אין אחד שלא מכיר את השיר. זה אפילו מופיע על המצבה של אריק הגדול. הרי בכל מסיבת סיום זה הכוכב הבלתי מעורער והשיר האישי של אריק נהפך למין המנון לאומי לפרידות מילדים מתבגרים באופן קלישאתי. אבל לפעמים הקלישאה מנצחת ....
אתמול הבת שלי נפרדה מאיתנו ונסעה לטיול הגדול שלה. פתאם לפני שבוע החלה עצבות כזו להזדחל לליבי. זה מוזר כי כשהבת הגדולה נסעה בתורה, זה לא קרה והנה דווקא עכשיו. ההבנה שהיא פשוט לא תהיה איתי, ולא נצחק בארוחות שבת, ולא נאזין ביחד למוסיקה. והנה היא פשוט הלכה לה, ככה בלי ממש לקחת רשות, מבלי לשאול - " היי הורים מזדקנים - זה בסדר שאני ככה עוזבת אתכם? " וכן נהיה בקשר בטלפון ובווטסאפ, והיא הבטיחה לי להמשיך לעדכן אותי על שירים שהיא אוהבת ולשלוח תמונות וזה לא בגלל שאני דואג לה ( ואני דואג לה ) אלא כי לפחות באופן וירטואלי היא תמשיך להיות איתנו.
ואתמול בלילה אחרי שחזרנו משדה התעופה, פתאם התחיל געגוע כזה גדול וחשבתי שמאוד אתגעגע לבלגאן שהיא משאירה בחדר, ואפילו למאפרות הסיגריות המלאות אתגעגע. וברור לי שהיא תחזור אבל זה באמת "עוף גוזל" קלאסי וכן "גור לך- יש נשר בשמיים" מצד אחד אבל גם "חתוך את השמיים" מצד שני.
אחרי כמה דקות של געגוע חשבתי לעצמי שזה בעצם נהדר שאני מתגעגע לבתי האהובה. זה מראה כמה אני אוהב אותה. לרוב כשרואים את הצאצאים מצליחים , ליבנו מתמלא בגאווה על שהצלחנו, אבל פה קרה משהו אחר. ליבי התמלא גאווה שאני כל כך מתגעגע אליה - כי ככה זה צריך להיות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לפי ספר ההוראות לקלישאן המתחיל הייתי אמור לשים את "עוף גוזל" אבל הפעם לא אכנע. פשוט שמעתי את השיר היפהפה הזה פתאם ברדיו אז חשבתי שגם לאחרים מותר לשמוע.