מנהלי קהילה
מובילי קהילה
בעיות תקשורת בין בני זוג
יש לי בן זוג כבר חצי שנה
ויש לנו בעיות תקשורת.
נכון, תקשורת זה דבר חשוב מאוד בקשר זוגי, ובד"כ אני לא מתפשרת על עניין כזה, אבל בגלל שבן הזוג שלי הוא אדם מאוד מיוחד בעיניי והבטיח לעבוד על הנושא אני כן הנחתי את זה בצד והחלטתי להיות איתו על אף הקושי הזה.
מהו הקושי?
מאחר שבן זוגי הגיע מעולם חרדי (והוא לשעבר, משפחתו עדיין בדת) שבו כל השפה שלהם שונה, היה לנו פער הבנתי מהבחינה הזו מלכתחילה. אבל על הקטע הזה כבר יותר הצלחנו לגשר. לצערי, הוא היה חוטף ביקורות על בסיס קבוע מהמשפחה שלו, שאלות נוקבות על מה היה עושה ובמשך שנים רק התכנס בעצמו יותר ויותר עד שהגיע למצב קיצון מאוד. הוא התגייס לצבא בגיל מאוחר והשתחרר והכרתי אותו הוא היום בן 30 והיה בזוגיות קצרה מאוד של איזה כמה שבועות ומלבדה לא היה מעולם בזוגיות. הוא מפחד בגלל מה שקרה לו בבית לשאול שאלות, מבחינתו זה נחשב ביקורת לשאול שאלות, חדירה לפרטיות והוא מצידו לא רוצה לפגוע או לגרום לחוסר נעימות בצד השני. מרוב הביקורות השליליות שהיה מקבל הוא הדחיק כל סקרנות והתעניינות טבעית שהייתה לו כי פחד שזה יצא ממנו כלפי מישהו ויקחו את זה כפגיעה, לא רצה לעשות לכאורה מה ששנוא עליו. ניסיתי ללמד אותו שזה בסדר לשאול ושלא כל שאלה זה ביקורת, לקח לו המון זמן להבין בכלל את המושג הזה והוא באמת השתדל לשאול קצת יותר שאלות. אבל עדיין, הרבה שאלות שעוברות לו בראש או שפשוט לא עולות לו בגלל המנגנון שדחף אותן עמוק בפנים, הוא לא שואל. לא משנה כמה אני אומרת לו שהוא יכול לשאול כמה שהוא רוצה, לא משנה איזו שאלה, ושאני לא אגיב בצורה שלילית ולא אפגע, שלהפך אני נפגעת אם לא שואלים כי זה מראה על חוסר התעניינות, והוא לא מצליח לשאול. הוא לא יודע איך לשאול שאלות. השיחות שלנו רוב הזמן זה הדבר הכי בסיסי של מה קורה הכל בסדר איך מרגישה איך עבר היום וזהו. ממש כמו רובוטים. אין שיחות עומק ואין שיחות תוכן. אנחנו אוהבים תחומים דומים, והוא לא מצליח להעלות נושאים וזה משגע אותי. נתתי לו כבר המון פעמים סוגים של שאלות ומקומות שבהם אפשר ללמוד על שאלות ואיך שואלים ואפילו הדבר הכי בסיסי שעל כל משפט אפשר לשאול 5 שאלות קבועות והוא לא מצליח, הוא שוכח, יש לו בעיות קשב וריכוז והוא כל הזמן מבולבל לטענתו, שוכח כאילו יש לו בעיות זיכרון של אדם זקן דמנט. יש לו הפרעות אכילה ולדעתי יש קשר לתזונה הלקויה שלו עם הזיכרון, והוא לא מסוגל לטפל בבעית התזונה הוא חושב שויטמינים זה תחליף לאוכל, הוא חי על קרקרים ביום והצלחתי לגרום לו לאכול תפוח ועגבנייה פעם בכמה ימים אם הוא זוכר בכלל שצריך. הוא עבר תאונת דרכים עם הקטנוע לפני כמה חודשים ומאז יש לו בעיות בגב. היו לו חודשיים חופש מהעבודה בהם הוא גם ישן אצלי בבית כל שבוע והייתה לו הזדמנות להכיר אותי יותר ולדבר איתי יותר. וזה פשוט לא קרה. לא קיימנו כמעט שיחות, ואני מתחילה כבר להתייאש מהמצב הזה. גברים הם יותר פיזיים לטענתו אבל זה לא נכון בעיניי, גם לגברים יש רגשות וצורך לדבר, והשאילת שאלות זה משהו מאוד בסיסי שלכל אדם סקרן אמור להיות, אני לא מצליחה להבין איך אפשר להגיע למצב שלא עולות שאלות בראש. אמרתי לו שהוא חייב ללכת לפסיכולוגית לפתור את העניין אבל בגלל העבודה זה לא ממש מסתדר לו והוא גם לא ממש עושה מאמצים לטפל בזה. הוא עושה השתדלות אבל לא מאמץ. אני מתרגזת המון פעמים כשאני בכלל לא אדם עצבני, בגלל שהוא לא מדבר איתי שיחות עומק הוא לא באמת מכיר אותי, ואז הקצר הזה סתם גורם לחוויות שליליות. נכון כתבתי הרבה אבל אם מישהו מכיר את התופעה הזו ויוכל לתת עצות איך לשפר את התקשורת בינינו אשמח לשמוע
נורית נורי
אל תלחצי תרפי, אולי תספרי את את מה שהיית רוצה, פשוט תהיי את היוזמת שיחה, כשמתגלגלת שיחה פתוחה זה אולי יעזור לו וידרבן אותו לשאל עליך ולהתעניין אנני רואה את זה כמשהו קל אך זה מצריך עבודה. אני מציעה שתנסי , לי זה עבד עם בנות זוג שלי לשעבר.
יאיר - ערן
היי פרפרונית יקרה
ברוכה הבאה לקהילתנו. מה דעתך להציע לו לבוא לפה או לשיחת צאט או ווטסאפ בעילום שם ולשמוע אותו?
בכל מקרה זוגיות זו הרי עבודה אבל היא חייבת להיות הדדית עם רצון גם מבחינתו.
אנחנו פה מחבקים ומקשיבים.
שרי מתנדבת ער"ן
היי פרפרונית 🌹
אני מבינה מה שאת מספרת וכמה קשה זה בטח מרגיש לך, להיות יחד אבל בעצם להרגיש לבד, ללא תקשורת משמעותית.
מבינה את הרקע המיוחד שלו והבעייתיות הקשורה לזה. לפי מה שסיפרת, באמת שניסיתי לשוחח איתו, לעזור, להסביר ולהציע. ובכל זאת זה לא עזר.
לי נראה שיש צורך בייעוץ מקצועי, הוא לחוד ואולי אח"כ גם שניכם יחד.