היי מופי 🧡

מה שאני אוהבת אצלך זה יכולת והרצון להתמודדות, למרות שקשה, למרות ולמרות, את ממשיכה ועל כך תהיי גאה בעצמך!

מאחלת לך נסיעה טובה ביום ראשון ומצב רוח טוב 🧡

מופיייי

נדירה שכמוך! נחושה שכמוך! כמה יש עלייך!!!

כמה כאב, כמה לבטים, כמה רצונות, כמה שאיפות, כמה כמיהות, כמה מחשבות, כמה חוכמה, כמה עשיה

אני בעד לעצור רגע. 

לנשום עמוק - לספור לאט אחת שתיים שלוש ארבע -

להחזיק את האויר בראות -אחת שתיים שלוש ארבע -

לנשוף לאט החוצה ולאחל לעצמך משהו אחד קטן וטוב

שיכול לקרו מחר, שהיית רוצה שיקרה מחר

חיבוק גדול מופי

את מדהימה 🧡

קשה לקרוא את מה שכתבת.. התרגשתי עד דמעות. מחבקת אותך. מאחלת לך לראות את הקשיים שלך כמו אתגר סימן עד כמה אלוהים (וגם אני) אוהב אותך. גם מאחלת שהנסיעה יעשה לך טוב. ממש מגיע לך. ❤️

כשאני שוב קוראת את הפוסט שלך אני מסתכלת  על עצמי ועל זה שאני די ויתרתי על הצד המקצועי שלי. אני אחרי שני תארים באוניוורסיטות מפוארות אבל בחרתי להתחתן ולהביא הילדים. כבת לניצולי שואה שנשארו יתומים הרגשתי שזה אני מיועדת. לא קל לי הייתה במיוחד בעולם ששאלה ראשונה של כולם זה במה את עוסקת. פיתחתי כל מיני תשובות (הומוריסטיות שצוחקות על עצמי). קודם שאני מתעסקת בביולוגיה מעשים (התאורים בביוכימיה וביולוגיה) - גידול ילדים זה לא ביולוגיה מעשית ובהמשך דיווחתי כשהיו לי כבר ארבעת (חמש אם סופרים גם את בעלי) שאני מנהלת גן חיות. חזרו אלי לא ידעתי שיש גן חיות בעיר שלנו. אבל את מבקשת שנשקף לך את הכוחות שעולים מהטקסט. קודם כל את היכולת היוצאת דופן שלך להביע את מצוקתך להקרין את עצמך החוצה. את רומזת שאת מחפשתי שאת שואפת לבן זוג ואולי ילדים משלך. עולה לי שאלה עם יש לך חברות קשר עם אחים. אולי אפילו בשבוע מחוץ לבית והרחק מעבודה תפגשי נפש תאומה. אשמח לקרוא איך שתרגישי כשתחזרי, ילו קודם. חזקי ואמצי. ❤️