יעל יקרה, כתבתי לך קודם ואכתוב לך גם עכשיו: חרדות /דיכאון דורשים טיפול. נראה שהדימוי העצמי שלך כרגע "כולא" אותך בתדמית מסויימת של אחת שלא מגיע לה: לא מגיע לה עבודה, לא מגיע לה להינות, לא מגיע לה להיות בקשר מיטיב - ממקום זה את "חוטפת" מה שהיקום מציע לך ולא בהכרח שברים שטובים לך כמו אדם "מורעב" שאוכל כול מזון אפשרי גם אם הוא לא מבושל או לא טרי....ברגע שתעבדי על הדימוי שלך על מי שאת רוצה להיות....החיים יראו אחרת. מה דעתך?

יעל יקרה אני חושבת שזה שאת מרגישה כלפי מה שקרה וחושבת זה סימן חיובי כי את מביעה תשומת לב לרצונות שלך לעומת מה שקורה. ונראה שאת רוצה לעשות שינוי. ההסתכלות שלך מכוונת אותך. אני חושבת שלהקפיד להיות קשובה לעצמך יכול לעזור וכן גם לנהוג לפי התחושות שלך. כמו כן אני גם חושבת שלהיעזר באיש מקצוע הכרחי לליווי בתהליך כזה. מחזקת אותך.

יש כאן הרבה שאלות.
א. האם את יודעת את ההגדרות של הגבולות של ה"אני" הקדוש שלך?.
ב. אם וכאשר החברה שלך הנשואה היית מכירה את הגבולות שלך, האם היא היית עושה בכל זאת הנל ?
ג. אין ספק שזה עשה לך טוב, אבל אם מצפונים וערבוביות בראש - זאת אומרת בעברית - שההגדרות שלך בראש לא מסודרים.
עד כאן זה מה שנכון להרגע את צריכה להשלים ולהפנים.
פיתרון - אני ממליץ בחום לדבר על זה עם עובד סוציאלי /פסיכולוג מתמחה .. וכך הם יציבו לך מסגרת ואת תרכיבי את הפזל שלהחיים שלך ..

בהצלחה אלופה !

אין שום דבר פסול ביחסי מין לסביים. אם את מרגישה שאת מתמסרת גם נגד הרצון שלך, תנסי לחפש דרך להיות יותר החלטית ופחות כנועה.