אולי בעיניך מבחינה ספרותית לא מספיק טוב. את יודעת... אומרים שהכל בעיני המתבונן... אז בעיני הערך של הכתוב הוא בתחושות שהוא מייצר אצל הקורא... ואת זה אני קיבלתי

הקשיים הקטנים האלה הם לא הבעיה. אני יודעת טוב מאוד מה קורה שם בפנים. מטפלת בזה, אבל הטיפול איתי. לפעמים כבר אין לי סבלנות או כוחות יותר אליו. או לתהליך ולזמן שזה יקח. כאב נקרא לזה הוא השגרה שלי. שמחה היא חד פעמית.

זו בחירה שלך, מה היית משנה כדי שהמצב יהיה הפוך? מחוויה שלי המצב הטבעי שלנו הוא אושר, ולפעמיים כאב (חלק מהחיים) אני מבין שיש בעברך דברים שגורמים לכאב כרגע, אולי הגיע הזמן להניח להם. ולתת לדברים חדשים נעימים ושמחים להיכנס לחייך. השלב הראשון זה להניח לעבר, והשלב השני לתת למשהו חדש להיכנס. נראה לי שמיצית את עניין הכאב, ואת מוכנה למשהו אחר :-)

זה לא בחירה שלי. ושמעתי שאני צריכה לשחרר אלפי פעמים. אני לא מצליחה. בשביל זה אני בטיפול. אני מרגישה קהות חושים עזה, כל פעם שמנסים לשמח אותי אני מרגישה רק אשמה על כך שאני לא שמחה. לא, אני לא בוחרת את זה. אני לא בחרתי לא לשחרר ממה שקרה. להיפך אני מתוסכלת מעצמי שאני לא פשוט מצליחה לעשות את זה. בבקשה אל תקרא לזה בחירה שלי, כי זה היה כזה פשוט.

כן יש כאלה שיותר קשה להם לשחרר. וזה באמת מאוד מתסכל, נשמע שיש בך עדיין כעס שזה קרה לך. ולכן את מתקשה לשחרר. כעס = מחשבות או רגשות שעולים שוב ושוב בנושא.