מנהלי קהילה
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
מובילי קהילה
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון מער״ן
מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן
וכבר כמעט נגמלתי מלחלום
אבל את באת לי פתאום".
מאצ'ה - מתנדבת ער"ן
גרה בארה"ב כבר הרבה שנים... אוהבת לצייר, להקשיב למוזיקה ישראלית, ולשנו''ץ. עונה לפוסטים מאוחר בלילה...
נמרוד - מתנדב ער"ן
"גם בדרך מלאה באתגרים, כל צעד קדימה הוא הצלחה. היו סבלניים, האמינו בעצמכם – והטוב עוד לפניכם."
דליה מתנדבת ער"ן
חיי מורכבים מצבעוניות ולעיתים שחור ולבן. נעה בחופשיות בתוך הגבולות שלי, אולי כמו פרפר.
מודה על היש וזוכרת להודות על כך.
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתלא זוכרת מתי לא התעוררתי באמצע הלילה.
לא זוכרת מתי לא התעוררתי באמצע הלילה.
16/12/24 4:02
7 תגובות
בזמן האחרון בדרך כלל מחלום אבל היום עם שאלה לעצמי - עד כמה אנחנו אמורים להיות קשובות לרצונות/ציפיות של הסביבה - במיוחד משפחה וכמה אנחנו אמורים לרצות את עצמינו - כאילו אנחנו יודעים איך לעשות את זה. בגדול אני פונה לפרקי אבות אם אין אני לי מי לי, אם אני רק לעצמי מה אני אבל אני חושבת שזה קצת יותר מסובך. אשמח אם אחרים יסכימו לשתף את זכותם בנושא.
Self Destruction
הטעות הכי גדולה שלי הייתה שתמיד הייתי קשוב לרצונות ולציפיות של הסביבה יותר משחשבתי על עצמי. היום מאוחר לי מדי לחשוב על עצמי קודם. וגם מרגיש לי יותר מדי אנוכי. אילו יכולתי לחזור בזמן ולתקן לא מעט דברים זה בהחלט היה אחד מהם.
פיניקס57
תודה רבה שענית. בכל זאת אתה עוד צעיר self destruction. למה אתה מדבר כך. מה כל כך רע בלהיות קשוב לרצונות של האחר? ברור שרצוי לחפש גם את משטוב לעצמך. מילת הקסם בעיניי הוא מינון.
Self Destruction
תלוי מתי הרצונות של האחר דורסות את שלך. לי זה קרה כמעט כל החיים. אפשר לומר שבגלל חלק נכבד מזה אני כאן הלילה וברוב הלילות, אחרת כנראה הייתי חי חיים שמיטיבים איתי ולא מתפתל מכאבים.
פיניקס57
כואב לי בשבילך. מצטערת שאין לי משהו יותר מעודד להגיד.
לא הייתי
אני חושבת שלהיות קשובים זה תמיד טוב רק צריך להיזהר לא להגיע לריצוי
אני לדוגמא מרגישה שאני טיפוס מרצה מאוד אני מזהה ניואנסים דקים של רצונות של אחרים ופוחדת שהם לא יתמלאו וזה כנראה לא טוב
אבל להיות קשובים- זה תמיד טוב, להקשיב לסביבה זה גם להקשיב לעצמך, כי אנחנו לא חלק נפרד מהסביבה בעיני, ואני מרגישה את זה יותר ויותר בכל יום שאני נמצאת לבד בלי סביבה
Self Destruction
אני גם חושב שאני לפחות עד לא מזמן הייתי טיפוס מרצה וזה גבה ממני מחיר כבד. אני מסכים שלא צריך להיות אנוכי וכן צריך להיות קשוב לסביבה אבל אני לא יודע עד כמה אני חלק ממנה. אני יותר שקוף בה וקיים בה רק כשיש צורך בי. הצורך בי משתנה בהתאם לאדם.
פעם למשל הייתי מסוגל להבין נפש של אנשים ולחשוף את עצמי לכאב שלהם ולפעמים גם לספוג אותו במטרה לעזור להם, היום מרוב שאין לי מקום לעצמי אין לי מקום לאף אחד. אני משתדל להימנע כמו מאש מכאב של אחרים כי זה יגבה ממני מחיר משולש.
פיניקס57
נראה לי שחלק של בעייה שלי הוא סכרת שעוד לא מאוזן. - צריכה מוגברת להשתין אבל העיניין עליו כתבתי הוא יותר סביב צרכים/העדפות של בעלי מו״ל אלה שלי. לא כולם מחוברות אבל חלק גדול כן במיוחד כשמדובר ברצונות אחד של השני. קשור גם שיקול בנושא של מה נעשה ביחד ומה בנפרד. ביי בינתיים.