מנהלי קהילה
חרדה וזוגיות
שלום, אשמח לעצה חכמה
בת 30, כבר מספר שנים בזוגיות טובה.
מאז שאני זוכרת את עצמי סובלת מחרדה, ברמות שלא משתקות אותי אבל מאוד נוכחים בחיי כל הפחדים והדאגות, בעיקר לקראת שינויים.
לאחרונה הלכתי לטיפול ואובחנתי כסובלת מחרדה כללית. כמובן ששיתפתי אותו, והוא קיבל והבין. הבעיה היא שאחד הטריגרים הכי עוצמתיים להתקפי החרדה שלי הם ריבים עם הבן זוג שלי, מספיק שהוא כועס, או נדמה לי שהוא כועס או מתוסכל ממני ואני נכנסת להתקף חרדה שבאה לידי ביטוי בבכי ותחושת מחנק.
הוא מתוסכל ממני כי הוא מרגש שהוא לא יכול לבטא את עצמו, את הכעסים והתסכולים שלו כי אני מגיבה בבכי ובהיסטריה, הוא מרגיש שאני מפחדת ממנו וזה מאוד קשה לו.
לי זה מאוד קשה כי אני רוצה להיות נכונה למצבים שהבהם הוא כועס עליי אבל זה פשוט מכניס אותי לחרדה. כמובן שאחרי כל התקף כזה אני דןאגת שהוא יעזןב אותי בגלל זה וכועסת על עצמי שאני לא מצליחה להגיב כמו בן אדם נורמלי. הוא חשוב לי ואני לא רוצה לאבד אותו בגלל זה
אשמח לכל עצה...
תגובות
אורית זאבי יוגב
שלום לך יקרה. נשמע שאת נתונה בסוג של דרך ללא מוצא דיש בה גלגל שלג שהולך ומתנפח. מצד אחד את רוצה להיות פנויה להכיל את בן זוגך ומצד שני אינך יכולה לעשות זאת וכשאת מגיבה באופן שבולם אותו הוא כועס ואז את כועסת על עצמך עוד יותר ומרגישה בעצמך מנועה מלהגיב אליו באופן ראציונלי. הפחד האימתני מכעס שמופנה כלפייך כנראה לא התחיל עם בן הזוג ( או שמא אני טועה?) אלא קשור כנראה לתקופות קדומות יותר בחייך שבהם כעס נחווה כסוף העולם כסוג של מוות. היום כבוגרת המוח הפרימטיבי - ההישרדותי שלך זוכר את הכאב האדיר שחווה במצבים כאלו ואת חוזרת להיות אותה ילדה קטנה וחסרת אונים למול הן זוגך על אף שראציונאלית את מבינה שאין בכך הצדקה של ממש
אורית זאבי יוגב
ועכשיו לתאכלס - מייעצת לך להסביר לבן זוגך כי התגובות הללו אינן קשורות אליו אלא לפחדים קמאים שלך. נסי לייצר עמו שיחות יל מה שכואב לו וקשה לו בקשר שלא בעיתות כעס. במקביל כדאי לפנות לטיפול שיזהה את מקור הפחד ויאפשר לך להתמודד אחרת מול כעס . מומלץ טיפול בemdr או היפנוזה...