מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
מאצ'ה - מתנדבת ער
מאצ'ה - מתנדבת ער"ן
גרה בארה"ב כבר הרבה שנים... אוהבת לצייר, להקשיב למוזיקה ישראלית, ולשנו''ץ. עונה לפוסטים מאוחר בלילה...
נמרוד - מתנדב ער
נמרוד - מתנדב ער"ן
"גם בדרך מלאה באתגרים, כל צעד קדימה הוא הצלחה. היו סבלניים, האמינו בעצמכם – והטוב עוד לפניכם."
דליה מתנדבת ער
דליה מתנדבת ער"ן
חיי מורכבים מצבעוניות ולעיתים שחור ולבן. נעה בחופשיות בתוך הגבולות שלי, אולי כמו פרפר. מודה על היש וזוכרת להודות על כך.
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתמחלה כרונית ונזק נפשי

מחלה כרונית ונזק נפשי

05/03/21 9:15
17 תגובות

היי, אני בחור בן 27. מזה כשנתיים אני סובל מנשירת שיער שהחלה לפתע בכל הגוף- מהקרקפת, ריסים,גבות, ומכל הגוף. התחלתי לסבול מכל מיני תסמינים לא מוסברים- נימולים בכל הגוף, ירידה במשקל, הציפורניים שלי הצהיבו. כל הרופאים כמובן לא מצאו כלום, כי כמובן הכלי היחידי שהם משתמשי ם בו לאבחון זה בדיקות דם(שבהמון מקרים כמו שלי הן תקינות לגמרי) לא השכילו לחשוב ולהפעיל את השכל ופטרו את כל התסמינים שלי כלחץ נפשי. כמובן, זה היה שגוי. כעבור שנתיים אובחנתי עם מחלה כרונית אוטואימונית שבה הגוף תוקף את זקיק השיער. מדובר בנשירת שיער הצטלקותית בלתי הפיכה. כמובן, הדגש הוא גילוי מוקדם ועצירת המחלה. מה שלא קרה אצלי למרות התלונות החוזרות שלי במשך שנתיים שמשהו לא בסדר, הגעתי לרופאים לא מוכשרים ורשלנים ועכשיו אני צריך לשלם את הנזק על כך. כיום, אני מסתכל במראה ואני לא מזהה את עצמי. רוב שיער ראשי נשר, הגבות שלי נעשו דלילות. אני מסתכל במראה ולא מבין מי זה האדם הזה. אני כל כך כועס על העולם ועל הרופאים. אני שונא את העולם. המהירות שבה איבדתי את השיער צילקה אותי לכל החיים. איבדתי את שמחת החיים שלי וחלק ממני מת. אני תוהה אם באמת שווה להמשיך לחיות בסבל עם איכות חיים ירודה(אגב זה הוכח מחקרית שאנשים עם המחלה הזו חיים עם איכות חיים ירידה) ותרופות נוראיות שעלולות לגרום להרבה תופעות לוואי וגם לנזקים בלתי הפיכים. כרגע הורדתי את רוב המראות בבית כי אני לא יכול לראות את עצמי במראה. איך ממשיכים מכאן? לא ברור. יש דרך קלה החוצה מהעולם הזה ויש את הדרך הקשה של להתמודד. איך אנשים מתמודדים עם דברים נוראיים שקורים להם? לא ברור. לי רק ברור דבר אחד- החיים לא שווים בכל מצב. חיים מלאי סבל הם חיים שאינם שווים.


תגובות

רמי.-.מתנדב.ער
מתנדב ער"ן
05/03/21 11:14

שבת שלום יקר.. מאוד מצער לשמוע את הסיפור על חוסר האיבחון של המחלה שאתה חי איתה, ועל כך שהטיפול הנכון לה התעכב כל כך ושאתה חי עם סימפטומים שאולי יכולים היו להימנע לו היה טיפול בזמן.. מצד שני.. מספיק לטעמי הסבל הזה שעברת והטעות שנעשתה.. מדוע לשקוע בזה ולהוסיף כאב על מכאוב.. הרי הכי נכון הוא לחבק אותך ולהרגיע ולפנק ולחזק.. תנסה להיות האמא והאבא שלך.. ולנחם ולאהוב את עצמך הילד המקסים שלך.. מה שיש יש.. כך למדנו.. ועם זה אנחנו יכולים להתקדם.. כמו שאמר אלוהים למשה.. לך בכוחך זה והומיא את בני ישראל ממצרים.. ואני מעודד אותך להפסיק לשפוט ולבקר ולדחות את עצמך.. אלא ללכת כפי שאתה קדימה.. ומברך אותך..ללמוד ליהנות ולפלס דרך ייחודית ומשמעותית בחיים..

תום88
05/03/21 12:40

היי א.ל באמת מכעיס ומתסכל הרשלנות הרפואית שננקטה במקרה שלך במיוחד אם היה אפשר לעצור את זה אז בני האדם מגוונים אבל כולנו בני אדם ויש גם ספורטאים מפורסמים שיש להם את אותה תופעה והם פעילים ללא מגבלות https://headsup.org.il/2019/07/18/%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%90%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%94/ וברגע שמצליחים להבין שזה אנחנו ולחבק את עצמינו נרגיש טוב יותר כשנצליח להתייחס אל עצמינו כמו שהיינו רוצים שייתיחסו אלינו או אז זה יקרה לכולנו יש משהו שאנחנו לא אוהבים בעצמינו ,וברגע שאנחנו לא עושים מזה אישיו הבעיה היא של האחרים ,ואותנו דווקא מכבדים יותר. אני בטוח כשהאתגר נראה יותר לעין אז הוא קשה יותר עם זאת תראה כמה עברת וכמה אתה יודע כבר ואולי תיפגש או תדבר קודם כל עם אנשים שהכי מבינים ללבך שיש למשל יש קבוצת פייסבוק https://www.facebook.com/groups/alopecia.community.il/ אתה יקירי הרבה יותר ממראה,אתה מי שיכולת ועדיין לחלום שתהייה

א.ל
05/03/21 16:13

היי, הלוואי שהייתה לי המחלה שיש לאותם ספורטאים. אלופציה אראטה זו מחלה שהיא בעקרון הפיכה לחלוטין. השיער בדרך כלל צומח חזרה גם ללא טיפול. המחלה שאני סובל ממנה נקראת lichen planopilaris . מחלה שבה תאי מערכת החיסון הורסים את הזקיק לחלוטין בצורה צלקתית. האתגר נוראי כשאני צריך לפגוש אותו כל יום במראה. זה אפילו לא קשור לאחרים. זה קשור אליי. איבוד השיער המהיר הזה הותיר בי צלקת.תודה,אני כבר נמצא בקבוצת התמיכה של הקבוצה ללישן פלנופילריס. יש שם הרבה סיפורים קשים. הייתי רוצה שהחיים יהיו אחרת. אני סטודנט לרפואה. כל החיים השקעתי, סיימתי תואר ראשון בהצטיינות יתרה באונ' תל אביב, תמיד הייתי רגיש לאחרים... קשה לי לקבל את זה שזו הקארמה שלי בעולם הזה. גם בזמנים הכי קשים שלי הייתי יודע למצוא את הכוחות להמשיך הלאה ולהתגבר. אבל זה גדול ממני עכשיו, אני פשוט לא מזהה את עצמי. אני אדם הגיוני אני בדרך כלל עושה את ההפרדה בין הרגש להיגיון אבל כשאני רואה את זה כל יום במראה, זה שובר.

תום88
05/03/21 16:23

ליסן,אתה נשמע אדם חכם ,ומבריק
שיכול לעשות עוד גדולות שלא תלויות במראה כזה או אחר
ולא נראה לי לכשתהייה רופא שיהיה משנה למישהו מה אתה חושב על עצמך
אלא רק על המיומנות שלך וככזה יעריך אותך ..אותך
ואז מכיוון שאתה רגיש לאחרים גם תהייה מוצלח יותר מאחרים
יש לך משמעות פה
אני מבין שזה דורש הרבה יותר תעצומות מאדם שאינו מתמודד עם מה שאתה מתמודד
ולכן דווקא ההצלחה שלך לצלוח לימודים שכאלה ולעזור לאחרים
מראה כמה אדם יפה אתה ומקווה שהיא תיטע בך ביטחון עצמי גבוה יותר
מחבק אותך חיבוק אמיץ ומקווה שלא תשבר

א.ל
05/03/21 17:33

תודה על התמיכה.

תום88
05/03/21 21:53

היי שוב נזכרתי שראיתי את זה והדרך של האמא הנהדרת והבן שלה שעזרו להם להתמודד https://www.facebook.com/Keshet.Broadcasting/posts/10160703690098677

א.ל
07/03/21 22:54

תודה על זה. נראה שהיא גילתה תעצומות נפש מאוד גדולות. התמודדות קשה. חזרתי לפוסט כי עוד פעם אני מרגיש מדוכא ואבוד. אני מרגיש שחסרה לי תקווה. התחלתי לקחת סטרואידים ופלקוויניל(תרופה שנותנים נגד מלריה ולמחלות אוטואימוניות שהראתה יעילות ב 60%). שבוע הבא אני הולך לרופאת עור שוב, אני מבחינתי לא הולך לוותר ומתכוון לקחת תרופות יותר אגרסיביות עם אחוזי הצלחה גבוהים יותר. אני רוצה להמשיך לחיות עם איכות חיים נורמלית ואני מנסה לשמור על אופטימיות אבל זה לא קל כשאתה לא מכיר את עצמך כבר. ועם כל זה אני צריך להמשיך בלחץ הקונסטיטוטיבי של לימודי רפואה. פשוט סיטואציה נוראית והזויה. לפעמים אני לא מאמין שזו המציאות. בכל התהליך הזה כשלא גילו את הבעיה אני אמרתי למשפחה שלי,זו תהיה מחלה קשה(הסמפטומים היו כאילו הגוף שלי הולך להתפרק) אבל לא חשבתי שהיא תהיה עד כדי כך קשה. תודה שחשבת עליי.

תום88
07/03/21 23:01

נראה לי שהעולם הולך להרוויח רופא קשוב ואנושי מאין כמותו בהצלחה :heart:

קשת19
08/03/21 0:15

אני יכולה להגיד לך שיש משהו שתפס אותי מאוד בכל מה שרשמת, זה שאתה ממשיך בלחץ הזה את הלימודי רפואה. זה לא הלימודים, ציונים, לחץ זה התעצומות נפש שלך! זה פשוט לא יאמן אני יכולה להגיד לך שאני מעריצה אנשים כמוך המראה אולי מרגיש לך חשוב אבל האופי שלך הוא נשמע מדהים. תזכור שאתה גאווה אתה תבין כמה שתראה את הקירבת דרך שאתה עובר, תהיה חזק אתה תראה כמה זה ישתלם לך. לצער הרבה אנשים שחווים רשלנות רפואית זה מעצבן אפילו מרתיח, כעס על המערכת בצורה שאי אפשר להסביר. אני אשמח לשתף אותך שאמא שלי נפטרה מרשלנות של הרופאים כעסתי, התעצבנתי מאוד אבל לצערי זה המצב. המשכתי גם את הלימודים שלי והמשכתי בענק עם צער שאי אפשר להסביר בפנים בלב. לכל אחד מאיתנו יש כוח עצום אם נדע להשתמש בו נגיע לגדולות שלא חלמנו. מקווה שתכיר את הכוח העצום שבך ותדע לנווט אותו נכון מאחלת המון בהצלחה, תזכור שאתה גאווה :heart::heart:

Attached Picture
רמי-מיטלמן
13/04/21 23:21

תעזר באתר של עמותת בראש מורם. משם תוכל גם להצטרף לקהילות הסגורות של העמותה ברשתות החברתיות. https://headsup.org.il/

Unclechaim
08/06/21 20:34

סבלתי מאותה בעיה וכמוך במשך שנתיים עברתי אצל רופאי עור חאפרים שנתנו לי משחות שלא עושות כלום גם לאחר אבחון הרופאה שאבחנה בביופסיה שלחה אותי לחפש באינטרנט מידע. למזלי החלטתי לפנות באופן פרטי לפרופסור מיכאל דוד שנתן לי תרופה שעצרה את ההידרדרות תוך ימים ספורים!! אצלי המצב כנראה לא חמור כמו אצלך, אבל אני לגמרי מבין את הסבל והקושי.

א.ל
08/06/21 20:56

שלום, תודה על התגובה!! האם אובחנת עם ליכן פלנופילריס?אני כרגע מטופל תרופתית עם פלקוויניל ורקוטאן שלא עוזרים(המחלה מפושטת בכל הגוף),כבר איבדתי א רוב השיער. אני מסתובב עם תוספת שיער שמתחברת לשיער הקיים שלי. אמנם התוספת יפה אבל אני לא מזהה את עצמי במראה וזה לא מה שהיה. איזו תרופה קיבלת אם ניתן לשאול? שבוע הבא אני נבדק באיכילוב על ידי כלל צוות המחלקה וראש מערך עור פרופ אלי שפרכר. ככל הנראה אתחיל דיכוי חיסוני עם מתטרוקסט וציקלוספורין. המחלה הזו הותירה בי מום גופני ואני כבר לעולם מבחינה נפשית לא אהיה בסדר. אני נורא מצטער שאתה חווה את זה. לא מאחל את זה לאוייבים הגרועים שלי.

Unclechaim
08/06/21 22:46

כן. אובחנתי עם lpp הטיפול הראשוני היה סטרואידים (פרדניזון) ואחר כך בפלקוויניל. לי זה עזר יחסית די מהר. מאז כבר הרבה שנים שהמחלה נעצרה, יש גרד לעיתים רחוקות, אין התקרחויות חדשות אבל כמובן שאין צמיחת שיער בצלקות. הקרחות הן רק בקרקפת. ממליץ לך גם על ד"ר אתי שגיא שעבדה בבלינסון עם פרופסור מיכאל דוד.

א.ל
08/06/21 23:07

הבנתי, אני גם מטופל בפלקוויניל אבל זמן התחלת הפעולה שלה הוא כחודשיים עד שהיא מתחילה לעבוד בכלל ומלוא האפקט הוא רק אחרי חצי שנה עד תשעה חודשים ולרוב היא לא עוצרת את המחלה אלא רק מאיטה אותה. מדהים שזה עבד אצלך כל כך מהר וזה עצר את המחלה אצלך. אני גם מטופל בפרדניזון במינון מאוד גבוה כבר חודשים(ומאוד סובל מכל תופעות הלוואי), אבל זה לא עוצר את הנשירה(נושרות לי מאות שערות ליום). אני מאובחן עם נגזרת של LPP שנקראת frontal fibrosing alopecia שבה המחלה לא פוגעת רק בקרקפת ובעיקר לוקחת את קו השיער אחורה, אלא גם בגבות,ברגליים,בידיים, בשיער בית השחי ובערך בכל מקום שיש בו שיער. ברור לי שאין צמיחה מחודשת, אני לא משלה את עצמי. במקרה שלי לצערי דיכוי חיסוני לטווח ארוך נדרש פה, אחרת זה פשוט לא ייעצר. פלקוויניל היא תרופה אימונומודולטורית דרך אגב ומבחינת דיכוי חיסוני היא מאוד עדינה. מתטרוקסט וציקלוספורין הן תרופות יותר אגרסיביות כמובן עם תופעות לוואי קשות יותר אבל זה מאוד אינוידואלי. אני שמח שזה עצר אצלך, זה מדהים. יש אנשים שסובלים מזה שנים ארוכות אחרי שניסו את כל הטיפולים האפשריים. אני אצור קשר עם פרופסור מיכאל דוד לעוד חוות דעת. תודה רבה!!!

תרגיש טוב אולי תמצא קבוצה של אנשים עם מחלה דומה? שתתמודדו יחד

א.ל
09/06/21 9:00

תודה!

רמי-מיטלמן
10/06/21 10:27

לעמותת "בראש מורם" יש קהילות סגורות בפייסבוק ובווטסאפ. מוזמנים.ות להצטרף, קישורים מהאתר: https://headsup.org.il/