפה /ציפית לכך שהתרופה החדשה תעשה לך "טוב יותר" ואתה מגלה שלא כך--אז החרדה מתגברת אצלך.]

לידיעתך,ברוב המקרים של לקיחת תרופות,מדובר על "ניסוי וטעייה".ההתיעצות לגבי ההחלפה היתה בסדר.כך חשבה הפסיכיאטרית שאולי הויאפקס תועיל לך יותר במקום הציפרלקס,כניראה שזה לא כך,,או שעליך להמתין להשפעה שלה,,,,

תחזור אליה שוב,,ותבדוק אולי אחרת,אולי לחזור לציפרלקס עם מינון אחר,,,,,

כל טוב,,

בוקר טוב אברהם,

עד לפני חצי שנה פלוס נפגשתי עם מטפל בשיטת TAT למשך מספר חודשים והיום אני נפגש עם מטפלת CBT, רק שלצערי אני לא מצליח לשמור על רצף פגישות בתדירות נורמלית בגלל העבודה (יוצא פגישה אחת לשבועיים-שלושה). הייתי יותר משמח לזנוח את התרופות ולעבוד רק עם טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי..

BENO1952

אני יותר מקווה שהתרופה תעבוד מאשר מצפה.. אני לא כ"כ אופטימי, אולי זו הבעיה... :) כאשר אני חווה חרדה אין ספק שאני מתאכזב אבל אני מנסה להגיד לעצמי שזה הגוף מתרגל למשהו חדש, ושאני צריך לתת לזה צ'אנס.

יש לי פגישה עם הרופאה במהלך החודש כמעקב חודשי, נראה מה היא אומרת.. היא טוענת שציפרלקס במינון גבוה יותר פשוט לא יהיה אפקטיבי עבורי.

בנוסף יש לי המון חסמים פסיכולוגיים שעליהם אני מנסה לעבוד בטיפול ה CBT. למשל כל פעם שאני צריך לנסוע מחוץ למקומות אותם אני מגדיר כ"בטוחים" (בית, עבודה ומשפחה) אני מרגיש בחרדה "שאולי משהו יקרה לי בדרך".. אני נוסע ועושה הכל ולא מוותר אבל ההרגשה היא קשה מאוד לפעמים...

,, "אני לא כ"כ אופטימי, אולי זו הבעיה... :) "

זה מצויין שאתה לא אופטימי,,כך אתה לא מתאכזב מצפיות,,

אני פסימי --כל הזמן,,לא מצפה לכלום,,בכל דבראם זה מסתדר,,אז טוב

הי EB, ברוך הבא לקהילה שלנו, אני מקווה לראות אותך ממשיך לשתף גם אחרי שתקבל תשובות על שאאלותייך. נראה לי שאתה יכול להפיק הרבה מהקהילה. ראשית, לגבי הויאפקס, יש סבירות גבוהה שאלו תופעת לוואי שנובעות מעלייה במינון התרופה ושיחלפו תוך כשבועיים. אני מציעה להמתין לפגישה עם הפסיכיאטרית ולהתייעץ איתה. לגבי הטיפול שלך, אני מבינה שיש עבודה ויש מציאות ויש התחייבויות, אבל, EB, מה יותר חשוב מלטפל בהפרעת החרדה שלך? להגיע לפגישה אחת לשבועיים-שלושה זה ממש להפריע לטיפול. חבל חבל חבל. זה כל כך חשוב. אני בטוחה שאתה יכול לעשות את המאמץ ולתקופת הטיפול לפנות לו את הזמן. אם אני טועה ולא מבינה את הלחצים שמופעלים עליך, תקן אותי. אבל תשאל את עצמך האם אתה באמת עושה את מירב המאמצים כדי לעזור לעצמך. מה אתה אומר? שירי

תודה רבה שירי

את צודקת לגמרי. יש לי נטיה לצפות לתוצאות מהירות למרות שהנסיון שלי מלמד אחרת כמובן.

זה לא רק עבודה זו פשוט עצלנות. אין דבר שאני רוצה יותר מלחזור לאני האמיתי הבעיה היא שרוב הזמן אני מרגיש בסדר ופשוט מבטל פגישות ובכך לא מאפשר לבעיה להיפתר מהשורש.

קבעתי כבר תור נוסף להשבוע ואנסה לשמור על המשכיות אחרת זה באמת לא רציני.

לגבי המעבר בין תרופה לתרופה, תודה על עצתך. ייתכן והייתי צריך חיזוק פשוט שאלו תופעות נורמליות... :)