מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

אקו לב

כיצד מבוצעת בדיקת אקו לב? מה היא יכולה לאבחן? מהי בדיקת אקו דופלר? ומהו אקו דרך הוושט (TEE)? מה שצריך לדעת על בדיקת אקו לב


בדיקת אקו לב אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בהזרקת חומרי ניגוד (צילום: shutterstock)
בדיקת אקו לב אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בהזרקת חומרי ניגוד (צילום: shutterstock)

בדיקת אקו לב, המכונה בשם המלא 'אקורדיוגרפיה' (Echocardiography), היא למעשה בדיקת 'אולטרה סאונד של הלב' העושה שימוש במכשיר האקו שפועל בטכנולוגיית אולטרה סאונד ובוחן באמצעות קריאת גלי על-קול (גלי קול בתדר גבוה) את מבנה הלב ותפקודו. עם זאת, הבדיקה לא מאבחנת או שוללת אירוע לב. 

 

יתרונה של הבדיקה בכך שבשונה מבדיקות הדמיה אחרות של הלב, היא אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בהזרקת חומרי ניגוד.

 

הבדיקה שנכנסה לשימוש בעולם הרפואה עוד בראשית שנות השבעים של המאה ה-20, חוללה מהפכה בתחום רפואת הלב (קרדיולוגיה). הבדיקה מאפשרת לבחון אזורים שונים בלב, לרבות העליות, החדרים, המסתמים ואבי העורקים, ומאפשרת להעריך את מהירות זרימת הדם בלב ולאבחן בעיות פתולוגיות בחללי הלב, מומי לב והיצרויות ודליפות במסתמי הלב. המדובר גם בבדיקה השכיחה ביותר לזיהוי נוזלים בשק הלב (פריקרד). 

 

בדיקת אקו לב בוחנת בין השאר את תפקוד החדר השמאלי של הלב וגודלו, ומאפשרת לזהות אזורים פגומים בדופן החדר, לדוגמה לאחר אוטם בשריר הלב הגורם למצב של התכווצות לקויה הקרוי 'היפוקינזיה' (hypokinesia) או העדר התכווצות הקרוי 'אקינזיה' (akinesia), וכן לזהות התרחבות (מפרצת, אנאוריזמה) העלולה להכיל בתוכה קריש דם ולהעריך את אופי הקריש.

 

הבדיקה מאפשרת לזהות שריר לב מעובה בחדר השמאלי – מצב הקרוי 'קרדיומיופתיה היפרטרופית' (HCM, קיצור של Hypertrophic CardioMyopathy) המסוכן בעיקר בקרב אנשים עם יתר לחץ דם, ומעלה את הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי.

 

הבדיקה מאפשרת גם לזהות הפרעות בתפקוד ובמבנה האנטומי של החדר הימני, לרבות בקרב אנשים עם מחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD) על רקע עישון, וכן את תפקוד ומבנה עליות הלב וגודלן, כשהפרעות פתולוגיות בעליות מעידות לרוב על הפרעות בקצב הלב ופרפור פרוזדורים. הבדיקה אף מאפשרת לצפות באבי העורקים היוצא מהחדר השמאלי ומוביל דם מועשר בחמצן לגוף, והעורק הריאתי שיוצא מהחדר הימני ומוביל דם לריאות.

 

קיימים מספר סוגים של בדיקות אקו-לב:

 

אקו לב רגיל (TTE)

 

אקו לב המבוצע באמצעות הנעת מתמר על גבי בית החזה, בדומה לבדיקות אולטרה סאונד שמבוצעות באזורי גוף אחרים ולנשים הרות. בדיקה זו קרויה גם 'אקו תוך חזי' – TTE (קיצור של TransThoratic Echo).

 

אקו דופלר 

 

בדיקת אקו לב מכונה לעתים גם בדיקת 'אקו דופלר' (ובלעז: Doppler Ultrasound או Dupplex), כשהיא מבוצעת במטרה להדגים את זרימת הדם בלב ומהירות הזרימה ובעיקר את פעילות מסתמי הלב שממוקמים בין העליות לחדרים. ישנם מכשירים קטנים המיועדים ל'דופלר' בלבד – להערכת זרימת הדם בכלי הדם. 

 

הבדיקה מאפשרת להעריך את תפקודם של מסתמי הלב, ולחשב במדויק את חומרתם של היצרויות ודליפות במסתמים, לקראת ניתוח לתיקון או החלפת מסתם. כיום ניתוחים אלו כבר אינם דורשים צנתור לב מקדים, וניתן להפנות אליהם מטופלים עם תוצאות פתולוגיות בבדיקת אקו דופלר בלבד.

 

אקו דרך הוושט (TEE) 

 

בדיקת אקו ייחודית, הקרויה גם 'אקו תוך ושטי' – TEE (קיצור של TransEsophageal Echo), המבוצעת דרך הוושט על ידי החדרת צינורית עם מתמר בסופה, ומאפשרת צפייה מקרוב על חללי הלב, המסתמים והעורקים הגדולים, בדיוק רב יותר מאקו לב רגיל.

 

בדיקה זו, המבוצעת תחת אלחוש ולעיתים הרדמה מקומית, מבוצעת לרוב למטופלים המועמדים לניתוח לב, לאבחון בעיות במסתמי הלב וכן בתום ניתוחים לתיקון או החלפת מסתם – לצורך צפייה במסתם לאחר הפעולה הכירורגית.

 

אקו במאמץ

 

בדיקת אקו לב הבוחנת את תפקוד הלב הן במנוחה והן לאחר מאמץ גופני, ומאפשרת לאבחן מחלה איסכמית המתבטאת בהיצרויות בכלי הדם שמזינים את שריר הלב. לבדיקה זו מופנים לרוב אנשים המתלוננים על לחצים וכאבים בחזה בעת מאמץ.

 

במהלך הפעילות הגופנית מבוצע מעקב אחר הדופק באמצעות אק"ג, והנבדק מתבקש להמשיך במאמץ גופני מספר דקות – עד שמגיע לערך המוגדר לו כ'דופק מטרה' בהתאם למין וגיל. לעתים ניתנת לנבדק במהלך הבדיקה התרופה 'דובוטמין' דרך הווריד – תרופה המאיצה את דופק הלב ומסייעת להגיע לערך המטרה שהוגדר.

 

קיימים גם מכשירי אקו שונים לביצוע הבדיקות: בדיקת אקו לב דו-ממדית מבוצעת במכשיר אולטרה סאונד שגרתי, בדיקת אקו לב תלת ממדית – המאפשרת לבחון את הלב במכשיר אולטרה סאונד המספק תמונה תלת ממדית, ויש אף בדיקה ארבע ממדית – הכוללת פרט למימדי אורך, גובה ועומק (3 מימדי מרחב) גם את ממד הזמן.

 

הכנה לבדיקת אקו-לב

 

בדיקת אקו לב רגילה אינה דורשת הכנה מוקדמת ואינה דורשת הרדמה או טשטוש.

 

בדיקת אקו דרך הוושט דורשת צום מספר שעות לפני הפעולה, ומתבצעת תחת אלחוש הלוע, ולעתים תוך שימוש בהרדמה מקומית.

 

בדיקת אקו לב במאמץ דורשת צום מקדים למשך שעתיים והגעה לבדיקה בבגדי ספורט נוחים ונעלי ספורט לצורך ביצוע פעילות גופנית.

 

סיכונים של בדיקת אקו לב

 

בדיקות אקו לב נחשבות לבטוחות ביותר, בדומה לכלל בדיקות אולטרה סאונד, ואינן כרוכות בחשיפה לקרינה מייננת. בדיקת אקו לב במאמץ עלולה להוביל להתפתחות כאבים/לחצים בחזה ולעתים לתופעות לוואי זמניות של התרופה 'דובוטמין' כשזו ניתנת, לרבות בחילות, רעד בידיים וצורך דחוף במתן שתן.

 

מגבלות של בדיקת אקו לב

 

ישנם מטופלים עם בית חזה עבה שמקשה לצפות בלב באמצעות מכשיר האקו, למשל אנשים עם השמנה וכן כאלו הסובלים ממחלת ריאות. במצבים אלה נדרשת לעתים בדיקה נוספת להערכת תפקוד הלב, לרוב מיפוי לב או סי.טי לב.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

 

עדכון אחרון: אפריל 2017