מבינה אותך! החיים לא קלים,רק בסוף החיים הם כמו גלים,פעם למעלה ופעם למעטה.אז אם היה יום קשה,למחרת בדרך כלל יהיה יום יותר טוב!

המציאות יכולה להיות מאוד לא פשוטה והגיוני מאוד שתישחק ותגיע למצב כמו שאתה נמצא בו, אתה לא היחיד וזה לא הופך אותך לבעל/אבא גרוע או משהו כזה, אם אתה צריך רגע לעצמך בשביל לשחרר קצת מהכבדות הכל בסדר אבל אל תתן לעצמך ליפול לעגמומיות ולשליליות יש לך אישה שהיא השופתה שלך למסע הזה וילדים שזקוקים לאבא שלהם שיהיה דמות אבהית ונוכחת, אז חשוב מאוד שתהיה נוכח גם בשבילך וגם בשביל המשפחה שלך, רעיון נחמד שמתאפשר כי בדיוק התחילה הפסקת אש עם איראן יהיה לשים את הילדים אבל ההורים או משהו ולהתנתק לאיזה סופ"ש או כמה ימים בחו"ל או אפילו פה בארץ באיזה מקום שלוו

טוב שאתה כותב. גם זה סוג של התמודדות. מזמינה אותך להתייחס למה שאתה כן עושה ופחות במה שנכון לעכשיו גדול עליך. כתבת אתמול אחר הצהריים. מקווה שעם ש זריחת השמש גם אצלך משהו התעורר. אם לא היום אז מחר. מאמינה בך. ​​​​​​​אנא תנסה גם אתה להאמין בעצמך. או לפחות לפעול כאילו Act as if. משאני כרגע מתכוונת לעשות בעצמי. אשמח מאוד עם תענה לי. 

אני כבר 12 שנה בטיפולים ואשפוזים. הצלחתי לפתור בעיה נפשית אחת צצה לה חדשה. כבר אין לי כוחות להתמודד. אני באמת שואל בשביל מה לחיות. הכל מלא סבל וקושי. יש רגעים קטנים של שמחה. נמאס לי מלהחזיק את החיים.

מזדהה איתך! מאוד!!! החיים האלה הרבה פעמים קשים מאוד! אבל אם תוכל לקחת את הרגעים הקטנים של השמחה ולהגדיל אותם.לעשות מהם עניין! להודות עליהם,והכי חשוב לצאת מהבית,זה רק עושה עוד יותר רע כשנמצאים הרבה בבית עם מחשבות טורדניות.לצאת לים לדוגמא,זה משחרר!