מנהלי קהילה
מובילי קהילה
סטודנטית במשבר
שלום,
לפני כשנה אובחנתי בחרדה ודיכאון . כרגע אני לוקחת ציפרלקס 20 מג ומודל 50 מג. בנוסף אני מטופלת אצל פסיכולוג.
רוב החרדה שלי מתבטאת בתקופת המבחנים. מאז שאני מטופלת חוויתי תקופת מבחנים אחת בחורף -הייתה מאוד טובה מבחינתי , לא הרגשתי חרדה משמעותית, הצלחתי במבחנים שלי, הצלחתי להישאר מאוזנת ולא הרגשתי מדוכאת.
לפני כשבועיים התחילה לי שוב תקופת מבחנים. הפעם המצב מאוד שונה - אני חווה התקפי חרדה נוראיים תוך כדי הלמידה וגם במבחנים עצמם. אני במצב רוח ירוד , כל הזמן עם דמעות בעיניים, ממש כמו לפני שנה, לפני שהתחלתי את הטיפול התרופתי.
זה מאוד מתסכל שמבחינתי אני עושה את כל מה שאני יכולה כדי לעזור לעצמי - פניתי לעזרה לפסיכיאטר ולפסיכולוג, השתתפתי בסדנאות מיוחדות של התמודדות עם חרדה באוניברסיטה , ומרגישה ששום דבר לא עוזר לי .
כבר לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות על מנת להתמודד עם הבעיה שממש מפריעה לי בחיי היום יום וההצלחה בלימודים.
Zipo
היי יקרה, אני כל כך מבינה אותך. נמצאת פחות או יותר במצבך.. אני כל כך מעריכה אותך שאת בוחרת להתמודד עם הקושי בכל האמצעים שעומדים לרשותך. זה מעיד על תעצומות נפש גדולות. מהחוויה האישית שלי אני יכולה לומר לך שדווקא בגלל שבסמסטר קודם באתי כל כך מוכנה לרעיון שאולי אחטוף התקף חרדה, הכנתי את עצמי נפשית, לקחתי את התרופות.. עשיתי הכל, והכל עבר חלק. ודווקא הפעם, כשבאתי אופטימית וחשבתי שאם עבר פחות או יותר חלק פעם קודמת אין סיבה שהפעם יקרה אחרת אני חווה התקפי חרדה בתדירות מאוד גבוהה. אבל כן, לוקח לדברים זמן להיפתר אם בכלל.. אבל מה שאני אומרת לעצמי זה: מה האלטרנטיבה? הטיפול מחזיק אותי פחות או יותר מאוזנת? יש דינמיות לטוב ולרע אבל כשעובדים על זה- בעיקר לטוב? זה הכי טוב שיש לי כרגע. אני לא אטפל- זה רק יתדרדר ויחמיר.. יש לי כמה דברים שלי אישית עזרו.. א. לשתף באמת את הפסיכולוג/ רופא או מי שזה לא יהיה שמטפל בך כדי לשקול שינוי מינונים/ שינוי טיפול וגם באופן כללי. לשתף כדי לשתף, לפרוק, להוציא לחרדה את הרוח מהמפרשים אחרי שמנתחים אותה לגורמים.. לשמוע נקודת מבט נוספת על הדברים, להתייעץ.. ב. להתייחס אל ההתקפים כמו גלים. כשאחד כזה מגיע אל תיאבקי בו. אצלי לפחות זה מכניס עוד יותר ללחץ ופאניקה. תוותרי לרגע. גם אם זה אומר שניה לא ללמוד למבחן או אפילו לא להיבחן. תנשמי עמוק ותורידי את הראש. תחשבי מה גרם לגל להגיע, מה יכול לגרום לגל הבא לבוא ומה את עושה עם זה. כך תבואי יותר מוכנה לפעם הבאה. וכן, יש מועדי ב' ובמקרים חריגים (ואת יכולה לשתף את היועצת של המוסד שתקבע שזה מקרה חריג) גם מועד ג'. ג. לחשוב מה עושה לך טוב. אם זה בלמידה- ספורט לפני או תוך כדי, מוזיקה או חדר שקט ומבודד, ללמוד עם חברה,ללמוד בחוץ. ואם זה בזמן המבחן.. אצלי למשל אני מכינה מלאי חירום של כדור הרגעה, 2 בקבוקים של שתיה מתוקה, חטיף, אלף סוגי כלי כתיבה לכל צרה או שאלה שלא תבוא.. אני באה עשר דקות או רבע שעה לפני כדי לבחור מקום שיהיה לי בו כיף... כל פעם מקום אחר לפי ההרגשה שלי באותו רגע. לפעמים זה הכי קדימה כדי לא לראות את כל הנבחנים, לפעמים הכי אחורה כדי לא להרגיש שמסתכלים עלי במבחן. אף פעם לא מול הדלת כדי לא לראות את כל מי שנכנס ויוצא, תמיד ליד חלון כדי להירגע מהנוף ולהתנתק מהאווירה המחניקה. אני לא אומרת שזה דווקא מה שיעזור לך, אלא שאת צריכה להיות קשובה לעצמך ולחשוב מה יכול לעזור.. בכל אופן, תתעודדי, אם את יודעת לשים אצבע ולומר שהטריגר הוא תקופת המבחנים- עוד מעט היא נגמרת. את צריכה להחזיק מעמד רק עוד קצת..♡♡♡ לילה טוב.