עולם הפוך ראיתי. נראה שיש מי שתמיד ימצא דרך כלשהי להרוס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כנראה עד שלא אמות אחוווה דברים נוראיים. והמוות??? בגסיסה כבר שנים, מזמן קברו איתי. ועדיין נאבקת כמו טפשה! האם זה נובע מפחד? מה הבעיה הגדולה לסיים חיים בשניה? תתנו לי סיבה אחת ששוווה להמשיך לקום כל בוקר, לשרוד איכשהו את היום. לחייך, להחמיא, לעזור ובפנים להיות כ"כ צבועה וחלולה. אין בי כלום, תוכי ריק! נערה אבודה מהחיים, שהחיים סגרו עלי המכלה הכיוונים, אין מוצא אחר!!!!!!!!!!!! זבל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הלוואי והיום הזה יבוא מהר, מהר יותר ממה שחשבתי. לא אכפת לי איך שימצאו אותי, הצוואה שלי כבר כתובה מזמן. אל תדאגו, אין לי באמ תמה להוריש. הכל מכרתי בעד טיפולי םותרופות, בעד לטפל במשקעי הנפש- לא עזר. חיים שקריים ומלאים ברע וצביעות.. השארתי רק טיפים, איך לא לחיות את החיים! איך לנצל חיים בלי שאחרים יפגעו או יהרסו אותך. תהיה אנוכי!!!!!!!!!!!!!!!!!! תציל את עצמך, אל תקשיב אלחרים ועוד!!!!!!!!!!!! כך בכל אופן אני חויתי את החיים. אז תכף, הכל ידמן! שקט ושלווה אזי תיפול עלי. רק שיגמר כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא רוצה עוד כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואין בכלום הזה כלום!!!!!!!!!!!!! כלום אחד גדול! כלום ריקני. כלום שקרן. נמאסו עלי החיים!!!!!!!!!!!!! במשך שנה זעקתי לעזרה, ניסיתי כל דרך אפשרית, תכף זה מסתיים. מהר, חותך וחד.... הרמתי ידיים. הורמו ידי. השאירו אותי בלי כלום! נטרלתי את עצמי אתמול, סיממתי את עצמי עד מוות... הקאתי באשמתה, כאבתי בעטיה, העיקר ניסיתי לאבד את תחושת הכאב. פתיה אני! נערה דפוקה וחסרת תכלית בובה שאין לה הופכין....................................................... ננננננננננננננננננננננננמממממממממממממממממממממממאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאסססססססססססססססססססססססססססססססס!!!!!!!!!

ובחל בכלל שהרגשתי את התחושה שהתחילה התחתית השרשור. כי גם לכאוב, גם לדעת את הטוב, לנסות לדלות אותה ושהיא תתפוצץ בכאב בפרצוף- לא שווה!!!!!!!!!!!!!!!!! פשוט לא שווה! אז אני הפסקתי לקוות, הפסקתי לנסות. הפסקתי לחיות. מתהלכת עכשוי כמו מתה, כותבת מתוך ערפול, מתוך הקוקטייל שבלעתי.... לא זועקת עוד לעזרה, גם לא מנסה- אין טעם ואין תכלית. אין מי שיכול לעזור בכלל. אז גם אל תנסו, תנו לי למות בשלווה.

מזדהה? השבוע הייתי בביקורת בבית החולים..רופא חדש! לא האמין שאני בכלל חיההיום, לא האמין שאני בכלל הולכת על רגל אחת, לא האמין שהגפיים שלי עובדים אבל, לא נתן הרבה תקווה בכלל!!!!!!!!!!!! שלח אותי לעשרות בדיוקת ולאשפוז נוסף וארוך........ נראה שיש לי כח? אפס!!!!!!!!! עולם רע ואכזר, תקווה ויאוש שמתערבבים יחד והורסים אותי. דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי! שיבוא כבר הסוף. ומהר!

אני כ|כ מבינה, ומתחשק לי רק לבכות ולחבק את כל האנשים הטובים שקיימים כאן בעולם, ויש אכן כ"כ הרבה, אבל לצערי נגזר עלי שראיתי המון שליחים רעים. ואין בי עוד כח להלחם, גם לא בעבור הטובים. להכנע? מרגיש לי דפוק ואכזרי. להלחם? אין בי כח, אני כבר סוללה ריקה מזמן שלא מצליחים להטעין אותה. מבולבלת, כואבת ונסערת.

היום היה לי יום מקסים! יום שאור הנרות האירו משהו בתוכי, שריצדו, שהעלו אבוקה מאירה ומעצימה שלא רציתי לסיים את היום הארוך והנפלא הזה, ואני אפילו לא יודעת מה גרם לשמחה העצומה ולקרבת אלוקים שהייתה לי, אבל הייתי חייבתלכתוב לכולם, שתדעו שבתוך החושך יש נקודות אור, זהו מהות הימים הללו. הייתם שותפים בכאב- תהיו שותפים גם בשמחה והאור. מודה ומעריכה