שלום לך יקר. עברת טלטלה לא פשוטה - הן הגוף והן הנפש חוו טראומה. לפעמים לוקח קצת זמן עד שמוצאים את האיזון. כמטפלת אשר יש לה נסיון לא קטן בטיפול במאניה דפרסיה. אני יכולה לאמר לך שאנשים חוזרים לתפקוד מלא ויתרה מזו חלקם אף מרגישים שחיים הוטבו בעצם העובדה שההתקף גרם להם לראשונה לטפל בעצמם וברגשותיהם בפעם הראשונה בחיים. חשוב מאוד להיות מטופל נפשית מעבר לטיפול התרופתי. צריך סבלנות וכן אני יודעת שכשסובלים אין סבלנות בשיט...אבל כן יש תקווה. אשמח לשמוע מה קרה לך ומה עובר עלייך עכשיו...

אני שמח לשמוע שאת מכירה אנשים שהוטב להם ושחוזרים לתפקוד מלא... האם את ממליצה על סוג טיפול מסויים נפשי מסויים?
אני הולך לפסיכולוג קליני אבל לא כל כך מרגיש שהוא מועיל לי... 
לגבי המיקרה שלי, הייתי מנהל מסעדה. עבדתי המון שעות. חוסר שעות שינה פלוס לחץ פלוס פרידה מהחברה עוררו אצלי התקף מאני מאד גדול שהתרחש כחודש ושיבש כל דבר טוב שהיה בחיי. למזלי זכיתי למשפחה חזקה שבמקום לאשפז אותי נעלו אותי בבית ושמרו עלי עד שנרגעתי. מה שכן, לא ידעתי שהדיכאון יהיה החלק הקשה. חרדה חברתית שנוצרה עקב המיקרה..סגור בבית ומנותק מהעולם. רק לפסיכיאטר ולפסיכולוג אני יוצא... 
מרגיש מעין ״ קיפאון מוחי״ .. מניח שזה מהדיכאון
בכל אופן, תודה על ההקשבה וההתייחסות ..