צובט לי בלב שאת שואלת את זה, כי אני מרגישה שזה בא ממקום של עצב וכאב.

אני לא רואה אושר כמצב תמידי.

יש רגעים של אושר.

זה יכול להיות כשהכלב שלי קופץ משמחה ורוקד סביבי כשאני חוזרת הביתה.

זה יכול להיות כשאני מסיימת ציור וממש אוהבת מה שיצא.

זה יכול להיות כשאני הולכת ברחוב ושמה לב לפרחים מקסימים שבדרך.

זה יכול להיות כשבעלי מזה המון שנים אומר לי "אני אוהב אותך".

זה יכול להיות כשמישהי שפונה לער"ן בצ'אט כותבת במשוב שהייתה לה שיחה נהדרת איתי ואני מרגישה שתרמתי, שהגעתי אליה.

ויש עוד הרבה רגעים.

אני מקווה שתמצאי גם את רגעים משלך ❤

לאו דווקא מקום של עצב, יותר מסקרנות.

גם אני לא, התכוונתי לרגעים הקטנים.

כל אלו רגעים מאוד טובים ונחמדים, אני חושבת ומקווה שגם אני אמצא רגעי אושר קצרים.

תודה על התגובה שרי ❤

היי ילדה קטנה שמהחיים היא גדולה!

רגע של אושר שעולה לי זה מלפני כמה שנים - ביום שעברתי טסט נהיגה..

ומאז אני מחפשת את הדרך...😉

ילדה קטנה ששואלת שאלות של גדולים - 

שרי בעצם ענתה לך נכון - הרי רגעי אושר מקיפים אותנו כל הזמן - אבל הם חמקמקים כאלו. החוכמה להתבונן, להיות סקרן, להיות מודע - לאמר לעצמנו 

ווואאאו הכלב שעכשיו מקפץ לו כששרי נכנסת הבייתה - הרי זה אושר אמיתי ( לפחות מבחינתנו - אני לא יודע מה באמת חושב הכלב )

כשרוכבים בחוץ בבוקר ופתאם שמים לב לכמויות החצבים שפורחים להם - זה אושר אמיתי

כאשר נוגסים בפיצה רותחת שהגבינה מבעבעת לה - זה אושר אמיתי ( לאוהבי הפיצות )

זה נמצא שם לכולללללם וזה גם בחינם - רק להתבונן ...

הצילום של החצבים מהיום בבוקר

אני מסכימה עם שרי ויאיר.

קראתי ש"החיים לא נמדדים על פי כמות הנשימות שלנו, אלא על פי כמות הרגעים שעוצרים את נשימתנו..."

נשמע לי הגיוני שיש רגעים קטנים שבהם אנשים מרגישים שמחים,

אולי הם לא עוצרים ואומרים "אה, עכשיו אני מאושר." אבל הם בעתיד נזכרים ברגעים אלו כרגעים שמחים.

וזכרונות האלו הם כמו נכסים קטנים בשבילם.

לפעמים הצצה חפוזה בעבר מספיקה. עבורי, התרפקות על חוויות העבר לא הביאה אותי למצב מאושר בהווה.
אולי מוטב שנסתכל קדימה? איך יוצקים את התבנית להגשמת האושר היום?
 

תודה על השאלה :)

לפני שעתיים, היה לי נעים פשוט לשכב במיטה ולהאזין למוזיקה על הווליום הכי גבוה שהאוזניות שלי מגיעות אליו.