שלום לאפטי,

החיים כול כך יפים , שחבל עליהם.

לא ציינת בן כמה אתה , אך החיים לפניך ולא משנה הגיל... כי יש צבא, חבר/ה , עבודה נישואים, ילדים, בילויים וממש כיף החיים השאלה איך מסתכלים עליהם. 

מציעה לך להסתכל על המשפחה הנפלאה שלך שבטוח אוהבים אותך ולהם אכפת ממך ,, וככה יהיה עם כול דבר בחיים שלך.

מציעה לך ללכת למקומות סופניים על מנת לראות כמה אנשים רוצים לחיות ולא חושבים על המוות בכול צורה שהיא .

אולי כשתהיה במקומות האלו תעריך את החיים ותעריך ותואהב את עצמך ...

חיבוקים

היי ישו על מקל,

מצטער על התחושות שאתה חווה. מעציב אותי לקרוא את הדברים שכתבת. אני מאמין שלכל אדם הזכות לברוא עבור עצמו משמעות בעולם, דרך מערכות יחסים, דרך אהבה, דרך עשייה בעלת ערך - כל הדברים שכפי שכתבת, ששווה לחיות בשבילם. ויחד עם זאת, נורמלי להרגיש לעתים תחושת אפתיות כזו, שכן תחושת המשמעות לא תמיד יציבה וקבועה. בתקופות כאלו, מעניין להבין מה מעורר את האפתיות מצד אחד, ומצד שני כיצד ניתן ליצור את המשמעות. מוזמן לשתף עוד מה מעורר את התחושה הזו, ומתי הרגשת אחרת.

מחזק מרחוק, רועי