מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהשוב אני לבד (א. בנאי)

שוב אני לבד (א. בנאי)

23/02/19 16:04
11 תגובות

האמת שכבר הרבה זמן לבד אבל רציתי כותרת משיר...
בקצרה אני באפיזודה דיכאונית כבר שנתיים שהחריפה בחודש האחרון בגלל קשר קצר שהסתיים. אני סובל מחרדה חברתית ובעיקר מתחושת חוסר בטחון וחוסר ערך עצמי קשה, חלק מזה נובע מכך שהחרדה/דיכאון מייצרים אצלי סימפטומים פיזיולוגיים ופסיכוסמטיים שמקשים עלי לתפקד ומורידים לי מאוד את הביטחון והאנרגיה. אני תשוש כל היום, חושב מחשבות שליליות בלופ וכמעט לא מסוגל להסיח את דעתי מעצמי. אני אשמח ליצור קשר לנסות לתמוך ולהיתמך עם אנשים שחווים / נמצאים במשבר דומה עדיף בני 30 פלוס (אני בן 38).


תגובות

Yasi
28/02/19 6:27

הסחת הדעת מעצמי זה באמת קשה. להיות מודע לעצמך כל הזמן. זה מתיש בעיקר. ככה זה אצלי. אני מרגישה את עצמי כל הזמן. מאחלת לך שיבוא שיפור במצבך.

פרציפלוחי יקר. מאחלת לך שתכיר כאן הרבה אנשים שיאפשרו לך לתמוך ולהיתמך. עם זאת כשאני קוראת את מה שכתבת בכללם את המשאלה שלך לקשרים תומכים. מה דעתך על טיפול קבוצתי אינטנסיבי?

פרציפלוחי8
13/03/19 21:58

שלום אורית יקרה. ניסיתי טיפול קבוצתי בעבר בקבוצת חרדה חברתית. לא הרגשתי שתרם לי ככ כי קשה לי להיפתח בפני הרבה אנשים מאשר באחד על אחד ובנוסף חברי הקבוצה היו צעירים מדי ביחס אלי... אולי דווקא אינטראקציה עם אנשים שלא סובלים מחרדה תהיה יותר יעילה?

גליה21
13/03/19 22:09

אני לא דתייה או משו.. אבל הסרטונים שלו ממש עודדו אותי.. ממליצה להקשיב.. מה יש לך להפסיד :wink:

לנצח את המחשבות השליליות - הרב יגאל כהן - שידור חוזר HD
גליה21
13/03/19 22:10

לפעמים צריך פשוט מרגוע , שלווה, ומזון לנפש.. להתרחק קצת מההבל והריק, החומריות התחרותיות והלחץ של היומיום..

מישי
14/03/19 14:43

גם אני חוויתי תקופה ארוכה של תשישות, בעיות ריכוז וחוסר מוטיבציה, זה השתפר מאוד מאז שהתחלתי טיפול נגד קנדידה מערכתית, גם החרדה ירדה משמעותית והדיכאון נעלם. הטיפול הוא בעיקר בשינוי תזונתי, זה לא קל להתמיד אבל בכל מקרה שווה לנסות

פרציפלוחי8
14/03/19 17:27

אני גם נבדקתי אצל נטורופתים... טוענים שאצלי זה פחות קנדידה ויותר בעיות בבלוטת אדרנל אבל לא יודע אם אני קונה את זה... תוכלי לומר מי טיפל בך?

גליה21
14/03/19 16:44

https://youtu.be/mscz9ujM3xU

פרציפלוחי8
14/03/19 17:25

תודה רבה:-)

גליה21
14/03/19 19:44

מה גרם לך לדיכאון? מה היה המשבר שהתחיל הכל..? אתה נראה טוב החיוך שלך כובש.. אתה נראה בן אדם טוב!! למה אין לך בטחון? מי יותר טוב ממך?? כל אחד חי את הסרט שלו וסוחב את הצרות שלו.. אתה השחקן הראשי בסרט שלך ואתה שולט בזה ובוחר איך הוא יראה!!! ואם נגזר אלייך (חס וחלילה) עוד שבוע למות.. זה היה שווה את זה? את הדאגות.. הפחדים.. הלחץ.. בסוף הכל נגמר וכולם מסיימים אותו דבר.. אם היית יודע שיש לך שבוע לחיות פתאום הכל היה נהפך לבקטנה.. למי אכפת , תכף אני לא כאן.. אז ככה תחשוב.. שכל יום זה יומך האחרון והיום אתה מאושר! היום אתה לא דואג! היום אתה עם בטחון כי למי אכפת... החיים קצרים.. אנשים מתחילים את היום ולפעמים לא מסיימים אותו.. ויש נכים, עיוורים, או אנשים שאבדו קרובים שלהם , עברו התעללויות... אז מי אנחנו שנבכה... זה רק הראש שמתעתע בנו!! זה יצר הרע.. הפחדים והחרדות לא באמת קרו הם דמיונים... לא יודעת אם אתה בן אדם מאמין.. אבל לכל אחד יש את המסלול והדרך שלו, והדרך שלך היא הכי טובה בשבילך, דברים בסוף מסתרים .. השאלב איך אתה בוחר לחיות ולא להכנע לדכאון!! (אני בעצמי עובדת על זה.. עושה את כל מה שרשמתי לך).. בהצלחה! סרטונים של הרב יגאל כהן ביוטיוב על חרדות דכאון ומחשבות טורדניות.. מומלץ לשמוע.. תן לזה צאנס תקשיב לי :teeth:

פרציפלוחי יקר. ישנם טיפולים קבוצתיים שאינם מיועדים דווקא למי שסובל מדיכאון/חרדה. אולי זו אפשרות? אני מצטרפת לגליה, ספר יותר על מה הביא את הדיכאון עלייך? ואיך התמודדת איתו עד כה?