מנהלי קהילה
מובילי קהילה
אור
חלפה חצי שנה מן החושך של שבעה באוקטובר
חווינו עוצמות שונות של כאב וטראומה מן היום הזה והימים שבאו אחריו
הפורום וקווי המענה היו עמוסים בטראומה האישית והכללית
זמן עבר, חלקנו עוברים אט אט אל האור, אחרים נותרים בחשיכה
עקורים מן הבתים, חשופים רגשית וגופנית לפגיעות
גילינו כוחות חדשים בעם ישראל
גילינו אנשים טובים, הירתמות ועזרה הדדית
גילינו גם צדדים אפלים ונצלנים של הבלאגן לתועלת אישית
החיים לא היו מושלמים לפני חצי שנה,
הם אינם מושלמים גם כעת
הם לא יהיו מושלמים גם בהסתכלות קדימה
בתוך אי השלמות הזאת, נמצאים כולנו
משתדלים לדרוך במשבצות הבטוחות,
משתדלים להמנע מן האנשים ששואבים מאיתנו אנרגיה
משתדלים למצוא את האנשים שמטעינים בנו כוחות
ברמה האישית שלי
ביליתי זמן רב מדי בבתי עלמין
מבלה זמן רב מדי בדאגה לקרובים לי
משתדל להיות מקור אנרגיה
משתדל לבחור לראות את האור מתוך החושך
משתדל לבחור בפעולות על פני מילים
לא תמיד יש כח, לא הכל מצליח
לפעמים יש כח, לפעמים משהו מצליח
ויותר מזה אני לא יכול לבקש כרגע
שיהיה אור
מופי
ריגשת אותי.במיוחד בשורות האלה "משתדלים להמנע מן האנשים ששואבים מאיתנו אנרגיה
משתדלים למצוא את האנשים שמטעינים בנו כוחות"
וואוו. כמה חשוב.
תודה
אלון - ער״ן
אם למדתי דבר אחד בער״ן - זה שכל דבר (כמעט) עדיף על פני התמודדות לבד.
אנשים, בעלי חיים, פנים אל מול פנים, טלפון, צ׳אט, פורום - כל קצה חוט כזה יכול לתת לנו כח לעבור את המשוכה הבאה.
gnirednoW
מזדהה, במיוחד עם הסוף - שיהיה כוח, שיהיה אור. פשוט איחול אופטימי למשהו טוב, כל כך חשוב. וכך גם עם הנקודה שהחיים אינם מושלמים. בעיני זו תובנה משמעותית. וכדאי להשלים איתה משום שהיא עוזרת להשלים עם החיים. אולי זה אירוני, אבל במובן מסוים דווקא ההשלמה עם חוסר המושלמות עושה את החיים לקצת יותר שלמים. או אולי, כך זה רק בשבילי. בכל אופן, שיהיה לכולנו כוח. ואור.
אלון - ער״ן
תודה
אני שואף לאופטימיות שמצד אחד לא מבטיחה את הירח, אבל מצד שני היא תמיד תמיד שם.
החיים אינם המטרות שלנו, הם אינם הזהב בקצה הקשת.
החיים הם הדרך, הם הצעדים, הבחירות, הנתיבים והפיתולים של הדרך שבחרנו.
כל סיפור הוא סיפור ראוי, כאשר הוא מספר על הדרך.
gnirednoW
זו תפיסה מאוד יפה. ואתה מנסח אותה נפלא. תודה לך. אמנם אני לא יודעת עד כמה היא התפיסה שלי. אולי במידה מסוימת, כן יש דומות. אישית, נוטה לחשוב שאני משתנה כל הזמן. משום שהתכלית בעיני היא כמו הר ללא סוף. תמיד עולים ומטפסים. אולי לפעמים נופלים. או מוצאים שביל חדש. או מערה פנימית. או מגיעים לפסגה חדשה. אבל חשוב להתמיד כלפי מעלה, גם אם בפועל אני נופלת בשלב מסוים. הרצון, השאיפה, תמיד לנסוק. לא שיש פסגה מוחלטת אליה להגיע. זה פשוט תמיד... לנסוק.
שרי מתנדבת ער"ן
אוהבת מאוד ומתחברת למסר שלך. כל כך אמיתי, מרגש, מהלב ומרגיש של כולנו. תודה 💛
אלה מתנדבת ער"ן
תודה אלון על המילים האלו 💜
שיהיה אור.
שתהיה חירות. לכולם.
פרפרונית
אני מעדיפה שלא לעודד חירות למחבלים ולמרצחים.
פרפרונית
ים ושמיים
הרבה זמן לא שמעתי ממך
מצער אותי שעברת דברים קשים
מחזקת אותך ושולחת כוחות
❤️
אלון - ער״ן
תודה פרפרונית
אכן זמן רב לא מצאתי את הכוחות להיות כאן בפורום, למרות אהבתי הרבה לפורום ולחבריו/חברותיו
אני כאן עכשיו
ענת- מתנדבת ער"ן
אלון יקר
תודה על הפוסט
אני מנסה להפנים את ההשלמה עם חוסר השלמות... כך שעבורי ממש כתבת בזמן המתאים.
גם ההתייחסות של וונדרינג מדייקת עבורי (כך שמודה גם לך וונדרינג על התגובה שלך).
בתקווה שקרני אור יצליחו לחלחל פנימה .... כמו המילים שבשיר.