"To me, a drop of oil paint or a xerographic dot

are the same thing - they're all just language.

" Nate Lowman at any weather

every dot matters big or small one or more

there is a place for all as it may walk and make a line...

“A towel, [The Hitchhiker's Guide to the Galaxy] says, is about the most massively useful thing an interstellar hitchhiker can have. Partly it has great practical value. You can wrap it around you for warmth as you bound across the cold moons of Jaglan Beta; you can lie on it on the brilliant marble-sanded beaches of Santraginus V, inhaling the heady sea vapors; you can sleep under it beneath the stars which shine so redly on the desert world of Kakrafoon; use it to sail a miniraft down the slow heavy River Moth; wet it for use in hand-to-hand-combat; wrap it round your head to ward off noxious fumes or avoid the gaze of the Ravenous Bugblatter Beast of Traal (such a mind-boggingly stupid animal, it assumes that if you can't see it, it can't see you); you can wave your towel in emergencies as a distress signal, and of course dry yourself off with it if it still seems to be clean enough.” ― Douglas Adams, The Hitchhiker's Guide to the Galaxy

גם לתמונה ישנה מעל אח מבוערת

יש מה לספר

רק להביט בה ולתת לה לנוח לרגע

במבט ,במחשבה

לנפש הדאובה המפוחדת

ואז מחשבה לכודה במסגרת רצה או זוחלת

במקום אחר בלב של אחר

יש אנשים שחשים בדד

יש אנשים שמייחלים ליום הזה שייגמר כבר

יש אנשים שמבעבעים  כמו בקדירה כאילו בשקט

 ביעבוע שמרגיל את האוזן

אבל נתזיו  שורפים בעורף

ויש שגם וגם וגם וגם וגם...

ואת כל האנשים שהם רק וגם

נחבק ביחד,נתחבק ביחד

נקרר את השריפה

ונחמם את הלב אחד של השני

עד שהיום ייגמר 

ונקווה ביחד שהמחר יהיה סביל יותר

אולי קל יותר

ובהחלט נהייה פה ושם ובכלל

נהייה ביחד וירטואלי הכי אמיתי בלב

של כולנו🧡

sometimes when something in life

may feel other part of the

 human that carries it

 is fading away 

it may say 

I'm wide open"
One day, just gonna see me
"till than just be with me

מַרְאֶה מְקֻלְקֶלֶת/ נֹעַם חוֹרֵב 

הַמַּרְאֶה שֶׁלְּךָ מְקֻלְקֶלֶת

הַמַּבָּט שֶׁלָּךְ אָטוּם

שׁוּב אַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת

וְרוֹאֶה הַכֹּל עָקֹם

אַתְּ נִצְמֶדֶת לְפִנָּה

מַמְשִׁיכָהּ לְהִתְיַסֵּר

אֵיךְ תָּמִיד אֶת מִבְּחִנָּה

רַק בְּכָל מֶה שֶׁחָסַר

וְהַחִיּוּךְ שֶׁלְּךָ כָּבוּל לַצָּג שֶׁל הַמִּשְׁקָל

שָׁנִים אַתְּ מִתְוַכַּחַת עִם כָּל מָה שֶׁמּוֹלֵךְ

אֵיךְ מִישֶׁהוּ יָכוֹל לְאָהוּב אוֹתְךָ בִּכְלָל

כְּשֶׁאֲפִלּוּ בַּחֹשֶׁךְ אַתְּ מַסְתִּירָה אֶת עַצְמְךָ?

הַמַּרְאֶה שֶׁלְּךָ מְקֻלְקֶלֶת

כְּבָר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יָמִים

שׁוּב אַתְּ מְקֻלֶּלֶת

וּבוֹחֶרֶת בִּפְגָמִים

אֲנָשִׁים טִפְּשִׁים קוֹבְעִים לְךָ מָה נָכוֹן

וְעֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת מִתְנַפְּלוֹת מִכָּל צְדָדַיִךְ

אֶת נוֹפֶלֶת לַבּוֹרוֹת שֶׁל חֹסֶר בִּטָּחוֹן

בּוֹרוֹת שְׂאֵת עֶזְרַת לַחְפֹּר בְּמוֹ יָדַיִךְ

הַמַּרְאֶה שֶׁלְּךָ מְקֻלְקֶלֶת

וְאַתְּ עוֹמֶדֶת חֲשׂוּפָה

אֲנִי מַבִּיט בְּךָ מֵהַדֶּלֶת

וְאֶת כָּל כָּךְ, כָּל כָּךְ יָפָה

אוּלַי תִּצְאִי קְצָת מֵהַחֶדֶר

אֲנִי מַבְטִיחַ לָךְ חִבּוּק

אַתְּ בְּסֵדֶר, אַתְּ בְּסֵדֶר -

זֶה הָעוֹלָם בַּחוּץ דָּפוּק.

לחבק במילים...

*/מאצ'י טאווארה

אֵיזוֹ חֲמִימוּת

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת

"קַר לִי"

יֵשׁ מִי שֶׁעוֹנֶה

"גַּם לִי"

הציור של :We Shall Find the Rainbow - France Jodoin

יש המרגישים "שזהו,נגמרתי"

וככ קשה להם ,מוצפים מחרדה ותסכול ומתח ואפשר להבין ואיך לא...

ויש עם תחושה של צעידה בסיבוב חזרה אל

כמו אל העצב שהוא כבית כואב ואפשר להבין ואיך לא...

ועם זאת עם הכאב

don't give up

....there is a place

🧡

בס"ד

אומנם לא ציור של ואן גוך..

אבל מרגיש לי שהיצירה הזאת, מתאימה בדיוק לפוסט ולתגובות שיש כאן.

"בנו של האדם", רנה מגריט, 1967.

חמנית מצויה.

פֶּלֶא/ shireymika@

  אַתְּ לֹא יְכוֹלָה 
לִרְאוֹת אֶת עַצְמְךָ

 אָז תִּסְמְכִי עָלַי 
כְּשֶׁאֲנִי  אוֹמֶרֶת לְךָ
 שֶׁאַתְּ מֻפְלָאָה.

יש התוהים האם יש סוף לכאב..

ומי שתוהה..

בכמה כאב כזה הוא נמצא...כמה..כמה...

בכמה זמן הוא נוכח שם..

וזאת שאלה טובה

שיכולה ללכת לכל מיני מקומות

ואולי דווקא כי היא יכולה ללכת לכל מיני כיוונים

יש תקווה שיש לו סוף

ואולי אין לו לכאב סוף אבל לסבל שנדבק אליו יש..יהיה..

וכשיש תקווה גם אם דאובה וקטנה אז אולי היא יכולה להקל..

ולו רק לאולי

אז אומר הלוואי..

אלטף במבט

במחשבה

בתחושה

הלוואי

🙌

אני לא ככ מצליחה לראות את ההבדל בין המילים - כאב... סבל...

הכל אותו חרא. ההרגשה הבלתי נגמרת הזאת שאין כח לחיות.

סליחה