יש לי נסיון בזה. לרוב קנאביס לא גורם לדיכאון ואין מחקר ממשי אשר מאשש אם כן או לא. מה שאני כן יודע על בשרי זה שקנאביס כן מעורר התקפי חרדה ויש אנשים שבעקבות שימוש מוגזם בקנאביס חוו התקפי חרדה בזמן השימוש. מה שכן החרדה והתקפי החרדה מגעים מאותו מקום במוח שהדיכאון מגיע ולכן הם בני דודים וחייב להיות לזה קשר כלשהו . אני עדין מידי פעם מעשן אבל ממש מעט כי אני יודע מה שעלול לגרום לי .

אינטרוול יקר. דיכאון במהלך שימוש בסמים ולאחר לקיחת סמים הנה צופעה מוכרת ומתועדת בספרות. היית רוצה לספר על החוויה שלך?

אני התחלתי עם קנאביס  חשיש בסביבות גיל 16 . הפעם הראשונה היתה נהדרת ומשמחת כי ראיתי במו עיני כי השד אינו גדול כמו שניסו להפחיד אותי לפני כן . חשתי מרומם מההתנסות וכמובן שלא ויתרתי על אף הזדמנות לעשן חשיש.

לאחר כמה חודשים התחלתי לרכוש בעצמי חשיש מחבר מהלימודים בכתה יא בבית הספר האקסטרני. חשבתי שאני יותר מקובל בחברה והרגשתי נעלה יותר משאר התלמידים הלא מעשנים שנראו פחות "קולים" מאלו המעשנים חשיש וסיגריות.

ואכן ההתקף לא אחר לבוא - לאחר חצי שנה של שימוש חוויתי התקף תוך כדי עישון נכנסתי תוך כדי האזנה לפינק פלוייד להרגשה שהיתה כבר ממש פראנויה או פסיכוזה. עישנתי במחיצת שני חברי מבית הספר והיה נדמה לי שהם רוצים להרוג אותי בשל הוראה שקיבלו מהדילר שלנו שנעלם עם הכסף שלי ולא חזר באותו לילה עם החשיש שהבטיח להביא לי .

באותו לילה לא יכולתי לחזור הביתה להורים שלי כי רבתי איתם לפני כן לכן ביקשתי משני חברי "שרוצים להרוג אותי" שיקפיצו אותי לחבר שאוכל ללון אצלו . הם הקפיצו אותי אותי אליו ברכב טראנזיט ששלושתינו ישבנו מקדימה כשאני ישבתי באמצע ללא חגורה בעוד שני חברי היו חגורים . הייתי בטוח שהם רוצים לביים תאונה ושאני ללא החגורה אהרג מהתאונה המבויימת שלהם . להפתעתי הגענו למחוז חפצי ללא תאונה ואני הייתי עדיין בחיים לשמחתי . ניסיתי כל אותו הזמן להאבק במחשבות הפראנואידיות ולשלוט על הנשימה שלי שהיתה מאומצת כמו בהתקף חרדה . לשוא עלו כל מאמצי להשתחרר מהמחשבות הטורדניות הפראנואידיות , הן היו יותר חזקות ממני , ניסיתי להסביר לעצמי את המצב במציאות הפשוטה האמיתית הרציונאלית אך לשוא , זאת היתה הרגשה כמו שנלכדים במערבולת שסוחפת אותך פנימה למטה ואתה מנסה בכל הכח להתנגד ולצאת מתוך המערבולת , אם היה לי את הניסיון שיש לי היום הייתי פשוט משחרר ונותן למערבולת לסחוף אותי פנימה בלי להתנגד לה ומסביר לעצמי שזאת התקפת חרדה ופרנויה מהחשיש שעישנתי (כיום אני כבר לא מעשן כי זה בכל זאת לא נעים לחשוב מחשבות לא רציונאליות ושהן לא שלך ) .

למחרת בבוקר קמתי אצל החבר אפוף זכרונות מליל אמש ולא הבנתי איך יכולתי להיות כל כך חלש מול המחשבות הפראנואידיות הטורדניות האלה , הרגשתי את עצמי חלש ולא חזק כפי שתמיד הרגשתי את עצמי . סיפרתי לחבר מה עבר עלי אמש וזה הצחיק אותו אבל אותי זה לא הצחיק כי זה ממש השאיר עלי רושם שעברתי קו אדום בשימוש . קו שאחריו אתה כבר לא שולט במחשבות שלך ומתוך התת מודע מגיעות מחשבות שאין לך יותר פילטרים מתאימים בנפש כדי לסווג אותן כמחשבות שוא והן נכנסות למודע שלך ויושבות שם עד שההשפעה של הקנביס עוברת לך פלוס שינה טובה שמפרידה שוב בין התת מודע שלך ולבין המודע שלך .

ככה אני חושב שאלהים ברא אותנו : תת מודע עמוק תת הכרתי ושם כל מיני מחשבות גם שוא וגם אמיתיות ואז שכבה של "פילטרים" שמונעים ממחשבות שוא להגיע למודע ונותנים מעבר רק למחשבות אמיתיות ורציונאליות להגיע למודע . כן המודע החשוב הזה שהוא האני המודע שלי שבעזרתו אני פועל בהווה ומבצע פעולות רבות ומגוונות .

החשיש במשך תקופה ארוכה פגע ב"פילטרים" היקרים הללו שמפרידים בין המודע שלי ולבין התת מודע שלי עד שלא נותרו יותר פילטרים בעלי כח מספיק  (כמו סכר שלא יכול לעצור את המים ) לעצור את גל המחשבות מהתת מודע . ובגל המחשבות גם מחשבות מציאותיות וגם מחשבות שוא לא מציאותיות בכלל שכשהן עולות למודע הן נראות מאוד מציאותיות ויושבות עליך בול - ואם תנסה לגרש אותן מראשך בשארית הפילטרים שנשארו לך זה לא יעזור לך כי הפילטרים מלאי חורים ופרצות מהשימוש הכרוני של הקנאביס שפגע בהם כשגרם לתת מודע להתקרב כל כך למודע .

זה נכון שהיו לי גם רגעים מאוד יפים ונדירים לפני כן כי יש בתת מודע גם מחשבות חיוביות וטובות וכשהמרחק למודע הצטמצם וגלשו המחשבות הללו למודע הרגשתי הרגשת גן עדן ושירי מלאכים ונבל כינורות וחלילים . אבל צריך לשאול את עצמך האם זה שווה לקבל את התת מודע כל כך קרוב אליך עם החיובי והשלילי שבו . כי הכל נחווה בעוצמות גדולות יותר ומוגברות יותר בחושים כמו שמיעת מוסיקה הרחת ריחות טעימת טעמים נגיעה ומישוש וראיה , והתת מודע יכול גם לתעתע בנו כשנתחיל לראות הזיות ראיה או נתחיל לשמוע קולות בהזיות שמיעה וכל זה מגיע מהמחשבות המעוותות מהתת מודע שהוא המאגר הגדול של המחשבות וחמשת החושים שלנו מאז שנולדנו.

שמתי לב שאני מסוגל לעוות צלילים כמו הצליל של סיבוב הפרופלורים של המאוורר לנגינה של כלי נגינה כלשהו ודיבורים של השכנים לקולות שמדברים אלי בתוך הראש שלי וכו ... וכו ...

אפשר להגיד שהקנביס הכניס אותי לריכוז עצמי מאוד מוגזם ...

במהלך שנות ניסיוני בעישון קנאביס אוכל לומר שהתנסתי בעישון יחד עם תרופת הזיפרקסה האנטי פסיכוטית וזה הרחיק ממני את התת מודע והקנביס לא יכל לקרב אותי לתת מודע מול הכח של תרופת הזיפרקסה .

היום אני לא מעשן כי אין לי מה לקחת מזה - בשבילי זה סתם מכניס אותי לריכוז עצמי ומעוות לי את המחשבות. פעם הייתי נהנה מזה והיום כבר לא . יש לי שתי בנות שאני צריך לדאוג להן ואין לי זמן מיותר לשחק עם המוח שלי בעיוות קולות ומראות ... 

אני חושבת שאתה צודק. יש לך משפחה ואין לך יותר זמן לבזבז על משחקים מיותרים ומסוכנים עם המוח שלך. הוא נדרש כרגע לדברים חשובים יותר....