כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתשינוי נושא: העולם בוגד בי

שינוי נושא: העולם בוגד בי

06/10/18 6:08
37 תגובות
יש לי תחושה שהפורום הוא חסר טעם, לכוח של ההקלדה במיוחד במקום הזה הוא כלום, מרגישים שהכל זיוף ושהכל מעצבן, בפורום הקודם עוד חשבתי שמישהו אחד מקשיב לי אבל כנראה שלא יותר
אוף למה אין מקום אחד בישראל שאתה לא תרגיש בודד כל הזמן לא נמאס כבר....
מה הקטע בעולם המעצבן הזה אם אתה לא אוהב לעשות בו כמעט כלום אם אתה מאמין שיש עולם הבא למה לא לנסות את גורלך?
נכון נכון, זה יכול להיות פיספוס זה יכול להיות טימטום, אבל שאני חושב על זה כל פעם תמיד חוזרת אותה שאלה שאני אף פעם לא מצליח לענות עליה
מה יש לי להפסיד?
אני עצוב כל יום ואיבדתי חשק לכל דבר
כל החברים עזבו אותי
המשפחה חושבת שאני מטורף על תרופות שהם מחכים שאחלים( מחכים יותר משנה כמעט)
כל יום חוזר הביתה נופל בכבדות ומסתכל על הקיר עד שאני ארדם
מאבד רצון לאכול
מאבד רצון להכל
אין כבר כוח להרגיש
מה הקטע בעולם המוזר הזה שאתם אוהבים אותו כל כך....

37 תגובות

no-one
06/10/18 6:52
לצערי אני מזדהה איתך
:heart:
רינה--מתנדבת-ער-ן
מנהל קהילת ער"ן
06/10/18 7:47
שבת שלום כואב לי לקרוא שאתם שניכם מרגישים כל כך רע. אין לי ספק שבדידות ותחושה שאף אחד לא מקשיב לך, היא מצב שקשה לחיות איתו. לגבי הפורום- גם אם אתה לא מקבל תגובות , יש תמיד יש מי שקורא, ואפילו מזדהה...
שבת שלום
כואב לי לקרוא שאתם שניכם מרגישים כל כך רע. אין לי ספק שבדידות ותחושה שאף אחד לא מקשיב לך, היא מצב שקשה לחיות איתו. לגבי הפורום- גם אם אתה לא מקבל תגובות , יש תמיד יש מי שקורא, ואפילו מזדהה איתך. אין ספק ששיחת הטלפון מאפשרת להרגיש פחות בדידות, ואם אנחנו יכולים לסייע לך בקו הטלפוני אפילו טיפ טיפה, גם זה הרבה. ואני מעריכה את היכולת שלך וגם של אחרים לכתוב פה ולשתף גם בדברים הקשים שאתם עוברים. גם אם זה לא פשוט, נדמה שאתם לגמרי לבד, תמשיכו לכתוב פה. יש מי שקורא, יש מי שמרגיש דומה. לא לכל דבר יש תשובה ופתרון, אבל אנחנו בכל זאת איתכם, מנסים עם המילים הכתובות לתת מעט עידוד ותחושה שאתם לא לגמרי לבד.
ואני בכל זאת מקווה שתמצאו גם סיבות לעורר את החשק לעשות דברים משמעותיים בחיים, שתוכלו להנות גם מדברים קטנטנים ולא תאבדוותקווה,
שבת שלום
צל
07/10/18 0:06
אני חושב שאני אשאר עצוב ומדוכא לעולם אני פשוט לא יכול לא להיות עצוב, אני מרגיש לבד כל הזמן ומתי שאני מנסה להיות עם חברים אני עוד יותר לבד, עם המשפחה אני לבד, בצבא אני גם לבד, לא בגלל שאני רוצה, אני בו...
אני חושב שאני אשאר עצוב ומדוכא לעולם אני פשוט לא יכול לא להיות עצוב, אני מרגיש לבד כל הזמן ומתי שאני מנסה להיות עם חברים אני עוד יותר לבד, עם המשפחה אני לבד, בצבא אני גם לבד, לא בגלל שאני רוצה, אני בודד בלי שאני שולט בזה גם שאני בחברת אנשים אני מרגיש בודד ועצוב
ואין לי כוח לכלום אני בנאדם שבור וריק שאין לי שמץ למה אני צריך לחיות בכלל זה מעצבן אותי כל פעם אני מגיע לשאלה של מה יש לי להפסיד בעולם שאני נמצא בו כרגע, הדבר היחיד שייש לי להפסיד זה הבגדים שאני לובש, הבית שמגדלים אותי בו והאוכל שאני אוכל כל הדברים שייש לי לאבד זה נטו רק זכות קיום, אין לי יותר מזכות קיום אז למה להיתקיים? אלוהים אם אתה קיים אני שונא אותך, למה אני קיים למה אני צריך לחיות ככה?
למה אני שונא את החיים שלי ואת כולם?
ובכן אני לא שונא את כולם כי אני לא יכול להאשים אותם בזה שאני מרגיש לבד
אבל אני מאשים את העולם הזה שהוא לא נותן לי בנאדם אחד, חבר אחד, מישהו אחד בחיים שלי שאני אוכל לסמוך עליו
רק אחד!
מישהו אחד שאני אוכל לדבר איתו שאני עצוב!
מישהו אחד שאני אוכל להיות לידו שקשה!
מישהו אחד שיבין כל מה שעובר עליי!
מישהו אחד שיתחשב בי ובבעיות הנוראיות האלה
מישהו אחד שיהיה שם!
רק אחד!!!
האם ביקשתי יותר מידיי מהעולם הזה?
למה עד היום אין בנאדם אחד שיאהב אותי באמת...
ציפור-גן-עדן-מתנדבת
08/10/18 18:01
חשבתם NO ONE, גופה מהלכת ושאר בעלי כינויים שמרגישים עד כמה קשה לכם, על כך שהמקום הזה עשוי להיות מקום שבו תוכלו לרכוש אולי חבר אחד או שניים ולהמשיך בקשר שאינו רק וירטואלי? האם זו לא עשויה להיות דרך לה...
חשבתם NO ONE, גופה מהלכת ושאר בעלי כינויים שמרגישים עד כמה קשה לכם, על כך שהמקום הזה עשוי להיות מקום שבו תוכלו לרכוש אולי חבר אחד או שניים ולהמשיך בקשר שאינו רק וירטואלי? האם זו לא עשויה להיות דרך להפגת הבדידות (שהיא אגב תחושה שמשותפת לרבים יותר ממה שאתם מעלים בדעתכם....) פסיכולוגים ותרופות אינם מספיקים. אדם צריך (בעזרת הרופאים והפסיכולוגים) לגייס את כוחות הנפש שיש בו כדי להתמודד על תחושת הריקנות והדיכאון. העזרה החיצונית היא חלק מהעזרה, אך החלק הלא פחות חשוב הוא מה שאתם יכולים לעשות למען עצמכם. וזה אומר: לייצר לעצמכם גם תעסוקה שמעניינת אתכם- תחביב כלשהו, עיסוק קבוע בספורט (זה אחד הטיפים הכי חשובים בעיני!! אין לכם מושג מה ספורט עושה לנפש, לא פחות ואולי יותר מאשר לגוף! לכו על זה- בהתחלה תכריחו את עצמכם ואחר כך תתמסרו לזה כי תבינו עמה טוב זה עושה לכך). אז מחבקת אתכם ומבקשת שתאמינו בכוחות שיש לכם. ויש.
חיבוק,
ציפור גן עדן, מתנדבת.
נ.ב.- מה שכתבתי יכול להישמע כמו קלישאות, אבל זה ממש לא. זה בדוק מניסיון אישי!
no-one
07/10/18 0:16
מצטער לשמוע, מתפתה לספר לך על החוויות שלי
יש דמיון וכמובן גם שוני

מאחל שכולם ימצאו חבר אמיתי
שרה-מתנדבת-ערן
מתנדב ער"ן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
09/10/18 21:43
ישנם חברים מוחשיים וישנם חברים ורטואליים .למילה הכתובה יש הרבה כוח אם חושבים על זה . הנייר סובל כל מילה .ולכן המשיכו לכתוב מה שאתם מרגישים .לפעמים זו גם דרך כלשהי ליפרוק מצוקות נפש .ואולי דרך הכתיבה ...
ישנם חברים מוחשיים וישנם חברים ורטואליים .למילה הכתובה יש הרבה כוח אם חושבים על זה . הנייר סובל כל מילה .ולכן המשיכו לכתוב מה שאתם מרגישים .לפעמים זו גם דרך כלשהי ליפרוק מצוקות נפש .ואולי דרך הכתיבה תוכלו להיוכח שעד אנשים חשים כמותכם .ואולי מתוך נחושך יגיעו גם נקודות האור .
צל
09/10/18 23:48
אני לא יודע איך לפרוק יעזור זה רק מחזיר אותי לחשיבה של איזה מעצבנים החיים שלי, אגב "ציפור גן עדן" אני ניסיתי ספורט אבל בגלל הבעיות הנפשיות אני כל פעם עומד להיתעלף שאני עושה ספורט(אלא אם הוא בבית) שזה ...
אני לא יודע איך לפרוק יעזור זה רק מחזיר אותי לחשיבה של איזה מעצבנים החיים שלי, אגב "ציפור גן עדן" אני ניסיתי ספורט אבל בגלל הבעיות הנפשיות אני כל פעם עומד להיתעלף שאני עושה ספורט(אלא אם הוא בבית) שזה לא בדיוק ספורט שהוא כיפי כמו שאומרים
בכל מקרה אני מודה על ניסיון העזרה אבל לפי מה שאמרתם לא הוסיף לי משהו חדש לצערי
יש לי פסיכיאטרית קבועה אני עושה מה שהיא אומרת בתקווה קטנה שהתחושה של האבן תרד לי מהלב
אבל עם פסיכיאטר או בלי
הנה אני אפרוק
אני מרגיש ריק מבפנים נלקחו לי כמעט כל הרגשות, הם כמו אש שהפכה לקטנה וכמעט נכבת, כל רגש דוכא אצלי, מרגיש ריק
כל פעם אני מזייף את ההתנהגות כדיי שיפסיקו להעיר לי ושיפסיקו להגיד לי תיתעורר תפסיק להיות בלי מצב רוח אז אני מחזיר לכל מי שמסבבי שיש לי מצב רוח ובבית מוציא את המסיכה
המשפחה שלי לא אוהבת אותי או מקבלת אותי כמו פעם
כמו אמא שאומרת "מתי הילד שלי יחזור הלוואי והשם ירפא אותו מכל הדברים שלו ויחזור להיות כמו שהיה" הבעיות שלי אומנם רובם נפשיות אבל חלק מהם תמידיות וחלק זה בכלל לא בעיה אלא תפיסת חשיבה!
ובכל פעם הם מעירים לי על זה, והם לא מקבלים את מי שאני לא משנה מה אני אומר להם
מבחינתם אני כבר לא מי שאני ואני סתם בנאדם חולה שצריך לחזור להיות כמו שהיה לפניי שנתיים
החברים היחידים שסמכתי עליהם עזבו אותי
הם פגעו בי כל כך
אחד אחריי שהוא גילה את הבעיות הפיזיות לא הנפשיות! החליט שהוא לא רוצה לבלות איתי יותר ואני לא מאמין שהוא הפסיק לבקר אותי רק בגלל בעיה פיזית אחת
וחברה אחת עזבה אותי, או יותר נכון אני לא נפגש איתה כמעט בכלל(אנחנו באותו בסיס) מאז שהיא גילתה את הבעיות שלי לאט לאט היא התחילה לשנות גישה ולהגיד לי כמה אני לא בסדר ולהגיד שאני לא מתנהג כמו שצריך ולהגיד לי שייש אנשים במצב גרוע משלי ואני לא אמור להיתנהג ככה, מאז שאני ראיתי שמשווה אותי לאחרים ורק מנסה לשנות אותי(מה שלא אפשרי) אני אמרתי לה בהתחלה שהיא מאוד פגעה בי ומה שהיא אומרת שובר לי את הלב
ואז היא נפגשה איתי אמרה שהיא עומדת על שלה למרות שהיא לא מתכוונת לפגוע בי אבל היא לא מתכוונת לחזור בה והיא תמשיך לעשות את מה שהיא עושה, מאז אמרתי לה שאני מצטער שסיפרתי לה על הבעיות ומאז אני לא אומר לה על זה מילה, אני לא יכול לסמוך עליה היא פגעה בי כל כך חזק כי מעולם! לא נפתחתי כלפיי בנאדם על הבעיות שלי חוץ מפסיכיאטר
הבנאדם היחיד שחשבתי שיוכל להכיל את זה ושסמכתי עליה בסופו של דבר נהייתה אגרסיבית כלפיי, במיוחד שהיא גילתה שהייתי אובדני ואז היא חשבה שאני גם אגואיסט שלא חושב על אחרים, ואני לא בדיוק יודע מה לומר אני יכול להבין אותה מצד אחד
בנאדם שמרגיש שהוא רוצה להיתאבד יכול להיות שהוא קצת אגואיסט כי הוא לא חושב במי הוא יפגע
אבל מצד שני בנאדם אובדני לא רוצה לפגוע באחרים זו לא המטרה פשוט נמאס לו או במקרה הזה לי לסבול
אחריי שהחברים היחידים שסמכתי עליהם נטשו אותי לא סמכתי על אף אחד
ההורים שלי סיפרתי להם בעיקרון הכל אפילו הפסיכיאטרית הסבירה אבל כל פעם הם מחרפנים אותי מחדש עם המשפט המלא בורות וישנות שלהם
" אני לא מבין מה הבעיה שלך" "מה נסגר"
"למה אתה ככה וככה"
אתה צריך להתחיל לעשות xyz"
כל משפט שהם אומרים מוכיח שכל דבר שאני מסביר להם נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה ואז הם באים אליי בתלונות
אז כבר הפסקתי להסביר להם ופשוט אני כמו פסיב אגרסיבב כלפהם
יאללה בואו נמשיך עם המרמור
הבעיות הנפשיות שלי מחמירות כל יום אני עם יותר בעיות מחדש ואני חושב שאני משתגע
רעידות בידיים
טשטוש ראייה
סחרחורת
הרגשה שהעולם לא אמיתי
תחושה שמישהו עוקב אחריך
תחושה שמישהו הולך לפגוע בך
לא יכול לסמוך על אף אחד
לא יכול לישון אלא אם אני לוקח כדורי הרגעה חזקים מאוד נגד פסיכוזה
חשיבה על דברים נוראים שאני הולך לעשות או שהולכים לעשות לי ואני מתחרפן
איבוד זיכרון(מלא פעמים אני מתחיל לשכוח מה אני עשיתי, או מה אחרים עשו)
דיכאון שלא נגמר
טינטון מעצבן שהיתחזק ואני שומע אותו כל הזמן וזה מחרפן
היפראקוזיס נוראי שגורם לי להישתגע ממלא רעשים ואני לא מצליח לחשוב
עצבים על מלא אנשים סביבי בגלל המון סיבות אבל אני אף פעם לא מראה את זה כדיי לא להיכנס לקרב אף פעם
עצבות וריקנות מרגיש שאתה לא רוצה כלום בעולם
כאבים בכל הגוף לפעמים(כנראה קשור למחלה הנפשית הפסיכיאטרית אמרה) וכן זה מעצבן לפעמים
המון פעמים הרגשה ששום דבר סביבי לא אמיתי
הרגשה שאתה רוצה להרוג את עצמך או לפגוע כל הזמן אז אני לוקח עוד סוג של כדורים כדיי שיגרמו לי להתעייף ולאיבוד מחשבה, ככה שאני לא אוכל כמעט לחשוב ואני אתחיל להיתעלף כאילו אני אחריי 1000 שעות עבודה וככה אני לא חושב על זה
הבדידות שלא עוזבת אותי, אני לא יכול לדבר עם אף אחד חוץ מהפסיכיאטר אבל הוא לא חבר ואין לי את הכסף להיפגש איתו כל יום או שעה בשביל להוריד כאב או לדבר או משהו ואין לי אף אחד שיבין אותי חוץ ממנו
הרצון שמישהו אחד בעולם יבין אותך ויקבל אותך כמו שאתה
הכאב שלא עובר שאתה חושב שאין סיבה לחיות בעולם שאתה האמיתי לא מקובל באף מקום
הדיכאון שלא נגמר
החרדות החוזרות
אי שמחה כל הזמן
בנוסף כעס לא נורמלי על אנשים שאומרים דברים שעולים לי על העצבים!!!! לפעמים אני רוצה להרוג מישהו ואני מנסה כל הזמן להחזיק את עצמי אבל אני מתחרפן שאומרים משפטים לידי כמו "אין לי כוח לחיים האלה" "אני רוצה למות" "שיואו שאלוהים ייקח אותי כבר"
"אלוהים תהרוג אותי בחייאת"
כל האנשים שאומרים את זה אני שונא אותכם!!!! אתם פאקינג אומרים אני רוצה למות ואחריי זה הולכים להינות עם חברים
לא אכפת לי שזה סוג דיבור זה פשוט מחרפן יש אנשים כמוני שבאמת רוצים למות ובתכלס לא עושים את זה רק כי מנסים אולי איכשהו שהמצב ישתפר ונלחמים כל יום עם תקווה פיצפונת שאולי המצב ישתנה בעתיד, ואתם פאקינג מבקשים מוות????? אתם לא נורמלים!!!! כי בתכלס אם הם היו עומדים למות זה לא הייתה התגובה שלהם כי הם יודעים שהם אוהבים לחיות זו שביזות מטומטמת
לפעמים יש מקרים שמחרפנים אותי לדוגמה בבסיס היה פעם אחת שמישהי באה אליי ולידה עוד מישהו שכמובן אני מכיר את שניהם והם שואלים אותי מה דעתך על התמונה: (בתמונה רואים אותה מחזיקה חגורה ותופסת את הגבר בגרון) כאילו הוא רוצה למות ושניהם מחייכים בתמונה, רציתי להרוג את שניהם באותו רגע, מזה נראה לכם מצחיק!?!?!?! אני שונא אתכם חושבים שאפשר לצחוק על זה מלא פעמים רציתי למות למעשה עברתי נסיונות היתאבדות לא מעט ואני שונא את זה שאנשים חושבים שזה מצחיק שיואו זה הורג אותי
אני באמת לא מבין איזה עולם מטומטם אני חי בו
בתכלס זה רק דבר אחד קטן יש עוד מלא אבל אני חושב שאני לא אפרט פה הכל כי זה ייקח נצח
בנוסף אין לי יותר חלומות או שאיפות
אין לי רצון לחיות אלא יש רק רצון להמניך סבל
אם הייתה דרך קלה למות סביר להניח שהייתי מת כבר
אבל נחשו מה למות זה לא קל וכן אין לי ברירה אלא להמשיך לחכות שהמצב ישתנה עד שאולי אני אאבד כל תקווה אפשרית
בינתיים אני מרגיש בודד ופגוע ואני לא יודע איך אני אוכל להפסיק להיות עצוב כועס וריקני כל הזמן אני חושב שזה לעולם לא יחלוף כי זה ככה לא מעט זמן לצערי
צל
09/10/18 23:51
בנוסף לכעס שלי על האנשים מסביב האנשים שמראים איזו שביזות ומשפט על החיים שהם כאילו רוצים למות התגובה הראשונה שלי בראש היא אם אתה רוצה למות אני אהרוג אותך כאן ועכשיו!!!! אבל אני מניח שאתה לא רוצה למות א...
בנוסף לכעס שלי על האנשים מסביב האנשים שמראים איזו שביזות ומשפט על החיים שהם כאילו רוצים למות התגובה הראשונה שלי בראש היא אם אתה רוצה למות אני אהרוג אותך כאן ועכשיו!!!! אבל אני מניח שאתה לא רוצה למות אז פאקינג תפסיק לבקש!
no-one
10/10/18 4:42
מזדהה עם מה שכתבת, אין לי עצה טובה
:heart:
אמיר.-.מתנדב.ער-ן
מנהל קהילת ער"ן
10/10/18 11:40
היי גופה מהלכת, אתה מתאר הרבה כעס על האנשים שסביבך, כעס שלדעתי אפשר להבין. חלק מהאנשים מתרחקים ומפנים עורף (סיפרת על החבר מהצבא שהתרחק בגלל הבעיות הפיזיות, ועל החברה ששפטה אותך על הבעיות הנפשיות שתי...
היי גופה מהלכת,
אתה מתאר הרבה כעס על האנשים שסביבך, כעס שלדעתי אפשר להבין. חלק מהאנשים מתרחקים ומפנים עורף (סיפרת על החבר מהצבא שהתרחק בגלל הבעיות הפיזיות, ועל החברה ששפטה אותך על הבעיות הנפשיות שתיארת), וחלק מהאנשים לא מכירים בעומק של הבעיה (ההורים כנראה מנסים לעזור, אבל יוצא שהם נותנים פתרונות שטחיים שלא כל כך מתאימים למצב שלך).

אני יכול להבין את התסכול, על זה שאין אפילו אדם אחד, אחד ויחיד, שיוכל להיות תמיד לצדך. הלוואי שיש רגעים שהם קצת טובים, שהשיתוף פה והתקשורת איתנו נותנים לך משהו.

שלך,
אמיר
אמיר.-.מתנדב.ער-ן
מנהל קהילת ער"ן
10/10/18 11:41
ואמירה נוספת - אני מבין מהכותרת שהשיחות בטלפון עוזרות לך לפעמים.
צל
10/10/18 20:21
לא בדיוק נכון, פשוט בטלפון לפחות הרגשתי שייש לבנאדם כוונות טובות כלפיי אבל הוא ידע שהוא לא יכול לעזור לי אז הוא ניסה להגיד לי לדבר עם הפסיכיאטר, למרות שבפורום לרוב אני מרגיש שלא משנה מה אני כותב, אני ...
לא בדיוק נכון, פשוט בטלפון לפחות הרגשתי שייש לבנאדם כוונות טובות כלפיי אבל הוא ידע שהוא לא יכול לעזור לי אז הוא ניסה להגיד לי לדבר עם הפסיכיאטר, למרות שבפורום לרוב אני מרגיש שלא משנה מה אני כותב, אני לא מרגיש שום נחמה, כמעט בכלל, זה קצת יותר משחרר להגיד את זה למישהו ולהוציא את זה מהפה באנונימיות אבל יש לזה גבול הפסקתי להיתקשר לפניי חודשיים, כי ניסיתי אבל זה הגיע למגבלה שחוזרים על אותה שיחה של הפניה לפסיכיאטר אז ירדתי מהעיניין
כמובן לכולם בפורום ובמוקד יש כוונות טובות אבל כל מה שרשמתי למעלה, אני מרגיש כאילו שום דבר לא ישתנה זה כבר הרבה זמן ככה, ואני חושב שהמצב לא ישתנה כמעט לעולם, החבר הכי טוב שלי הוא המחשב, האוזן הכי קשבת שייש לי זו מחברת, העצות שלי זה מהתת מודע והפסיכיאטר, האהבה שלי לא קיימת, הכאב ישנו קיים, הריקנות קיימת, בעיות פיזיות קיימות בעיות נפשיות קיימות רצון שהמצב ישתנה דועך תקווה נעלמת לאט אני מרגיש נבגד מכל כך הרבה אנשים שזה מתיש מאוד, ואין יום שאני לא נלחם לא לפגוע בעצמי(בגלל שהפסיכיאטר הציע) כי אני מנסה לעבוד על זה, למרות שאני מרגיש שאני חייב וזה פאקינג קשה לא לעשות את זה, אני לא יודע למה אבל אני באמת מרגיש שאני חייב וכל יום אני נלחם עד שאיזה קש נשבר ואז אני עושה את מה שאני עושה, אני מחזיק בסולם שעומד ליפול אני לא יודע אם אצליח לטפס אבל אם אפול זה לא כזה ישנה לי גם ככה לא ראיתי מה יש בסוף הסולם
barak2017
10/10/18 23:59
אין דבר כזה תחלים, אתה לא חולה. תפוס את עצמך בידיים במקום להתלונן ותעשה צעדים שיקדמו אותך לעבר המטרה. אם אין לך את כוחות הנפש כדי לעשות זאת מצא לעצמך אדם שילווה אותך בתהליך. ותאמין לי אני מבין דבר אחד...
אין דבר כזה תחלים, אתה לא חולה. תפוס את עצמך בידיים במקום להתלונן ותעשה צעדים שיקדמו אותך לעבר המטרה. אם אין לך את כוחות הנפש כדי לעשות זאת מצא לעצמך אדם שילווה אותך בתהליך. ותאמין לי אני מבין דבר אחד או שתיים במה שאתה כותב. קשה, מאתגר, לא פשוט, בדידות נוראה, עצבות, אין סיכוי שנהיה כמו כולם. כל הדברים האלו זה גמגומי סרק. אתה בסדר, והכול בסדר. רק צריך לעשות מספר מהלכים כמו בשחמט כדי שיוציאו אותך מהמצב הזה. ותאמין לי שאני הייתי במקומות שאפילו גהינום דבש לידם.
קח אחריות על חייך והתחל לפעול כדי לשפר אותם ואפילו לו במקצת. שיהיה בהצלחה חבר. ואם תצטרך עזרה והכוונה או דבר אחר אשמח להוות לך כעזר.
צל
11/10/18 21:25
תראה בבקשה למטה מה רשמתי
no-one
11/10/18 1:08
barak, שמח שהצלחת להתגבר על הדברים שעברת
לצערי יותר קל לי להזדהות עם מה שגופה מהלכת כתב מאשר מה שאתה כתבת
מקווה שאתפוס את עצמי בידיים ושאשתחרר מהאחיזה של היאוש ..
barak2017
11/10/18 8:16
זה בסדר NO ONE כל אחד יכול להזדהות כלפי האחר. יש לי הרבה חמלה והבנה ואני יודע שהדברים ממש לא פשוטים, ואני מבין. מי אמר שהצלחתי להתגבר? אתה חושב שהצלחה להתגבר זה פעם אחת? כל פעם יש לך ניסיון ועוד יאוש...
זה בסדר NO ONE כל אחד יכול להזדהות כלפי האחר. יש לי הרבה חמלה והבנה ואני יודע שהדברים ממש לא פשוטים, ואני מבין.
מי אמר שהצלחתי להתגבר? אתה חושב שהצלחה להתגבר זה פעם אחת? כל פעם יש לך ניסיון ועוד יאוש שבא. אחי החיים הם UP AND DOWN כמו מניות בבורסה פעם אחת למעלה פעם אחת למטה. צריך לדעת להתנהל גם שאתה למעלה ויותר לדעת כשאתה נמצא למטה איך להרים את עצמך למעלה כי זה לא פשוט בעיקר שהחיים שלנו במדינת ישראל רווים במשברים וחיים לא פשוטים מכל הבחינות.

יכול להיות שכתבתי בצורה כזו שהייתה מאוד ישירה ללא מילות ניחומים אבל דע לך שזה נכתב מהלב, מתוך הרצון באמת שלבנאדם יהיה טוב ויוכל לסיים את המשבר. דברים שכואבים לנו אנחנו כותבים אותם. ויש לי הרבה אמפתיה הקשבה והכלה. אבל אתה יודע מישהו צריך להגיד את האמת גם. הרי בלי מעשים וצעדים הכי קטנים שלא יהיו בנאדם לא יוכל להתפקס על עצמו. משברים תמיד יהיו. אם היית מכיר אותי היית מבין על מה אני כותב אבל אינך מכיר.

הדבר החשוב שניסיתי להעביר אולי את המסר וכנראה שהדברים התפקששו זה שאסור בחיים לאבד תקווה. כי כל משבר עתידו להסתיים.
צל
11/10/18 18:56
"תפוס את עצמך בידיים במקום להתלונן ותעשה צעדים שיקדמו אותך לעבר המטרה" אני מאוד אוהב אנשים שאומרים דבר כזה כי זה נשמע משפט מחץ שפותר הכל נכון? אם אתה כל כך מנוסה ואתה יודע איך אני מרגיש עם כל הבעי...
"תפוס את עצמך בידיים במקום להתלונן ותעשה צעדים שיקדמו אותך לעבר המטרה"
אני מאוד אוהב אנשים שאומרים דבר כזה כי זה נשמע משפט מחץ שפותר הכל נכון?
אם אתה כל כך מנוסה ואתה יודע איך אני מרגיש עם כל הבעיות הפיזיות והנפשיות תגיד לי אתה מה אני צריך פאקינג לעשות עם ככה?
כי אם להיות כנה אין לי שמץ אני חושב שניסיתי הכל וממשיך, אבל אין לי באמת שמץ של תקווה, אני לא חווה משבר קטן
אני חווה את זה יותר משנה אני בנאדם שונה לגמרי ממה שהייתי
והסבל שלי נובע מתוך המון דברים, ולפי מה שאתה כותב אם אתה כל כך אמיתי
"ותאמין לי שאני הייתי במקומות שאפילו גהינום דבש לידם. "
כן? אז קדימה תגיד מה לעשות, קדימה, נו איפה הפתרון? מה כבר אני יכול לעשות?
יש לך רעיון? משהו?
כולי אוזן, למרות שבשיא הכנות אני לא יודע מה אני יכול לעשות
ודבר אחד קטן אחרון, אתה קראת את כל הבעיות שרשמתי למעלה או שקראת רק חלק אחד?
צל
12/10/18 18:12
אני מניח שלא תגיב בזמן הקרוב, אבל אני חושב שקל לאנשים להגיד, תמצא חברים לא תיהיה בודד, ממש לא נכון בשביל חלק מאיתנו, לא כל בנאדם שני ברחוב מסוגל להיות חבר שלנו, וכמובן שזה לא רק זה, קשה מאוד להישתלב ע...
אני מניח שלא תגיב בזמן הקרוב, אבל אני חושב שקל לאנשים להגיד, תמצא חברים לא תיהיה בודד, ממש לא נכון בשביל חלק מאיתנו, לא כל בנאדם שני ברחוב מסוגל להיות חבר שלנו, וכמובן שזה לא רק זה, קשה מאוד להישתלב עם הבעיות שלך שמישהו אחד יקבל אותך, זה קשה, אלה שחושבים שמכירים אותי הם לא מכירים, בגלל שאם הם היו, סביר להניח שלא היו מדברים איתי כל כך, אבל בצבא אני מתנהג שהכל כרגיל, כי כשלא זה סתם מעביר צרות לאחרים וזה חוזר אליי כמו שהיה לי עם החברה שהאמנתי בה וגם החבר שהאמנתי בו שהייתי בטוח שהם שונים
צל
19/10/18 2:07
היום קרה משהו שמעולם לא חשבתי שיקרה, המצב הפך לגרוע יותר אם הייתי בדיכאון והמון בעיות ועדיין יכלתי להינות מכמה דברים, זה מתחיל להיעלם, כל דבר שאהבתי פתאום כבר לא טעים אני לא יודע איך להסביר את זה אב...
היום קרה משהו שמעולם לא חשבתי שיקרה, המצב הפך לגרוע יותר
אם הייתי בדיכאון והמון בעיות ועדיין יכלתי להינות מכמה דברים, זה מתחיל להיעלם, כל דבר שאהבתי פתאום כבר לא טעים אני לא יודע איך להסביר את זה אבל משום מה אני בשוק! איך פאקינג הדברים שאני הכי אוהב לא טעימים???? מה נסגר, מה כבר נשאר לי בעולם הזה שישמח אותי חוץ מהאוכל שאהבתי שגם הוא נעלם, אין חברים אמיתיים, אין משפחה תומכת או מבינה, אין אהבה אמיתית, אין תשוקה או חלום בחיים, אני במבוי סתום, העולם הזה הוא ממש לא פייר הוא פשוט אכזער
no-one
19/10/18 9:51
מזדהה, לצערי גם לי מאוד קשה, רוצה למצוא טעם בחיים האלו מאמין שחלק בגלל המצב הנורא שאני נמצא בו, וחלק בגלל משהו בחשיבה שלי שמקווה לשנות מאוד מאוד לא קל לי, מאוד מקווה לרגעים נעימים בשבילך, לפחות ...
מזדהה, לצערי
גם לי מאוד קשה, רוצה למצוא טעם בחיים האלו
מאמין שחלק בגלל המצב הנורא שאני נמצא בו, וחלק בגלל משהו בחשיבה שלי שמקווה לשנות

מאוד מאוד לא קל לי, מאוד
מקווה לרגעים נעימים בשבילך, לפחות רגע של מנוחה
צל
22/10/18 18:18
עוד מאט יש לי יום הולדת, היום הכי נוראי בשנה הזו, משום שיבואו אנשים שיזכרו או יראו בלוח שנה ויתקשרו להגיד יום הולדת שמח, אבל מה, זו הסיבה שאני שונא כל כך בני אדם, מאחלים לי יום שמח למרות שזה יום הכי ע...
עוד מאט יש לי יום הולדת, היום הכי נוראי בשנה הזו, משום שיבואו אנשים שיזכרו או יראו בלוח שנה ויתקשרו להגיד יום הולדת שמח, אבל מה, זו הסיבה שאני שונא כל כך בני אדם, מאחלים לי יום שמח למרות שזה יום הכי עצוב בשנה בגלל סיבה אחת פשוטה, כל בנאדם שזוכר את התאריך מזכיר לי כמה רע לי, מאחל לי יום הולדת שמח, שהוא לא שמח כלל!, קל לאנשים לדבר, אבל בתכלס כולם מאחלים איחול שווא וזה כל כך כואב להבין שאתה לא שמח, ביום הזה אני רק מבקש מאלוהים! אם אתה פאקינג קיים, תן לי יום 1 שאני לא יהיה עצוב בו, רק 1 ! שיהיה בלי אף טיפת סבל, יום מושלם, תן רק 1 !!!!! האם אני מבקש יותר מידיי? יום אחד לא להיות עצוב? האם אתה פאקינג לא יכול להגשים את זה? ואם אתה לא קיים אז בתכלס אין לי ממי לבקש עזרה לדבר כזה, למעשה אין לי אף אחד שיוכל להפוך זו למציאות, כולכם צריכים להכיר תודה על מה שייש לכם!!! בזמן שכל יום הולדת אתם עושים אטרקציה אפילו קטנה, וחוגגים יש אנשים כמוני שרק מנסים להיסתתר ביום הזה, לא רוצה לשמוע אף אחד שאומר לי מזל טוב !!!!! מזל???? טוב????? רציני??? מזה המשפט הנוראי הזה!!!! אם היה לי מזל טוב לא הייתי עצוב כל הזמן!!! אם היה לי מזל טוב לא הייתי מבקש יום אחד שמח, כל מי שיגיד לי מזל טוב, כל מה שאני אעשה זה יהנהן , ובלב אני אשנא את מי שאמר לי את זה משום שלהגיד לי מזל טוב כי זה יום הולדת זה הדבר בן ההכי אכזערי להגיד לי, מהסיבה שאין לי מזל ביום הזה, ובטח שלא טוב, אז למה להגיד פאקינג שזה מזל טוב, זה יום נורא שכולם מזכירים לי שרע לי אומרים לי מזל טוב אומרים יום שמח שבתכלס זה אף אחד מהדברים האלה, קל להם לדבר כי זה נהוג אצל בניי אדם, אבל בתור אחד שלא מרגיש בנאדם זה משפיל
Yasi
22/10/18 20:26
אני גם לא אוהבת את ימי ההולדת שלי. תמיד השתדלתי בעבר להיות רחוקה מכולם ביום הזה. ימי ההולדת עבורי היו הרבה שנים ימי אבל מסיבות כאלה ואחרות. טוב שזה רק פעם בשנה הא?
צל
22/10/18 22:40
כן, אבל הוא המרכזי לא היחיד לצערי, אוףףף אין לי כוח
צל
25/10/18 23:32
למה אני רוצה למות כל כך, אבל עדיין לא מצליח למה אני שונא את כולם, אבל עדיין מרגיש צורך לדבר עם מישהו למה אני כל כך בודד, למרות שמסביבי יש אלף אנשים למה אני שונא את עצמי, אבל שונא יותר את מי שמסב...
למה אני רוצה למות כל כך, אבל עדיין לא מצליח
למה אני שונא את כולם, אבל עדיין מרגיש צורך לדבר עם מישהו
למה אני כל כך בודד, למרות שמסביבי יש אלף אנשים
למה אני שונא את עצמי, אבל שונא יותר את מי שמסביבי
למה אני תמיד עצוב, ולא יכול להיות שמח אף פעם?
למה כל מה שאני אוהב כבר הופך להיות סביר?
למה פעם חששתי לכל החיים של האנשים מסבבי והיום אני חושש שאני זה שמסכן אותם ואני שונא אותם
למה אני מרגיש את הצורך לפגוע בעצמי, למרות שזה לא אמור לתרום במשהו
למה אלוהים לא הורג אותי, אבל משאיר אותי בלי יום שמח
למה אני כל כך בעייתי, אבל מתעלמים מכל הבעיות
למה אני לא יכול לדבר עם אף אחד חוץ מהפסיכיאטר, למרות שאם אדבר אני יודע שאצטער על זה
למה אני ממש רוצה חבר אחד, אבל לא מתכוון לדבר בכנות יותר עם אף אחד
למה אני מרגיש צורך לקצת תשומת לב, אבל שונא את אותה תשומת לב בו זמנית כי אני מרגיש שהיא מזוייפת
למה אני מרגיש מת בפנים, אבל בחוץ אני מצליח לזייף בנאדם מלא שמחת חיים
למה אני לא רוצה לעשות כלום כל הזמן, ואני מרגיש שכל יום הוא מבוזבז
למה אני שונא כל בנאדם שלידי, אבל בכל זאת הייתי מקווה שמישהו אחד יאהב אותי
למה אני הפכתי למפלצת חסרת רגשות, אבל כולם חושבים שייש לי יותר מידיי כאלה

ואחת השאלות שהכי כאבו לי
עשיתי ניסוי חברתי בכמה מקומות וכמה פורומים והתשובה חזרה לעצמה
ומה שאני שואל, למה אתם מתנהגים ככה
100% מהשיחות היו ככה
אני: מקווה שאתם שמחים לפחות אתם לא אני
זר 1: אתה לא שמח? =(
אני: אני מרגיש אובדני
זר 2: תמיד יש משהו שאפשר לחיות בשבילו
זר 3: סתום בנאדם שצריך תשומת לב
זר 1: נו תפסיקקק להגיד דבר כזה
אני: סליחה אני מצטער, בסדר אז אני בסדר
זר 1: תרגיש טוב
זר 2: תרגיש טוב
אני: (מחכה שמישהו יבין שאני לא באמת בסדר רק מישהו אחד)
אין תשובה
זו דוגמה אחת מאחד הניסויים אבל כולם היו דומים
הייתה שיחה
הם רצו שאפסיק לדבר שלילי
אני הסכמתי לא רציתי להטריד אותם אז אמרתי בסדר אני אפסיק
ומכאן נגמר
ומכאן באה השאלה הכי חמורה שלי, אף אחד לא ייתן לה תשובה אמיתית

*למה אנשים מרגישים רע בשביל אנשים שבמצב לא טוב אבל ברגע שהם לא יספרו להם עוד על המצב וברגע שהם לא ידברו על הבעיות שלהם אנשים יוכלו להמשיך להיתעלם*
למה בני אדם מרגישים פתיות כלפיי אנשים אבל לעולם לא יראו אמפתיה כנה? למה אנושות כזו רעה? למה
האם נולדתי יצור יפייפה בתוך גוף של בנאדם
או שנולדתי במפלצת בעולם אנושי
או שאולי אני חייזר שנחת בכוכב לא נכון
או אולי כל מי שמסביבי רע ואני היחיד שצודק?
או אולי כולם צודקים ואני היחיד שטועה?
אולי אני מפגר וכולם חכמים?
אולי אני חכם וכולם שמסביבי הם חסרי הרגש?
העולם הזה דפוק, ואם למות היה קל, אוףףףף הייתי עושה את זה ממזמן אני לא יודע למה אני רוצה לפגוע בעצמי ולהרגיש את הסוף אני פשוט רוצה להוציא אותי מהמקום שאני חי, אבל מפחד לעשות את הדברים הקשים כמו לקפוץ מבניין, למרות נסיונות היתאבדות כושלים, הניסיונות עם 100% הצלחה אני מפחד לעשות, כמו ללכת לדוד שלי בקומה 10 ולקפוץ מהחלון שהוא לא שם לב
או אולי, לקחת אוטו של ההורים לנסוע על 130 ולהיתנגש בקיר
או אולי, לקנות סכין גילוח גדולה וללחוץ ממש חזק על הגרון
או אולי לקנות מבית מרקחת כדורים ממלא סוגים ולערבב הכל ולשתות מלא
או אולי לקשור משקולות חזקות לרגליים שלי בזמן שאני נמצא בבריכה של 2 מטר
או אולי ללכת בלילה עם חולצה שחורה לכביש המהיר ליד הבית שלי ולחכות שמישהו ייפגע בי במקום שקשה לראות
או אולי ללכת לעץ לקשור אבן גדולה עליו לעמוד על ספסל למשוך את האבן והחבל יעלה ואני לא אוכל לצאת
אולי אני אנסה להיתנפל על שוטר עד שמישהו ירה בי?
או אולי שאני אנסה לגנוב ממישהו רובה בבסיס, ואני אטען וירה על עצמי?
או אולי אני אמצע עירבוב כימי שינשום אותו יהרוג אותי
או אולי אני אשים אזיקון על מחזיק המיקרוגל אפעיל את המיקרוגל ואכניס את הראש?(זה יכול להרוס את המוח בעשר שניות בלבד!
יש מצב שאעשה את אחד הדברים בקרוב, אולי אלוהים ייתן יום אחד שמח, אולי ניתן לו צאנס חודשיים או שלוש , אבל לעזאזל נו! למה שאני לא אמצע את הפתרון הכי קל ויוציא אותו לפועל, במידה וה' לא יביא לי יום אחד שמח ולא יהיה לי סבלנות לחכות כל התוכניות יצאו לפועל עד ההצלחה, המיקרוגל יהיה ראשון הכי נגיש ומסוכן, מסרטן ברגע, גלי קרינה גבוההים מאוד שעלולים להשביט את המוח ואף לגרום לדימום פנימי בכל הגוף זה יכול להיות טוב! לקנות 2 מיקרוגלים להפעיל את שניהם יהיה כל כך הרבה קרינה זה מוות בדקה, תוך דקה יהיה פתרון הרבה יותר מהיר מלחכות נצח ליום שמח אחד.
אני רוצה שמשהו יציל אותי, אני לא יודע איך ומה, אבל אני יודע שיום אחד אני כבר לא אשלוט בעצמי, אני רק ממשיך לדחות את זה בתקווה קטנה שמשהו ישתנה, אבל כמה עוד אני אדחה כמה עוד אני אמשיך זה פשוט לא פייר
no-one
26/10/18 0:15
היי גופה מהלכת לצערי אני מזדהה איתך אני שמח שרוב האנשים לא יכולים להזדהות או להבין תחושות כאלו שיחיו את החיים שלהם, שיאהבו את החיים אני אישית מצפה מעצמי לעבור לצד שלהם, להיות מאלו שלא מבינים את ...
היי גופה מהלכת
לצערי אני מזדהה איתך

אני שמח שרוב האנשים לא יכולים להזדהות או להבין תחושות כאלו
שיחיו את החיים שלהם, שיאהבו את החיים
אני אישית מצפה מעצמי לעבור לצד שלהם, להיות מאלו שלא מבינים את התחושות האלו

אני לא יודע איך משתחררים מהתחושות האלו, אבל אני עדיין מנסה
כואב לי לשמוע את ההודעות שלך

מאחל שתמצא חברות אמיתית, זה משהו שנבנה בשנים, צריך לזהות תכונות של חבר טוב ולהעיף חברים נצלנים בלי להסס, זה צריך להיות הדדי, רווח לשני הצדדים
no-one
26/10/18 0:16
אני תמיד יגיב להודעות שלך
אני פה בשבילך
תמיד עם רצון לעודד ולשפר את ההרגשה שלך

גם אם לא אצליח, תמיד אנסה :heart:
גוף-עם-אדם-מת
26/10/18 4:59
היי חבר,
התחושות שאתה מתאר קשות, מאחל לך שתרגיש טוב יותר!
צל
26/10/18 20:44
אני חושב שאני לא אכתוב כאן יותר משום שאני לא יודע למה אני חושב שאני אצליח כאן להשיג איזה אמון או משהו אבל לפניי שאני כבר כנראה לא אכתוב כמעט יש לי ווידוא קטן, אני לא יודע אם עשיתי משהו נורא או משהו ...
אני חושב שאני לא אכתוב כאן יותר משום שאני לא יודע למה אני חושב שאני אצליח כאן להשיג איזה אמון או משהו אבל לפניי שאני כבר כנראה לא אכתוב כמעט
יש לי ווידוא קטן, אני לא יודע אם עשיתי משהו נורא או משהו טוב, ואני מבקש סליחה, אני אשם אני מצטער כל כך, הכל בגללי, אני פאקינג מצטער לא היתכוונתי, אני מפגר כנראה אני יודע
בפורום הקודם, הייתה מישהי שקראה לעצמה מנופצת, והיא אמרה שהאקר פרץ לה למחשב החיים שלה נהרסו, והיא מתכוונת להיתאבד, יום לפני שהיא עשתה את המעשה היא פירסמה מידע אישי, יכולתי לתת לה להמשיך עם התוכניות, אבל חשבתי אולי אני צריך לעצור אותה, והיום שאני מרגיש כל כך אובדני אני לא בטוח אם עשיתי את המעשה הנכון, באותו יום שהיא פירסמה את הפוסט, לא הצלחתי לישון, חשבתי שאם אני לא אעשה משהו זה כאילו אני הרגתי אותה, אז בלילה דיווחתי למשטרה, שוטרים באו לבית שלי, סיפקתי להם הכל, שלחתי מיילים עם צילומי המסך של כל השיחות, הדגשתי כל מידע אישי עליה, ותפסו אותה ותחקרו אותה ביום למחרת, היא אחכ אמרה שהיא לא הצליחה, והמשטרה הפריעה לה, במילים אחירות עצרתי אותה, סביר להניח שאני היחיד שהיתקשר, משום שתמיד הייתי איתם בקשר ואמרו שאני המדווח הראשון, אבל עכשיו.... שאני ממש אובדני, ואני אומר לעצמי איזה פחדן אני למה אני לא מסיים את זה כבר, אני לא חושב שאני אראה איי פעם יום שמח, אין לי כבר כמעט תקוות, האם הרגע הרסתי לבנאדם את הצאנס שלו לעשות כרצונו, עם מספיק אומץ לעשות זאת, שאני מפחד שאני אכשל ואהפוך את חיי לאף גרועים יותר, אבל עצרתי מישהי שהיה לה צאנס, האם זה היה טוב האם זה היה רע, אני יודע שאם היה לי את האומץ לא הייתי רוצה שיעצרו אותי, אז מה לעזאזל עשיתי, אני כבר לא יודע, אם את שם אני מתנצל אני ממש מצטער, אבל אני לא יודע מה לעשות, אבל הייתי חייב להוריד את זה מהלב, אבל מה שכן היום אני כבר לא יודע אם זה היה המעשה הנכון, אני רק מקווה שהיה לי את האומץ בכלל לנסות משהו ממש פאתאלי, לעומת אנשים אחרים שאולי ניסו להיתאבד ואז גילו כמה אכפצ לאנשים מהם, אצלי זה הפוך, ברגע שגילו בפעם הראשונה, כולם כעסו עליי, קראו לי בשמות, אמרו שאני דפוק, אמרו שאני עושה סתם רע לאנשים,
שאלת המיליון שלי היא
אנשים ..... בני אדם....
האם תאוהבו אותי רק בקבר?
ותצטערו שלא דיברתם אליי יפה ושהיתנהגתם אליי ממש נורא ובגדתם באמון שלי בחברים
האם אתם תאוהבו אותי כשאני אהיה מת?
כי זה ממש מצחיק שאתם לא מתנהגים אליי בלי אף אהבה שאני בחיים, אבל אח''כ בני אדם סביב יחשבו מה הם יכלו לעשות כדיי למנוע, מה אם להיות נחמדים, לעזור, להראות אמפטיה, להראות שאכפת לכם, להיתחשב, אבל לא.... על זה תחשבו רק שאני מת, אני באמת לא יודע איזה סיבה יש לי לחיות, בכנות אני שואל את עצמי כל יום, למה אני חי?
האם אני רוצה לחיות בכלל?
אבל באותה מידה האם אני רוצה למות?
משפט אחרון להודעה הזו
משפט שלא תצליחו להבין בקריאה אחת
"אני ממש לא רוצה לחיות! אבל אני גם לא רוצה למות"
no-one
26/10/18 21:57
הערגה למוות מוכרת לי, מאחל שנתאהב בחיים יש להם הרבה מה להציע, מקווה שתזכה לראות נגיעה מזה רוצה לשתף אותך אבל לא יכול, גם לי יש הרבה "תובנות" בנושא, גם אני חושב על הדברים האלו, אני לא רואה את זה כס...
הערגה למוות מוכרת לי, מאחל שנתאהב בחיים
יש להם הרבה מה להציע, מקווה שתזכה לראות נגיעה מזה

רוצה לשתף אותך אבל לא יכול, גם לי יש הרבה "תובנות" בנושא, גם אני חושב על הדברים האלו, אני לא רואה את זה כסימן טוב, בנאדם רגיל אמור לחשוב על דברים אחרים.

גם אני זוכר את מנופצת, תדע לך שבכל בנאדם יש כוחות גדולים אתה לא יודע להיכן היא יכולה להגיע ומה היא יכולה להשיג, רק הסיכוי הזה שווה הרבה. מאחל לה רק טוב, כולנו צריכים את התמיכה הבסיסית כדי לצמוח

כואב לראות את חוסר התקווה שמכרסם, את כל הפוטנציאל שגווע, שלעולם לא יצא אל הפועל

לפעמים אי אפשר לנחם, לצערי התחושה מוכרת לי
מאחל שנראה ימים טובים יותר :heart:
צל
26/10/18 22:26
No one אתה עכשיו עומד במבחן, המבחן יראה לי תוצאה אחת האם אתה בן אדם רגיל, כמו כולם, מלא בפטיות (רחמים) או בנאדם כמוני שמאמין באמפתיה, והמבחן יגיד לי את התשובה, השאלה היא פשוטה מה היה השם שלי בפור...
No one
אתה עכשיו עומד במבחן, המבחן יראה לי תוצאה אחת
האם אתה בן אדם רגיל, כמו כולם, מלא בפטיות (רחמים) או בנאדם כמוני שמאמין באמפתיה, והמבחן יגיד לי את התשובה, השאלה היא פשוטה
מה היה השם שלי בפורום הקודם?
אם הקשבת לי בפורום הקודם, ואם אתה מקשיב לי כאן אתה אמור לדעת את התשובה, אם אתה לא, אז זה אומר שאתה רק מנחם, אבל לא באמת מקשיב, ומרגיש מה שאני מרגיש, זה בסדר אן לא תדע, זה לא יפתיע אותי, אבל אם תדע, אולי אני אצטרך לשנות תפיסה על המציאות, יכול להיות שאני טועה? בשביל זה יש מבחן, תמיד אני בודק את השטח, קדימה וואן, יש לך היזדמנות, אני מצפה לתשובה
no-one
27/10/18 1:22
אני רפש, אשפה וצחנה
אני לא אדם, סתם גועל שלא שווה אפילו חצי ממך
צל
27/10/18 11:47
אתה לא, אתה פשוט כמו כל שאר בני האדם, זה בסדר, לא ציפיתי, אתה לא צחנה, אבל אתה כן רק מעודד אנשים, אבל לצערי כמו כולם, אתה לא בדיוק תקשיב אלא רק תנחם, כי בתכלס אמרתי את אותם הדברים בשני הפורומים וגם שם...
אתה לא, אתה פשוט כמו כל שאר בני האדם, זה בסדר, לא ציפיתי, אתה לא צחנה, אבל אתה כן רק מעודד אנשים, אבל לצערי כמו כולם, אתה לא בדיוק תקשיב אלא רק תנחם, כי בתכלס אמרתי את אותם הדברים בשני הפורומים וגם שם שלחת כל פעם הודעה, הבנת לאן זה הולך
no-one
27/10/18 13:38
לפעמים אנחנו לומדים דברים חדשים ולפעמים אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו דברים ישנים. בהרבה מצבים המחשבה עוסקת בנושא מסויים שוב ושוב ומנסה לפתור אותו, אז לאותם מילים יכולה להיות אותה השפעה טובה. אני מדב...
לפעמים אנחנו לומדים דברים חדשים ולפעמים אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו דברים ישנים.
בהרבה מצבים המחשבה עוסקת בנושא מסויים שוב ושוב ומנסה לפתור אותו, אז לאותם מילים יכולה להיות אותה השפעה טובה.

אני מדבר על עצמי ולא עליך, לפעמים אני צריך חיבוק ומילה טובה אולי יחס טוב, לא חד פעמי, אלא משהו שחוזר על עצמו שוב ושוב, שנותן לי משב רוח קל בתוך החיים הלא נוחים האלו. וזה הזדמנות להודות לכל הלבבות התומכים שמתעלמים מהגועל שלי ונותנים לי יחס טוב ומילה טובה.

עבר עלי לילה לא קל, אני לא בנאדם רגיל, לעולם אאחל לך חבר טוב כי זה מגיע לכל אחד, ובמיוחד לך, שאתה בנוי לקשרים חברתיים, אין לך אישיות בעייתית שדוחה את זה, אתה בנוי לזה ומשתוקק לזה, מצטער שזה חסר לך.

גם לי זה חסר, אבל לי יש אישיות בעיתית, לצערי אני מרחיק, אי אפשר להתרב אליי, מי שינסה יראה.
ואתה נתת לזה צאנס, נתת לי נסיון, אני לא מגיב טוב לדברים כאלו, לצערי אני בנאדם מגעיל. קשה לי מאוד

רחמים זה לא דבר רע. רחמים זה דבר יפה ואנושי
no-one
27/10/18 13:41
אני מתבייש בעצמי
צל
26/10/18 22:27
אני רוצה לדעת, האם היה בנאדם אחד שהקשיב לי בפורום הקודם
טל09
26/10/18 23:06
היי אני גם לצערי מרגישה אותו דבר ...מרגישה שאני לבד ושאין מי שבאמת מכיר אותי אני אפילו כבר לא מכירה את עצמי מרוב שאני עושה דברים שבעבר לא חשבתי שאעשה :/ אני גם פשוט מעדיפה לבלוע כמה שיותר כדורים עכשיו...
היי אני גם לצערי מרגישה אותו דבר ...מרגישה שאני לבד ושאין מי שבאמת מכיר אותי אני אפילו כבר לא מכירה את עצמי מרוב שאני עושה דברים שבעבר לא חשבתי שאעשה :/ אני גם פשוט מעדיפה לבלוע כמה שיותר כדורים עכשיו ולהימחק
צל
26/10/18 23:42
אני לא יודע כמה זמן אחזיק את עצמי, אני מיואש, אני לא מרגיש שייש לי איזה עתיד

מנהלי קהילה

אייל-מתנדב ער
אייל-מתנדב ער"ן
אייל, כבר לא ילד, אוהב את המשפט של רוברטו בניני- "יש לנו משהו במשותף - כולנו שונים".
ד
ד"ר שירי דניאלס
מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן מרצה באוניברסיטת תל אביב מומחית לייעוץ קצר מועד מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו "כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים", בהוצאת מטר
יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
נשוי ואב ל-3 בנות בוגרות ונהדרות כל אחת בדרכה. גר בבנימינה ועובד בחברת היי-טק באזור השרון. בסופי השבוע אני מענג עצמי ברכיבה על אופני הרים, בעיקר בכרמל וברמות מנשה אבל לא רק ... חובב מוסיקה נלהב - אקלקטי אוהד שרוף של מכבי תל-אביב בכדורגל
מיכל לב ארי - ער
מיכל לב ארי - ער"ן
מנהלת שירות האינטרנט בער"ן נשואה + בן (15) ובת (10)

מובילי קהילה

תקווה - מתנדבת ער
תקווה - מתנדבת ער"ן
אני פנסיונרית, נשואה, יש לי 3 ילדים בוגרים ו-5 נכדים. למדתי באוניברסיטה מתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפרישה עבדתי בפיתוח תוכנה ובהמשך בתמיכה במוצרים שהחברה שלנו ייצרה.
מורן- מתנדבת ער
מורן- מתנדבת ער"ן
היי :) אני מורן, מתנדבת בער"ן מזה כשלוש שנים.
שרה-מתנדבת ערן
שרה-מתנדבת ערן
מתנדבת בער"ן כשנה אם 4 ילדים וסבתא ל5 נכדים, אחות מיילדת
גפן - מתנדבת ער
גפן - מתנדבת ער"ן
מחר יום חדש
יאיר - ער'ן
יאיר - ער'ן
נשוי ואב ל-3 בנות בוגרות ונהדרות כל אחת בדרכה. גר בבנימינה ועובד בחברת היי-טק באזור השרון. בסופי השבוע אני מענג עצמי ברכיבה על אופני הרים, בעיקר בכרמל וברמות מנשה אבל לא רק ... חובב מוסיקה נלהב - אקלקטי אוהד שרוף של מכבי תל-אביב בכדורגל
גילה 22 מתנדבת ערן
גילה 22 מתנדבת ערן
אלמנה בת 70 2 ילדים 6 נכדים מלמדת מחשבים גיל שלישית שרה במקהלה שוחה כל השנה