בוקר טוב לך :) יקרה אני שמחה שקמתי בבוקר ומצאתי את הכתבה שלך פה. אזרת כוחות ויתרת על הכדורים ואת חיה ונושמת ומשתפת אותנו. אין לי ספק שרע לך וקשה לך אבל בתוך כל זה את אוזרת כוחות, מפעילה את ההגיון ואת החלק הבריא שלך שרוצה לחיות ולא לפגוע במשפחה שלך. על כך כבר מגיעה לך טפיחה על השכם ואני מאד מאד מעריכה את היכולת שלך לא לוותר וגם לכתוב פה. יקירתי, אני יודעת שזה לא פשוט, אבל את עדיין צעירה וגם ממצבים קשים של דיכאון וחוסר רצון לאכול, גם על אלה אפשר להתגבר. יש לך עוד הרבה מה לעשות עם עצמך, ללמוד, ליצור חיים טובים שבהם תהיי מסופקת ותהני. חשוב שתשתפי את כל מי שיכול לתת לך גב- בני משפחה, חברים וכמובן גם טיפול טוב. ללכת קדימה זה קשה, אבל אפשרי גם אם זה קורה בצעדים קטנטנים. אני מזמינה אותך להמשיך לכתוב פה ולשתף, גם פה את לא לבד, אנחנו גם נקשיב וגם נהיה איתך . בשבילך אנחנו פה מאחלת לך הרבה הרבה טוב רינה

הי... ראשית, קשה שלא לשים לב לכינוי שבחרת לעצמך... שמת פרצוף שמח.... שמחים שהחלטת להישאר וכל הכבוד על המחשבה על הזולת. עם מי את מתייעצת? יש מישהו קרוב שיודע? עוזר? מטפל/ת?

הי.. תודה רינה. האמת שכתבתי את זה מתוך סערת רגשות. אני ממש לא בן אדם שכותב דברים כאלה. זה מביך אותי ומרגיש לי חשוף.. ורון, יש לי חברות שקצת יודעות. ואממ יש לי מטפלת אבל אני לא באמת הולכת אליה אז היא לא ממש יודעת.. ואני חדשה פה באתר, יש אופציה כאן למחוק שאלות?

היי, אין סיבה למחוק שאלות ובוודאי שלא להיות נבוכה. הייתרון של האינטרנט הוא בכך שאת נשארת אנונימית לגמרי :-) תתפלאי כי המון אנשים נמצאים/נמצאו בדיוק באותו מצב כמוך. אני שמח שיש לך חברות ועם מי לדבר על העניין. לגבי איך להמשיך קדימה, אני יכול רק לדבר מנסיון אישי. לא חייבים להרגיש כך, זו אינה גזירת גורל. המצב אינו באשמתך. החדשות הטובות שהמצב הפיך וניתן לטיפול...