כואב מאוד.

אם הגוף זוכר - אז הוא יודע.

תסמכי על עצמך, על הזיכרון שלך, על הנפש שלך ועל הגוף שלך.

מאמינה לך ולגוף שלך ולנפש שלך.

וזה בסדר שאת מדחיקה, זה טבעי שלא הכל משתחרר מיד כי הנפש שלך שומרת עליך ומשחררת כל פעם קצת, כדי שתוכלי להכיל את זה ולכאוב את זה ולהיות בתוך זה.

אני מקווה שאת פונה לקבלת עזרה מקצועית, כדי שתוכלי לעבד את מה שמתפרץ.

טוב שאת משתפת גם כאן, זה מקל לשחרר.