היי פרפרונית,

מבינה אותך, מבאס מאוד המצב שאת מתארת ואת גם לא מבינה למה, כדי שתוכלי לתקן, לשנות.

אני חושבת שמי שיכול לתת לך תובנות אמיתיות זה רק מי שצופה בסיטואציות הללו או מי שמכיר אותך.

אולי תספרי את זה למישהו קרוב שמכיר אותך ואת סומכת עליו? מעניין מה יאמרו לך.

היי פרפרונית,

תודה רבה על השיתוף בהתמודדויות שלך.

דבר ראשון הרבה בהצלחה בהתחלה החדשה שלך.

דבר שני, בואי ננסה להסתכל על הדברים מנקודות מבט שונות...

לא כולם מצליחים לייצר אינטראקציות וקשר באותה המהירות. אני בטוחה שיש לך הרבה להציע, אבל אולי לוקח לך זמן להיפתח? אולי החיבור הראשוני מרגיש לך מאולץ ומוזר? ואולי.. אפשר לחשוב על דרכים אחרות לייצר את החיבור הראשוני, שיוביל אחרי זה לקשר וליצירת חברויות.

עוד מחשבה שעולה לי היא, שאולי זה נראה שכולם התחברו כבר... אבל קשרים משתנים ואנשים נוטים להתחבר כדי לא להרגיש לבד, אז זה לא אומר שהדלתות סגורות בפנייך. ועוד סוד קטן, אני בטוחה שאת לא היחידה שמרגישה כך. כולנו חוששים מהתחלות חדשות ומייצירת אינטראקציות חדשות. יש כאלה שפשוט מראים את זה ויש כאלה שלא.

בנימה אופטימית, זו רק ההתחלה. שבועיים... יש לך עוד שנתיים או שלוש לייצר חברויות. תאמיני בעצמך ובמה שיש לך לתת ותנסי להתחבר אולי קודם ממקום של מטלה משותפת, משימה בקבוצות בלימודים ואז ילמדו להכיר אותך טוב יותר ולראות באמת את מה שיש לך להביא.

חיבוק גדול, תאמיני בעצמך.. (ותזכרי שהרבה מסביבך מרגישים ככה.. הם פשוט לא מראים את זה...)

בהצלחה,

אילה.

יקירה,

מהסיפור שלך נשמע שאת צריכה להיות גאה בעצמך על כך שאת עושה את הצעדים הללו, שפעם לא היית מסוגלת לעשות. אולי ייקח עוד זמן עד שתמצאי את החברה או החבר שתצליחי כן להתחבר אליהם, אבל נשמע שאת עושה צעדים בכיוון וההתמודדויות הללו הם צעדים משמעותיים בשבילך התהליך שאת עוברת.

אני לא מכירה אותך ואני פה כדי לתמוך.. ובאמת נשמע שלא קל לך... אבל אל תקחי הכל על עצמך, גם לצד השני אולי קשה, או שהוא מבולבל ולא מבין.

אולי גם אפשר לחשוב על מסגרות ותמיכה בקמפוס? גם תמיכה בחרדה החברתית וגם מסגרות נוספות בהם תוכלי לייצר קשר..

אנחנו פה כדי לחזק אותך ואני חושבת שהזמן גם יעשה את שלו מבחינת המסגרת של הלימודים.

בהצלחה,

אילה