מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתאיפה מתחילים? לאן הולכים?

איפה מתחילים? לאן הולכים?

12/04/21 13:49
6 תגובות

אני בן 34 ומרגיש שלא השגתי כלום. שנים רבות למדתי והכרתי המון אנשים שאהבו אותי אבל איכשהו עכשיו זה מרגיש כמו חלום. לפני שלוש שנים עזבתי את העבודה כמורה ביסודי, מסרתי את הרכב ואת רוב חפציי ועפתי לשנה בחול. חזרתי ממנה עם המון חוויות אבל מבולבל עוד יותר. חזרתי לגור בבאר שבע קרוב לחברים ומשפחה אבל לא מצאתי טעם לדברים. עכשיו אני גר בצפון באיזור הכנרת חשבתי שהטבע יעשה לי טוב אבל גם זה לא עובד לי.
בשנה האחרונה הדיכאון עטף אותי וחזרו החרדות ואיתן השתייה והעישון והדרכים לברוח. אני מפחד שהזקתי לעצמי ועברתי את הגבול.
עכשיו אני במקום שגם כשהנפש כואבת פחות הגוף לא מאפשר לי לעשות מה שהיה פעם פשוט. לא מצליח לקום בבוקר ולא מצליח להחליט מה לעשות.
אני רוצה לעשות שינוי בחיי לשקם את הנפש והגוף אבל לא יודע איפה להתחיל, מרגיש שהמוח שלי לא עובד טוב
אשמח לעצה לאן כדאי לי לפנות כדי לקבל מענה מיידי למצוקה שלי


תגובות

קורקבנית
12/04/21 14:08

קראתי וחשבתי לעצמי שתהליך החיפוש שאתה עובר מעורר השראה. מאחורי החלטות גדולות כל כך וודאי יש גם אומץ (גילוי נאות - גם אני לפני מספר חודשים עזבתי הכל מאחור ועברתי לגור בחו"ל). אולי אתה לא יכול לראות את התזוזה כי אתה בלב תנועה. אבל אני מאמינה שיש לך את הכוח כדי לנווט את עצמך למקום בו תרגיש נוח.

היי איתי נשמע לא פשוט מה שאתה עובר , אבל בוודאי שאפשר להשתקם ולמצוא דרך טובה ויציבה. אני חושבת שכדאי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי או אימון אישי. שיהיה בהצלחה.

רוני--ער-ן
מנהל קהילת ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.
12/04/21 14:58

היי איתי וברוך הבא לקהילתנו תחושת הדכאון שעוטף אותך בשנה האחרונה יחד עם החרדות והשתייה והעישון כבריחה מרגישים לא נעים בלשון המעטה וגוררים ההרגשה אני מניח עוד יותר מטה ומדגישים לך בהשוואה שאתה עושה עם עצמך למצב שלך עכשיו לעומת מה שהיה והפער הזה לא קל וגורם לך להרגיש תקיעות ופספוס וככל שמהרהרים בזה ,התחושה רק מעיקה יותר ומכבידה יותר... ואולי על כל התקופה מאז ששינית סביבה מהוראה,המעבר לחו"ל,החוויות שצברת והן כנראה רבות תסתכל קצת אחרת ,ותראה שכן השגת דברים,השגת ניסיון,טעמת דברים חדשים,שאם לא היית עושה,וזה אני מתכוון מה שנכון לך, אז אולי היית מתוסכל יותר ומרגיש החמצה ,אבל העזת ואכן צברת חוויות וניסיון חיים אמיץ ועכשיו הבנת שאתה שאת השלב הנוכחי מיצית ואתה רוצה לשנות וכל הכבוד שאתה עם הכאב הפיזי והנפשי מוכן להגיד עד כאן ולנסות לשנות ולחפש עזרה . ממש כל הכבוד על הצעד הזה שאני מקווה שתמשיך בו ואתה מודע לזה שכרגע אתה לא חושב הכי טוב ומתייעץ וזאת ההתחלה של הפרק החדש,קבלת העזרה וכבר התחלת בזה שכתבת פה,,שלב הבא יכול למשל יכול לפנות לאיש מקצוע לטפל בנפש (יכול לפנות דרך קופ"ח,תחנה לבריאות הנפש או שוק פרטי ) שיעזור לך לאבחן מה יש לך אולי דיכאון ואז תמצאו דרכים להקל עליך ואולי בלבול שמשהו יותר קליל יסייע כמו אימון אישי או NLP אם אתה מתחבר, ולגוף אולי להתחיל בפעילות גופנית קלה,להירשם לחוג שאתה מתחבר אליו ועצם זה שתהייה מסגרת זה יעזור לך לחזק הגוף צעד צעד ופעילות בכלל גם משפיעה על הנפש וההפך כמו שאני מניח שאתה יודע כבר. צעד צעד זה בסדר,תרגילים פשוטים,הליכה משולבת ריצה בחוץ. כשתסייע לעצמך עם עזרה שתעיז לבקש אז הסיכויים שתצליח להקל על הכאב ולהתפקס יגדלו. אתה מוזמן להמשיך לשתף אותנו וגם לפנות אלינו בצ'אט או טלפון לדבר על משהו יותר ספציפי.

יאיר---ערן
מנהל קהילת ער"ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
12/04/21 17:53

היי איתי, איכשהו הפוסט שלך גרם לי כמעט לחרדה. אני לא במקום שלך ובאמת באמת לא אוכל להבין, וגם לא הייתי במצב שלך גם לא לפני עשרות שנים כשהייתי בגילך. אבל אני כן יודע שזה נורא נורא הפחיד אותי אז כשהייתי בסביבות גילך או משהו כזה. ואתה שם ממש בתוך הפחד הזה. בוא נתחיל בקטן. בוא לצ'אט. עוד כמה ימים גם שרות ווטסאפ בער'ן יהיה זמין. בוא לספר אחד על אחד עם מתנדב-ת שאתה לא מכיר ואז זה יהיה יותר נוח לפתוח את הכל באופן לא מקצועי. ואם השיחה לא תהיה לך טובה אז תנסה עוד פעם ועוד פעם ואז תחליט מה עושים אז. אל תהיה לבד - גם ככה זה מפחיד. :heart::heart::heart:

ג-ק11
17/04/21 13:15

מה היה הטריגר שגרם לך לעזוב הכל לפני שלוש שנים?

איתי-רעני
18/04/21 16:25

שאלה טובה, אני לא יכול לשים את האצבע על משהו ספציפי... הרגשתי מזוייף במקום מסויים, לא עצמי ירד לי החשק ללמד ולשמח ילדים וזה עוד יותר ביאס אותי על עצמי. רציתי לנגן על במות גדולות ולראות עולם, לראות את איתי בסביבה חדשה ובשפה אחרת. אני מאוד מאוד עצוב על המדינה שלנו והלחץ וה"כל יודע" שמאפיין את הארץ כאילו צף ברגע אחד ורציתי לברוח מהמסלול המקצועי שלא ראיתי בו אופק משמעותי להשפעה חברתית...להוסיף את כל זה למצב בו אחרי העבודה רציתי רק "לנקות את הראש" ולברוח לניגונים אקראיים ומפגשים חברתיים שטחיים גדושי אלכוהול והיפים חיפשתי דרך להגיע לתשובה