היי ענבר 🧡

ברוכה הבאה לפורום שלנו.

אני מבינה שזו תחושה לא נעימה לא להתעניין וגם להראות את זה, יוצר ריחוק חברתי שבעצם את תורמת לו בחוסר ההתעניינות שלך.

את אומרת שיש לך תחושה שאת לא מספיק טובה ונכשלת. גם זו תחושה ממש לא נעימה. האם את יודעת למה את מרגישה ככה? כמה זמן זה ככה? והאם יש קשר בין שני הדברים? (את לא מתעניינת באחרים ואת מרגישה שאת לא מספיק טובה)?

מצטערת שככה מרגיש לך ומקווה שתוכלי לפתור את הבעיות הללו כך שתרגישי יותר טוב עם עצמך.🧡

קודם כל תודה רבה

דבר שני כרגע אני בבית ספר אז סתם נגיד ירדתי מ5 ל4 יחידות אחרי שהתעקשתי להישאר שם ובסוף ירדתי מחוסר מוטיבציה מוחלט ללמוד, מה שמבאס זה שרוב האנשים שאני מכירה אמרו לי שיכלתי להישאר ולקבל ציון טוב. ועכשיו אני ב4 יחידות ואם יש פעם אחת בשיעור שאני לא מבינה את החומר אני מרגישה סתומה

בנןסף לכך יש לי בעיות עם המשקל שלי ואני משתדלת לעשןת מה שאני יכולה כדי להשמין אבל אין לי מספיק מוטיבציה ותוך כדי אנשים זורקים לי הערות 

כל פעם איכשהו אני נזכרת בזה שאני לא נראית מספיק טוב. אבא שלי התלוצץ ואמר לפני כיפור שיהיה לי קל לצום בטח, חברה של דודה שלי ראתה אותי ואמרה לי את עדיין רזה אחרי שלא ראיתי אותה איזה שלוש שנים .סבא שלי אמר לי בקידוש כששאלתי את אמא שלי מב בבעיה שאני אוכל עוד אורז;תסתכלי עליה שתאכל היא צריכה להשמין וצחק ואני יודעת שהוא לא התכוון אבל אחרי כל הדברים באלה קשה להסתכל במראה על עצמך 

לפני שנתיים חברות שלי אמרו לי כל הזמן שאני שטוחה ואין לי באמת בעיה עם זה בסופו של יום אבל זה מבאס שמראים לך כביכול את אחד מ״הפגמים״ שלך

אני קרה לאנשים ואני מרגישה שלא מגיע לי להכיר אותם ואני לא מבינה בכלל למה יש לי חברים 

כשאין לי כוח אני פשוט מתעלמת מאנשים

בסגר הראשון ניתקתי קשר מגולם ונכנסתי פשוט לעולם משלי רק בשביל להיעלם

אני איכשהו תמיד מאכזבת את עצמי , מציבה מטרות ולא מצליחה לממש אותן

ןאני לא מצליחה להרגיש שמחה ואני לא יודעת אפ אני עצובה . עד לפני חצי שנה לא הצלחתי לבכות בכלל

היי ענבר

לא כיף בלשון המעטה

אפשר להרגיש כמה זה מעיק עלייך

לא נעים לך ואולי את לא יודעת אם שמחה או עצובה

אבל מרגיש שאת הכאב את חשה הוא נותר ונוכח

לפעמים אנשים חווים רגשות כמאיימים עד שעושים בחירה לא מודעת להיות איתם במגע

ונמנעים/מצמצמים אותם כדי להמנע מתחושות לא נעימות/כואבות 

ויש שטוענים כשאנחנו בוחרים להתעלם מהרגשות הלא נעימים זה מקהה וחוסם את כל קשת הרגשות.

הטענה היא שהמעבר של הרגשות ה״חיוביים״ ו״השליליים״ הוא אותו מעבר.

ברגע שאדם חוסם את הרגשות ה״שליליים״ גם הרגשות החיוביים נחסמים ולא נחווים

הרגש לא באמת נעלם. אם לא מנקים אותו, הכאב הולך ומצטבר וכדאי לבחון איך עושים את זה שיהיה טוב יותר

כשאנחנו אומרים לעצמנו "אני איכשהו תמיד מאכזבת את עצמי , מציבה מטרות ולא מצליחה לממש אותן"

אנחנו באמת נמצאים בנקודה שכרגע זאת האמירה שמלקה בנו ושולטת בנו כאמת היחידה

שמרגיש שלא משנה איזה נס יקרה "בסוף אני תמיד אחזור לראש שלי"

וזאת תחושה מורידה וכואבת בפני עצמה

ואפשר להרגיש שאת כן רוצה להרגיש את הקשת

לחוות והנה תראי כשאת מתפלאת איך יש לך חברות כי כל העולם רואה בך רק "פגמים"

אז כנראה שיש לא מעט אנשים שרואים יותר ממה שאת חושבת שרואים

ויש בך דברים טובים שכן מושכים אנשים ואולי כן כדאי לתת להם צ'אנס

אם אפשר ברשותך 2 דברים אומר

אחד זה להעיז ולאהוב את עצמך ולסמן במילים ברורות למשפחה ולכל מי שחשוב לך שמעיר לך על המשקל

ולומר"כשאת.ה מעיר לי על המשקל ככה את.ה גורם לי להרגיש לא נעים גם אם לא התכוונת ואני מבקשת שתפסיק"

תני לעצמך תוקף כי את והרגשות שלך חשובים

ואם את חושבת שהמשקל הוא עיניין כדאי לגשת לרופא המשפחה ולבקש חוות דעת מקצועית וככה אם יש במה לטפל בסיבות לכך .

דבר שני,אני מציע לגשת ליועצת של בית הספר ולשתף אותה ,והיא עשוייה לסייע לך למצוא כלי התמודדות טובים יותר שיהיה לך קל יותר וזה כדאי

יחד איתה געי בחומר הצרוף,הפגיע

ותמצאי כח 🙌

קודם כל תודה 

דבר שני אני לא אדם שמדבר על דברים שמפריעים לו או בכללי אני לא מדברת על הרגשות שלי. אני לא רוצה שיראו שאני נפגעת כי זה מביך אותי

הלכתי לרופא והוא אמר לי מה לעשות הבעיה היא שאין לי  הרבה רצון ומוטיבציה

אני רוצה מאוד להעלות במשקל אבל אין לי פשוט את הכוח ביום יום לעשות את זה גם אם אני מתכננת שכן

חשבתי לפנות ליועצת של בית הספר אבל אני לא רוצה שמישהו מהמשפחה שלי ידע או בכללי זה מביך אותי להגיד את זה לאנשים שאני רואה כל יום

לבצע שינוי לבד זה לא קל

וזה לא חייב להיות קשה

אני מבין שאת חשה נבוכה

ועם זאת לבקש עזרה מהאנשים הנכונים יכול לעשות פלאים

כמו מהיועצת,ואפשר לחלוק איתה את החששות שלך

יוכלו לעזור לך בתיווך מול ההורים והמשפחה קודם שיכולים כשיבינו להיות שם בשבילך,למשל תהליך העלאת המשקל עם מציאת קבוצת תמיכה ותראי שאת לא לבד ואין סיבה לחוש מבוכה אלא דווקא להרגיש את האומץ שלך בהתמודדות

ואולי תתחילי רק בשיחה קלה ולא מחייבת עם היועצת ותראי איך זה מרגיש לך ואת גם מוזמנת לפנות אלינו בצ'אט/ וואטסאפ באתר שלנו לשיחה אישית

צעד צעד , צעדים קטנים,זה בסדר

וכשככה לאט לאט תתקדמי להיות מי שאת רוצה להיות

ותגיעי