מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתבבקשה עזרה - לפני שיהיה לי מאוחר מידי :(

בבקשה עזרה - לפני שיהיה לי מאוחר מידי :(

26/10/18 12:28
26 תגובות

לפני יותר מחצי שנה יצאתי עם מישהו לדייט ראשון. ביום הדייט נכנסו לאוטו והתכוננו לחזור הביתה.
רק שלו היו תכנונים אחרים..
במשך כ20 דק שהרגישו כמו נצח, הוא אנס אותי.
לאחר כמה ימים הגשתי תלונה במשטרה. השתפנתי לאחר כשבוע (בעיקר בגלל שלא הייתי מסוגלת יותר לענות על שאלות החוקרים) וביטלתי את התלונה.
לאחר מספר חודשים התקשרו אליי מהמשטרה ואמרו לי שאותו בחור הגיש עליי תלונה שאני זאת שאנסתי אותו.
ברגע אחד כל הצעדים שצעדתי קדימה נמחקו וחזרתי לאותו ערב גיהנום.
הגענו למשפט, חברים שלו היום שם. צעקו עליי, השפילו אותי.
זה נגמר בזה שהוא היה צריך לשלם את הוצאות המשפט בגלל התנהגות בלתי הולמת לבית הדין ( אחרי שניסה להכות אותי בפני השופטים).
חשבתי שפה הכל מאוחריי.
אבל זה רק התחיל.
אחרי כמה ימים חברים שלו חיכו לי מתחת לבית ופוצצו אותי מכות. פעמיים זה קרה.
לאט לאט העיניים דעכו.
אבל אז, לפני כ6 שבועות 2 חברים שלו חיכו לי בפארק, באמצע שעשיתי הליכה, וגררו אותי למבנה שהיה ליד, תוך שהם חוסמים לי את הפה שלא אוכל לצעוק לעזרה.
אחד אחרי השני הם אנסו אותי. בלי רחמים.
ואני כמו בול עץ שלא מצליח לזוז.
הם סיימו את הכאב וההשפלה הזאת במשפט: "אם תלכי להתלונן במשטרה, הסיפור שלנו רק התחיל. אם תסתמי את הפה שלך, לא נתראה יותר לעולם".
ברחתי הביתה ושמרתי את הסיפור בבטן.
אבל מסתבר שבבטן שלי לא היה רק הסיפור הזה.
לאחר מספר שבועות גיליתי שאני בהיריון (בחילות, הקאות, כל מה שבא עם זה..).
החלטתי (ופליז אל תשפטו) לעשות הפלה.
שבוע הבא היתה אמורה להיות ההפלה.
רק שאתמול, בעבודה.. היתה לי הפלה טבעית. בלי שום התראה מראש. בלי שום הכנה נפשית.
בלי שום כוחות להתמודד עם מה שמגיע עם הפלה.
הרופא אמר לי שהסיכויים להיריון תקני בפעם הבאה ירדו, בגלל שזו הפלה טבעית. וצריך לבדוק אם בעיה אצלי או אצל הגבר (לא הייתי מוכנה נפשית לבדוק את זה אתמול).
הלכתי אתמול לישון אצל 2 חברים שלי, כדי לא להיות לבד.
ידיד שלי שאל אותי: "למה את בוכה חיים? הרי בכל מקרה תכננת לעשות הפלה? עכשיו זה יצא יותר טוב שזה בלי תרופות ובלי כלום".
אז ממה אני בוכה? למה הדמעות יורדות סתם ככה?
הן יורדות על ההשפלה, על הבושה, על הכאב, על האונס - ע"י 3 גברים סה"כ, על הפחד שמישהו יכאיב לי שוב, על הפחד שאני לא אצליח לקום מפה.
ובעיקר על הפחד שלא אצליח להקים משפחה משלי.
לא חושבת שיש בי את הכוחות לקום שוב על הרגליים.
ולמה בכלל לעשות את זה?
בשביל מה בכלל להתמודד שוב עם הכל?
הרי כל רגע משהו יכול לקרות.


תגובות

no-one
26/10/18 13:19

מ ז ע ז ע, מ ז ע ז ע הכל נורא פשוט אין לי מילים

no-one
26/10/18 14:19

קשה לי לחשוב על זה שאת צריכה לעכל את הדברים הנוראים האלו לבד. כל כך ברור שזה לא צריך להיות, יש כל כך הרבה מקורות שמיועדים להגיש לך סיוע בצורה שתהיה הכי נעימה וקלה בשבילך. מאוד מקווה שיגיבו כאלו שמבינים יותר ממני, מודה להם מראש

לינוי25
26/10/18 17:30

תודה לך על הבעת התמיכה. אני גם מקווה שמישהו מקצועי יגיב כאן.. אני מרגישה שאני צריכה את העזרה שלהם יותר מתמיד..

שלום לך יקירה אכן מזעזע לקרוא על מה שעברת ועדיין עוברת ואין ספק שהסבל שלך הוא גדול. אבל אני מאד מעריכה את היכולת שלך לכתוב פה ולשתף אותנו במה שאת עוברת. אני מבינה שבכל זאת יש לך חברים שתומכים בך ואת לא לגמרי לבד עם כל הסיפור. אבל מאד חשוב שחוץ מהם כן תקבלי סיוע נפשי כזה שיעזור לך להתמודד עם החוויות הקשות שעברת. אנחנו פה לא מקצועיים אבל נמצאים פה כדי להקשיב לך לתמוך ולחשוב יחד איתך איך לקבל סיוע מקצועי. כאן אני מציעה לך לפנות למרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית טל' 1202. תוכלי לקבל סיוע כפי שאת תרצי, גם חיזוקים נפשיים גם סיוע בקבלת טיפול רפואי אם יש צורך וגם דרך כן לשתף את המשטרה. חשוב שאותם מנוולים ( אין לי כינוי טוב יותר עבורם) שפגעו בך כל כך קשה לא יסתובבו חופשי . בוודאי שהם הפחידו אותך אבל יש גם דרך לטפל בהם וזה כמובן תלוי ברצון שלך להגיש תלונה. ( במרכז הסיוע יש להן הרבה נסיון ודרכים איך לעשות את זה). מאד חשוב שתהיי בין אנשים שאת בוטחת בהם וסומכת עליהם- בני משפחה או חברים שאת יכולה לספר ולשתף. תזכרי- מה שקרה זה ממש לא באשמתך ואין סיבה שלא תדברי ותשתפי, כי גם שיתוף מסייע מעט לתחושה שאת לא לבד. ואל תהיי לבד. את מוזמנת להמשיך להיות פה איתנו ואני מקווה שתקבלי גם פה חיזוקים ותמיכה. אל תוותרי! מחזקת אותך רינה

לינוי25
27/10/18 13:24

אני מרגישה שהפעם הם ניצחו אותי. נגמרו לי הכוחות להחזיק את הראש מעל המים. נגמרו לי הכוחות להתמודד עם הדבר הנורא הזה. אין לי למי לספר יותר. אני מרגישה שחברים שלי מרימים ממני ידיים לאט לאט. אני לא בקשר עם המשפחה שלי בכלל. אני מרגישה כ"כ בודדה בתקופה הקשה הזאת. אני מממנת את עצמי לבד, בלי תמיכה כספית כלשהי, ואני לא במצב הכי טוב. לכן אני לא פונה למרכזי הסיוע או לפסיכולוג. מיום חמישי אני קבורה מתחת לשמיכה ולא מצליחה לעצור את הדמעות. הגרון כבר כואב לי והעיניים שורפות. הפעם נראה לי שהם ניצחו..

Yasi
27/10/18 15:58

אני כל כך מבינה את ההרגשה שלך. היו שנים שהרגשתי כך שהם ניצחו אבל עברתי תהליך ארוך ולא פשוט של טיפולים והיום אני יכולה לומר בביטחון שהניצחון שלהם עלי היה זמני בלבד. מאחלת לך מרגוע לנפשך. כואבת את כאבך ושולחת לך חיזוקים.

לינוי25
27/10/18 17:20

מקווה שאצליח לחזור לעמוד על הרגליים, כמוך! וכל הכבוד לך על התהליך תותחית!! תודה על מילות התמיכה והחיזוק.

צל
27/10/18 16:09

לפעמים אני חושב לעצמי כמה אנשים יכולים להיות רעים, כמה....... כאילו הם ממש נהנים מסבל של אחרים עד כדיי כך..... זה פשוט מחרפן אם היה לי את הכוח לחזור בזמן סביר להניח ששום דבר ממה שרשמת כאן היה קורה, הייתי בא ומפוצץ את כל מי שהיה מנסה לפגוע בך כי כל מי שמנסה לפגוע במישהו מגיע לו לסבול, חבל שאני לא יכול לעשות כלום אבל זה פשוט לא נטפס שככה אנשים מתנהגים הם הזבל של הזבל התחתית של התחתית אין יותר חסרי חיים מהם, אלה החיות הכי מגעילות שקימות, אין צדק בעולם הזה, פשוט אין, זה למה אני שונא אותו כל כך זה מחרפן שככה דבר כזה קורה בלי לעבור לסדר היום, והכל מתנהל פאקינג כרגיל והנבלות עדיין מסתובבות שם בחוץ, לא נורמלי, אין לי מה להגיד חוץ מלשתף את הסיפור למשטרה, אחרת מה עוד אפשר לעשות, תספרי את מה שהם אמרו לך תספרי שהם מחכים לך ליד הבית תספרי שהם איימו לבוא ולפגוע בך למקרה שתספרי, תגידי להם שאת צריכה הגנה, שאת לא מרגישה בטוחה, אני יודע שאולי מה שאני אומר לא מנחם אבל זה מטריף אותי שכאלה חיות מסתובבות להן בחוץ כאילו רציני??? הם ממשיכים בסדר יום שלהם, אחד אחד צריך לקבל עונש מאסר עולם, כמות הטינופת שייש להם פשוט מטריף!

צל
27/10/18 16:09

אולי תשתמשי באירגונים שיעזרו לך להיות בטוחה תוך כדיי הטביעה

צל
27/10/18 16:10

כל דבר שיראה להם מזה כי מי שאשם במצב שלך זה רק הם!

לינוי25
27/10/18 17:22

תודה על התמיכה ועל המילים הנכונות. אני בעצמי עדיין לא מעכלת את הסיפור הזה ולא מבינה עדיין שאני זאת שחוויתי את הכל במציאות. זה מרגיש לי כמו חלום שעוד מעט אקום ממנו ואמשיך הלאה. אבל לא.. זו המציאות. אני אשכרה הולכת ברחוב ומפחדת מהצל של עצמי. גם כשאני לא באזור בכלל של הבית או לא באזור בכלל במרכז. גם כשאני במשרד בעבודה אני הולכת וכל רעש קטן מקפיץ אותי. כל נגיעה קטנה בכתף גורמת לי לחרדות. אני מפחדת ממש שלא אצליח להתגבר על זה. אני מפחדת שאין לי את הכוחות.. :(

צל
27/10/18 18:13

לא יודע למה אבל פשוט בא לי לבוא אלייך ולתת לך חיבוק ענק, ולהגיד לך שנתגבר על זה, זה באמת לא מגיע לך הטראומה הטיפשית הזאת בגלל כאלה אנשים חסרי לב זה ממש ממש לא פייר זה פשוט נורא אני לא מאמין שייש עד כדיי כך רשע בעולם המעצבן הזה זה מרתיח אותי שדברים כאלה יכולים לקרות

לינוי25
27/10/18 18:16

אקבל את החיבוק שלך מרחוק. הוא באמת עוזר. תודה רבה לך!! הלוואי שהרוע הזה יעבור מהעולם ושאף אחד ואף אחת לא יצטרכו להיתקל בדבר כזה ולעבור את החוויה הזאת שמלאה בפחד, השפלה וטראומה שכנראה תלווה אותי עוד הרבה. הלוואי שאצליח להרים את הראש מעל המים.. תודה לך על התמיכה!

לינוי יקרה אני שוב מלאת הערכה ליכולת שלך לשתף אותנו פה בחוויה כל כך קשה שעברת ועדיין את סובלת ממנה. שימי לב אילו מילות תמיכה את מקבלת פה, דווקא מאנשים שחלקם עברו ועדיין עוברים סבל , טראומות וקשיים. והם מהמקום הקשה שלהם מזדהים ואומרים לך לא לוותר. לא להרים ידיים ולא לתת לרעים לנצח. נכון, זה קשה, ומה שעברת זה לא משהו שישכח אבל עם תמיכה וטיפול נכון תוכלי לחיות חיים טובים עם הגשמת חלומות, קשרים חברתיים ומשפחתיים טובים , והחוויה הקשה שעברת תהיה במקום שתפריע פחות. זה לא קל אבל זה קורה. ואני בכל ליבי מאחלת לך שתאזרי את הכוחות ותמצאי את הדרך לקבל סיוע שמגיע לך.מגיע לך הכי טוב שבעולם. תגידי את זה גם לעצמך . וקבלי עוד חיבוק ותמשיכי להיות פה רינה

לינוי25
28/10/18 17:56

פניתי למספר שרשמת לי למעלה, למרכז סיוע. קבעתי לי פגישה שם מחר בבוקר.. אני מקווה שעשיתי נכון ולא אתחרט שאני מספרת ליותר מידי אנשים וזה עלול להגיע למשטרה ואולי הם ידעו על זה..

בוני91
28/10/18 13:44

היי לינוי, ראיתי את מה שכתבת פה אתמול. אני מקווה שאת בסדר. זה לא אנושי מה שנעשה לך. אני מצטער שעברת את זה. אני מקווה שתצאי מזה מחוזקת, למרות שזה לא היה צריך לקרות, וזה לא מגיע לך בשום צורה. מקווה שתהיי בטוחה ומוגנת ולא יקרה לך יותר שום רע. תרגישי טוב. ❤

לינוי25
28/10/18 17:57

תודה רבה לך על המילים החמות! זה באמת נותן לי כוחות להתמודד ולהמשיך :heart:

לינוי25
01/11/18 15:43

מסתבר שאני צריכה לעשות גם הפלה מלאכותית כירורגית כי בהפלה הטבעית לא הכל נעלם.. אני חושבת שאיבדתי את כל הכוחות ואני מרגישה הכי לבד בעולם :(

Yasi
01/11/18 15:51

זה נורא. כאילו לא מספיק עברת גם ככה. מאחלת לך לעבור את זה כמה שיותר בקלות. טוב שאת משתפת. כאן את לא לבד.

ערב טוב לינוי, אני גם כאן אתך. יש דברים שאת מונחית לעשות שנכונים לך, ונפלא שאת זורמת ועושה אותם. מלבד שאז נעשה מה שטוב לך, את גם בפעילות שמראה לך שאת יכולה ועוצמתית, למרות הצל של העבר. אני בטוח שהאנשים שעובדים במרכזי הסיוע, הם מקסימים ותומכים, ותראי מיד שאין מה להתבייש לשתף איתם פעולה אלא זה יכול להיות נפלא ומרפא. ואין דבר טוב מלהיות יחד עם מי שאיתך בראש ובלב. \

לינוי25
02/11/18 14:04

אני מרגישה שהסיבה היחידה שאני עוד בחיים זה כי אני פחדנית מידי כדי לעשות את הצעד הזה.. נגמרו לי הכוחות להתמודד ואני לא מרגישה שאשרוד את הניתוח הזה.. לא נפשית ולא פיזית. אני כ"כ חלשה. אני מפחדת לצאת מהבית, לא יודעת מי מחכה לי בחוץ. כל יציאה לי מלווה שאינספור פחדים וחרדות. זה גדול עליי הסיפור הזה :(

הי לינוי יקרה, קראתי את הסיפור שלך בבוקר ולא האמנתי למראה עיניי... זה נראה, לא שייך לעולם שלנו נכנסתי לפה ליכתוב משהו משלי ופשוט נתקעתי, איזה זכות יש לי ליכתוב פה בכלל כשלך יש סיפור כזה נוראי ולא אנושי? כל היום הסתובבתי עם הסיפור שלך עמוק בחזה, חושב, הופך, מתלבט אז אחרי כל היום הקשה הזה, דבר ראשון אני רוצה שתדעי שיש לך המון כח, כהוכחה הנה את כאן איתנו, חולקת כזה סיפור מזעזע, חוזרת ומגיבה, אומרת שמוותרת אבל בעצם את לא. מותר לי לשלוח לך חיבוק? כזה שיוצא מהלב ועוטף ונותן לך כוח להמשיך?! אני רוצה להיות שם בשבילך כדי לראות אותך יוצאת מזה, חוזרת לחיות עם צחוק על הפנים ומקימה משפחה, אין לאיש הזכות לקחת זאת ממך ובעוד שהייתי רוצה לראות את אותם נבלות נענשים כרגע, אני מבין למה את לא רוצה להתמודד איתם ואני בטוח שהחיים עוד יזמנו להם עונש מתאים, יבוא יום והם ייתקלו באיש או אישה הלא נכונים. בינתיים הכי חשוב שתטפלי בעצמך, יש את המרכז שהציעו לך, איפה שיש מטפלים עם המון ניסיון בכאלה בעיות שיוכלו לעזור לך לחזור לעצמך בדיסקרטיות והרבה אמפטיה. אני מאחל לך את כל הטוב שבעולם ושתדעי שהמחשבות שלי איתך כל הזמן, שוב שולח לך חיבוק תומך עם המון אנרגיה, אני מאד אשמח לפגוש אותך במיקרה ברחוב עוד 5 שנים, אני כמובן לא אדע שזו את, אני פשוט אראה אישה שאני לא מכיר, מישהי שנראית מאושרת וילד שלה בעגלה, או הולך לצידה, או על בימבה כזו או אחרת, תגשימי את החלום ותראי לנבלות שאף אחד לא יכול לשתק אותך לנצח! אל תוותרי על עצמך!!! שיהיה לך לילה טוב.

לינוי25
03/11/18 17:14

וואיי רשמת פה מילים חזקות ומחזקות. הצלחת לך לעלות לי חיוך עם תקווה קטנה שבאמת אצליח להקים משפחה משלי. הסופ"שים נהיים יותר ויותר קשים להתמודדות. אני בלי משפחה וגם ככה הסופ"שים קשים לי, אבל בתקופה הזאת זה קשה פי 100. אני מיום חמישי לא יצאתי מהבית, אני רק בוכה בלי הפסקה. אני גם לא יודעת מה לעשות.. אני רוצה שיבואו איתי להפלה אבל אני לא רוצה להטריח את חברה שלי, יש לה מלא על הראש עכשיו, ואני לא אגיד לידידים שלי לבוא כי זה גם ככה הליך אינטימי ואני מתביישת מהם.. אוף מה עושים?! לא באלי להיות לבד :(

לינוי יקרה עכשיו הכל נראה רע ואני מסינה את הבכי ותחושת היאוש אבל אל תהססי לבקש מהחברה לבוא איתך להפלה, את עומדת לעבור אירוע לא נעים ואם תהיה חברה איתך בטוח זה יקל עליך יש לה הרבה על הראש אבל אם היא חברה טובה אני מאמינה שהיא תשמח להיות איתך ולתמוך בך. וכשתהיי אחרי כל זה אני בטוחה שתרגישי הקלה. מותר לבקש עזרה זה כרגע בהחלט במקום. טוב שפנית למרכז הסיוע. אני מאד מקווה שתקבלי את התמיכה שתעזור לך לעבור את התקופה הקשה ולהמשיך הלאה. זה אפשרי, וכפי שכבר כתבו לך פה. את תוכלי לחיות בשלום עם עצמך, תוכלי להקים משפחה ולעשות מה שתרצי. לא קל אבל עם סיוע נכון- זה אפשרי. וטוב שאת ממשיכה לשתף פה ותראי לכמה אנשים אכפת ממך גם אם הם לא מוכרים ממש , אבל הם איתך. לינוי יקרה,אל תוותרי ותגידי לעצמך שלא מגיע לך שכמה אנשים אכזריים יקלקלו לך את החיים. את תנצחי אותם. מאחלת לך הרבה הרבה טוב רינה

לינוי, אני שמח שהגבת, היה קצת שקט מכיוונך והאמת שדאגתי. אני שמח לשמוע שהעליתי לך חיוך, זו היתה המטרה, וגם לי עולה חיוך כשאני חושב על איך תתגברי על כל זה ותגיעי למקום אחר לגמרי בחייך. בנוגע לחוסר רצון "להעמיס על חברותייך" או הבושה מידידייך, אני לא לגמרי מכיר את הרקע כאן ומה החברות או ידידים יודעים מכל זה, אבל אני בטוח שמי מהם שיודע או ישמע על מה את עברת ועוברת, יהפוך עולמות כדי לבוא איתך ולתמוך בך, מכירה את המשפט על "חבר אמת הוא חבר בעת צרה"? אז אני בטוח שהם יוכיחו את עצמם בשעה קשה מנשוא זו, ולגבי הבושה שעוצרת אותך, תשאלי את עצמך מה יותר קשה, לעבור את זה לבד ולשמור הכל אצלך או לחלוק קצת כמו שחלקת איתנו ולקבל כתף וחיבוק ממישהו שקרוב אלייך ונמצא איתך פיזית, אני יודע שהבושה היא מחסום שמאד קשה לעבור, אבל עברת אותו איתנו ואת בעצמך מעידה ש"לא באלי להיות לבד". לינוי, אני יודע שמאד קשה עד בלתי אפשרי לראות איך יוצאים מזה, בטח אחרי סוף שבוע שלם של בכי, מצד שני אני חושב שאת הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת ואני סומך עלייך שתמצאי איך לעבור את הימים הקרובים ולעשות את ההפלה, זה עוד שלב בדרך לצאת מכל הסיפור הזה, תעברי את השלב הזה ותהיי צעד אחד יותר קרובה להשאיר את האירוע הנוראי הזה מאחור וצעד אחד יותר קרוב לצאת לחיים חדשים. שלך בהרבה איכפתיות, שולח לך חיבוק חם ועוטף עם הרבה אנרגיה, DZX

בוני91
09/11/18 0:24

לינוי.. מה שלומך?