מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםמחלות ובעיות במסתמי הלב – כל המידע

מחלות ובעיות במסתמי הלב – כל המידע

מהם ארבעת מסתמי הלב? אלו מחלות עלולות להתפתח במסתמים? מה גורמי הסיכון למחלות מסתמים? איך מאבחנים מחלת מסתמים? ומהם הטיפולים המרכזיים? מדריך

מאת דן אבן. יעוץ מקצועי: * פרופ' דן צבעוני
תגובות 0

זרימת הדם בלב ומכלי הדם אל הלב נעשית דרך מסתמים שמנווטים את כיוון הזרימה ומונעים זרימת דם לכיוון הפוך. מסתמי הלב נפתחים ונסגרים בכל פעימת לב.

 

מחלות במסתמי הלב (Valvular Heart Diseases – ובקיצור VHD) מתרחשות כשאחד מארבעת מסתמי הלב או יותר – פועלים שלא כהלכה. מחלות מסתמים פוגעות בתפקוד שריר הלב וביכולתו לשמש כמשאבת דם מוצלחת.

 

פעילות מסתמי הלב עשויה להיות לקויה על רקע סיבות שונות, לרבות מומים מולדים, תהליכים דלקתיים, זיהום, הסתיידויות (משקעים) על גבי המסתמים שנגרמים לאורך החיים ושחיקה הדרגתית של פעילות המסתמים עם העלייה בגיל. גם פגיעות טראומה חיצוניות עלולות לפגוע בתפקוד מסתמים בלב.

 

אנשים רבים סובלים ממחלות/ מומים במסתמי הלב מבלי להציג תסמינים כלשהם, ואצל חלק מהאנשים מצב זה יכול להישאר גם כל החיים מבלי להוביל לסיבוכים.

 

עם זאת, אצל חלק מהאנשים מחלות מסתמים מחמירות בהדרגה עד להופעת תסמינים, שהשכיח שבהם הוא קוצר נשימה. ללא טיפול, מחלות מסתמים עלולות להאיץ את התפתחותן של מחלות לב וכלי דם חמורות ואף מסכנות חיים, לרבות אי ספיקת לב והפרעות בקצב הלב וביחוד פרפור פרוזדורים.

 

מחלות במסתמי הלב אינן חריגות במיוחד. בארה"ב, לפי הערכות המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), כ-2.5% מהאוכלוסייה סובלים ממחלה במסתמי הלב, כשהשכיחות עולה עם הגיל ומגיעה ל-13% בקרב אמריקאים בגילי 75 ומעלה.

 

נכון להיום, אין תרופות שמאפשרות לרפא מחלות במסתמי הלב. עם זאת, שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי עשויים להקל בתסמינים ולמנוע סיבוכים נלווים. עם הזמן – מחלת מסתמים דורשת ניתוח לתיקון או החלפה של המסתם החולה. חלק ממחלות המסתמים קשות עד כדי כך שהן דורשות ניתוח לתיקון או החלפה של המסתם עוד בגילי הינקות ולעתים אף לפני הלידה – באמצעות ניתוח תוך רחמי של העובר.

 

 

מהם מסתמי הלב?

 

בלב ארבעה מסתמים שכל אחד מהם עלול להיפגע ולדרוש תיקון או החלפה באמצעות ניתוח מסתמים

 

המסתמים שבין העליות לחדרי הלב קרויים 'מסתמי מפרש' ומורכבים מצניפים-מפרשים בעלי רקמה סיבית דמויי חרמש, ומונעים זרימת דם חוזרת מהחדרים לעליות הלב. המסתם הטריקוספידלי מורכב משלושה מפרשים והמסתם המיטרלי מורכב משני מפרשים. 

 

להבדיל, המסתמים שבין חדרי הלב לעורקים נקראים 'מסתמים סהרוניים' ומורכבים משלושה קפלים/ כיסים בצורה של סהר (ירח).

 

כך, מבין ארבעת מסתמי הלב, שלושה הם תלת עליים, ורק אחד – המסתם המיטרלי – הוא דו עלי בצורתו.

 

מסתמי הלב

ארבעת מסתמי הלב נפתחים ונסגרים עם כל פעימת לב (איור: shutterstock)

 

ארבעת מסתמי הלב הם:

 

המסתם האאורטלי

 

המסתם האאורטלי הוא מסתם סהרוני הקרוי גם 'מסתם אבי העורקים', 'המסתם הוותיני' או 'מסתם הוותין' (Aortic valve). הוא מצוי בצדו השמאלי של הלב, ומפריד בין החדר השמאלי לאבי העורקים האחראי על הזרמת הדם לכל הגוף.

 

המסתם המיטרלי 

 

המסתם המיטרלי הוא מסתם מפרש הקרוי גם 'המסתם הצניפי' או 'המסתם הדו צניפי' (Mitral valve) המצוי בצדו השמאלי של הלב. הוא מפריד בין העלייה השמאלית לחדר השמאלי. מסתם זה מזכיר בצורתו את מגבעת האפיפיור הקרויה Miter ומכאן שמו.

 

המסתם הטריקוספידלי 

 

המסתם הטריקוספידלי (Tricuspid valve) הוא מסתם מפרש הקרוי גם 'המסתם התלת ספיגי' אשר מצוי בצדו הימני של הלב, ומפריד בין העלייה הימנית לחדר הימני.

 

המסתם הפולמונרי 

 

המסתם הפולמונרי (Pulmonic valve) הוא מסתם סהרוני המצוי בצדו הימני של הלב, ומפריד בין החדר הימני לבין עורק הריאה המוביל דם לריאות.

 

סוגים של בעיות במסתמי הלב

 

קיימים שלושה סוגים עיקריים של בעיות במסתמי הלב:

 

רגורגיטציה: אי ספיקה ודליפה חוזרת של דם מהמסתם

 

דליפת דם חוזרת מהמסתם המכונה בעגה המקצועית 'רגורגיטציה' (Regurgitation) ומתבטאת באי ספיקה של המסתם תוך זרימה חוזרת של דם גם באופן הפוך.

 

מצב זה, אשר עלול להתפתח על רקע התנוונות (דגנרציה), אופייני במסתם האאורטלי ומוביל לזרימה חוזרת של דם מחומצן מאבי העורקים ללב במקום לכיוון ההפוך – לאיברי הגוף. כמו כן, מצב זה עשוי להיגרם על רקע 'צניחת מסתם' – כשכנפי המסתם צונחות אחורה, סיבוך שמאפיין בעיקר את המסתם המיטרלי המוביל לזרימה חוזרת של דם מהחדר השמאלי לעלייה השמאלית.

 

רגורגיטציה של המסתם האאורטלי ורגורגיטציה של המסתם המיטרלי הן בין מחלות המסתמים הנפוצות יותר.  

 

רגורגיטציה של המסתם האאורטלי מתפתחת בשיעורים שהולכים וגדלים עם העלייה בגיל, ומגיעה לשכיחות של מעל ל-10% בגילי 55 ומעלה. מצב זה מתפתח על רקע ניוון (דגרנציה) של עלי המסתם, שגורם לכך שהדם שמוזרם לאבי העורקים חוזר חזרה לחדר השמאלי ומוביל להתרחבותו ולפגיעה בתפקודו. מחלה זו דורשת ניתוח מהיר לפני התפתחות סיבוך בלתי הפיך בשריר הלב.  

 

גם רגורגיטציה של המסתם המיטרלי היא מחלה שמתפתחת בעיקר עם העלייה בגיל על רקע התנוונות (דגנרציה) והתפתחות דליפה, ושכיחותה נאמדת במעל ל-9% מהאוכלוסייה מעל גיל 75.

 

סטנוזיס: היצרות של המסתם

 

היצרות של המסתם המכונה בעגה המקצועית 'סטנוזיס' (Stenosis) מתרחשת כשכנפי המסתם מתעבות, מתקשות או לעתים אף מתאחות יחד, באופן שמונע פתיחה הולמת של המסתם, ומונע זרימה של כמות תקינה של דם דרך המסתם.

 

בעיות במסתמי הלב

(איור: shutterstock)

 

קיימים מסתמים שסובלים במקביל הן מהיצרות והן מדליפת דם חוזרת.

 

סטנוזיס של המסתם האאורטלי והיצרות (סטנוזיס) של המסתם המיטרלי הן בין מחלות המסתמים הנפוצות יותר.  

 

 

סטנוזיס של המסתם האאורטלי מופיעה בקרב 12.4% מהמבוגרים מגיל 75 ומעלה ומתפתחת בעיקר על רקע שינויים הסתיידותיים במסתם עם העלייה בגיל שגורמים לכך שעלי המסתם נדבקים זה לזה. היצרות המסתם האאורטלי עשויה להתרחש גם על רקע המום המולד השכיח ביותר במסתמי הלב שמתפתח במסתם האאורטלי וקרוי 'מסתם אאורטלי דו עלי' (Bicuspid Aortic Valve) – מום זה מופיע בקרב 1% עד 2% מהאוכלוסייה, ומתבטא בכך שהמסתם האאורטלי שבאופן נורמאלי מורכב משלושה עלים – מתפתח עם שני עלים בלבד.

 

סטנוזיס של המסתם המיטרלי נגרמת בעיקר על רקע זיהום מסוג קדחת שגרון והתפתחות מחלת לב ראומטית (ראו הסבר בהמשך), ושכיחותה נאמדת בכ-0.1% מהאוכלוסייה בארה"ב. היצרות של המסתם המיטרלי מהווה גם את מחלת המסתמים השכיחה ביותר שעלולה להתפתח בקרב נשים הרות.

 

אטרזיה: זרימת דם לא תקינה על רקע מום מולד   

 

התפתחות לקויה של המסתם המכונה בעגה המקצועית 'אטרזיה' (Atresia) שמתרחשת בשלב העוברי על רקע מום מולד, ומתבטאת בפתח לא תקין של המסתם המונע זרימת דם תקינה דרכו. סיבוך זה נחשב לנדיר ביותר.

 

מחלות מסתמים מולדות או נרכשות

 

קיים סיווג נוסף למחלות מסתמים מולדות ('מחלות מסתמים קונגניטליות') ולמחלות מסתמים שנרכשות בהמשך החיים.

 

מחלות המסתמים המולדות לרוב מערבות את המסתם האאורטלי או המסתם הפולמונרי אשר אינם מתפתחים כראוי (אטרזיה) ועשויים להתפתח עם רקמה חסרה בגודל או צורה לקויים או ללא פתח מספק לזרימת דם תקינה דרך המסתם. מום מולד במסתמי הלב יכול להיות מלווה במומי לב מולדים נוספים.

 

מום נרכש במסתמי הלב מתפתח לרוב עם השנים במסתם האאורטלי ו/או המיטרלי ו/או הטריקוספידאלי.

 

תסמינים של מחלות במסתמי הלב

 

חלק מהאנשים עם מחלות במסתמי הלב לא יסבלו מתסמינים אופייניים למשך שנים ארוכות ואף לכל חייהם. עם זאת, התסמינים האופייניים למחלות מסתמים עשויים להופיע עם הזמן, וכוללים בין השאר:

 

  • קוצר נשימה – קוצר נשימה בעיקר בעת מאמץ גופני ו/או לחילופין בעת שכיבה במנוחה במיטה – מהווה אצל רוב המאובחנים עם מחלות מסתמים את התסמין השכיח ביותר שמבשר על המחלה. קוצר נשימה מתפתח לרוב במקרים של היצרות באחד ממסתמי הלב שמובילה לזרימה חוזרת של דם, התרחבות של אחד מחללי הלב והפרעה בתפוקת הלב.
  • קולות לא נורמאליים של הלב בעת בדיקת דופק אצל הרופא באמצעות סטטוסקופ –המכונים בעגה המקצועית "רשרוש/ אוושה בלב" – אופייניים למחלות המסתמים השונות, כשהן במקרים של דליפה (רגורגיטציה) והן במקרים של היצרות (סטנוזיס) יש איוושות אופייניות.
  • כאבים בחזה.
  • נפיחות בבטן – אופיינית בעיקר לשלבים מתקדמים של דליפה (רגורגיטציה) של המסתם הטריקוספידלי.
  • חולשה ועייפות.
  • נפיחות בעקבים וברגליים.
  • סחרחורות.
  • עילפון.
  • קצב לב לא סדיר.

 

במקרה של זיהוי דופק לב לא סדיר בבדיקת רופא שמעלה חשד למחלת מסתמים – המטופל לרוב יופנה לקרדיולוג לבירור הבעיה.

 

במקרה של הופעת תסמינים שמעלים חשד למחלת מסתמים – יש לפנות לרופא.

 

סיבות למחלות במסתמי הלב

 

מחלות מסתמים עשויות להיות מולדות (מומים מולדים שמתפתחים בשלב העוברי כשהלב מתפתח) או נרכשות לאורך השנים.

 

בין הסיבות וגורמי הסיכון למחלות במסתמי הלב ניתן למנות:

 

גיל מבוגר

 

ככל שעולים בגיל, מסתמי הלב מתעבים ומתקשחים עם השנים ואף משנים את צורתם, והסיכון למחלות במסתמי הלב גובר.

 

גנטיקה

 

מיפוי הגנום האנושי הוביל לזיהוי מספר קשרים בין מוטציות גנטיות לבין מחלות מסתמים. כך, למשל, לפי סקירה בנושא שפורסמה בשנת 2014 בכתב העת Current Cardiology Reports, מום של 'מסתם אאורטלי דו עלי' נמצא קשור למוטציות בגנים המסומנים באותיות NOTCH1, GATA5 ו-SMAD6, ואילו פגיעה בפעילות המסתם המיטרלי זוהתה בקרב נשאי מוטציות בגנים FBN1, TGFBR1 ו-TGFBR2, והיצרות של המסתם הפולמונרי נקשרה למוטציות בגנים KRAS, SOS1, RAF1 ו-PTPN11.

 

זיהומים

 

זיהום בגרון על רקע חיידק הסטרפטוקוק שאינו מטופל וזיהומים חיידקיים נוספים שמתפתחים לכדי קדחת שגרונית/ קדחת שגרון (Rheumatic Fever) עלולים להוביל למחלת מסתמים.

 

במקרים אלה, המערכת החיסונית הטבעית של הגוף מגיבה באופן לא תקין לחיידק הסטרפטוקוק ותוקפת לא רק אותו, אלא גם את הלב ואיברים נוספים. כשרקמת הלב נפגעת כתוצאה מהמחלה – האבחנה הרפואית מכונה 'מחלת לב ראומטית', ובמקרים אלה מסתמי הלב עלולים להיפגע במהלך הניסיון של הגוף להילחם בחיידק המזהם – כשהסיכון גבוה בעיקר לפגיעות במסתם האאורטלי או המסתם המיטרלי. במצבים אלה – יתכן כי התסמינים של מחלת המסתמים יופיעו כעבור שנים ארוכות לאחר ההחלמה מקדחת השגרון. כיום, ברוב המקרים של זיהום על רקע חיידק הסטרפטוקוק – ניתן טיפול באנטיביוטיקה עוד בטרם התפתחות של קדחת שגרונית.

 

עקב הסיכון של זיהומים להוביל להתפתחות מחלות במסתמי הלב, למטופלים באנטיביוטיקה למקרה של זיהום חיידקי חשוב להמשיך וליטול את התרופה למשך כל פרק הזמן עבורו היא נרשמה, גם אם מרגישים טוב יותר – וזאת כדי להפחית את הסיכון לפגיעה בלב.

 

קיימת גם האפשרות של חדירה ישירה של זיהום לתוך רקמת הלב באופן שמוביל לפגיעה במסתמי הלב נחשבת לנדירה ומכונה בעגה הרפואית 'דלקת זיהומית של פנים הלב' (אנדוקרדיטיס זיהומית). חדירת זיהומים לזרם הדם עשויה להתרחש באמצעות מכשור רפואי, מזרקים, מחטים או דרך חתכים בעור.

 

כשזיהומים חודרים לדם ומגיעים ללב, וקיימת פגיעה קודמת במסתמים על רקע מולד או נרכש – זרימת הדם המשובשת עלולה להוביל להתפתחות קריש דם על שטח המסתם שמקל על הצטברות הזיהום והתפתחותו לכדי דלקת זיהומית לבבית. רוב הזיהומים שחודרים ללב נוטים לפגוע במסתם המיטרלי, כשאחד הזיהומים השכיחים בהקשר זה הוא 'קדחת Q' – זיהום השכיח בעיקר אצל מגדלי צאן.

 

מחלות לב וכלי דם

 

לחץ דם גבוה ואי ספיקת לב עלולים להוביל עם הזמן להגדלה של הלב או העורקים המרכזיים המחוברים ללב ולהוביל למחלת מסתמים. במצבים של אי ספיקת לב, הלב מתרחב והטבעת במסתם מתרחבת, וכך עלי המסתם לא נפגשים ונוצרת דליפה (רגורגיטציה), בין השאר במסתם המיטרלי או הטריקוספידאלי. מחקר מבריטניה שמבוסס על מאגר של מעל ל-5.5 מיליון נבדקים, שפורסם באוקטובר 2017 בכתב העת PLoS ONE, הדגים כי כל עלייה של 20 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי העלתה ב-26% את הסיכון לאי ספיקה (רגורגיטציה) של המסתם המיטרלי, אחת ממחלות המסתמים השכיחות ביותר.

 

טרשת עורקים באבי העורקים (אאורטה) – העורק שאחראי על הזרמת דם מחומצן לעורקים קטנים ולאיברי הגוף – עלולה להוביל למחלה ולשיבוש בתפקוד המסתם האאורטלי. יש לציין כי בעת הטיפול במחלות מסתמים – נהוג לברר לפני כן האם קיימות גם סתימות בכלי הדם (טרשת עורקים), ובמצבים אלה נהוג לטפל בטרשת העורקים לפני הטיפול במחלת המסתמים.

 

התקף לב עשוי בחלק מהמקרים להוביל לפגיעה בשריר הפפילארי שתומך במסתם המיטרלי ולגרום לקריעתו. במצב זה עלולה להתפתח דליפה (רגורגיטציה).

 

מחקרים קושרים מחלות במסתמים גם לגורמי סיכון למחלות לב, לרבות כולסטרול גבוה, תנגודת לאינסולין וסוכרת, עישון, עודף משקל והשמנה ואורח חיים יושבני.

 

כאמור, חלק ממחלות המסתמים נובעות ממום מולד במסתמי הלב.

 

גורמים נוספים נקשרו במחקרים למחלות במסתמי הלב, אם כי המנגנון המדויק לקשרים אלה עדיין אינו ידוע. בין גורמים אלה נמנים:

 

מחלות אחרות

 

מחלות אוטואימוניות כגון זאבת (לופוס) – עלולות להוביל למחלות מסתמים, בעיקר במסתמים האאורטלי והמיטרלי.

 

מחלות שמתבטאות בדלקתיות מפושטת שפוגעת גם בלב, כגון דלקת מפרקים שגרונתית עשויות להתבטא גם בפגיעה במסתמי הלב.

 

תסמונת קרצינואיד (Carcinoid Syndrome) שמתפתחת בקרב כחמישית מהאנשים עם גידולים נוירואנדוקריניים שמקורם בעיקר במערכת העיכול ובריאות המתפשטים לכבד ולבלוטות הלימפה, כשגידולים אלה מובילים ליצירת הורמונים עודפים בזרם הדם אשר עלולים להוביל למחלות במסתמי הלב, בעיקר במסתמים הטריקוספידלי והפולמונרי.

 

תסמונת מרפן (Marfan Syndrome) שהיא תסמונת תורשתית מולדת שנובעת מהפרעה ברקמות החיבור ומשפיעה על הלב, כלי הדם הגדולים, מערכת הראייה והשלד, וכן תסמונות מולדות נוספות של רקמות החיבור בגוף – עלולות להשפיע על התפתחות מחלת מסתמים.

 

תסמונות מטבוליות נדירות שונות עשויות להשפיע על תפקוד מסתמי הלב, כגון מחלת פברי והיפרכולסטרולמיה – המאופיינת ברמות גבוהות באופן קיצוני של כולסטרול רע מסוג LDL בדם.

 

תרופה להורדה במשקל  

 

תרופות מסוימות להורדה במשקל נקשרו למחלות במסתמי הלב, לרבות החומר הפעיל פנטרמין (phentermine) המצוי בתרופה 'רזין' שמשמשת לטיפול קצר טווח להורדה במשקל והחומר הפעיל פנפלוראמין (fenfluramine) ששווק בעבר כתרופה לדיכוי תיאבון לאנשים עם השמנת יתר והוסר מהמדפים בנובמבר 1997. במקרים שתרופות אלה מובילות למחלות מסתמים – לרוב המסתם שב לתפקד באופן תקין או שתפקודו משתפר משמעותית לאחר הפסקת התרופה.

 

טיפולי הקרנות

 

טיפולי הקרנות באזור החזה לגידולים סרטניים עלולים להוביל להתפתחות מחלות מסתמים. בחלק מהמקרים, התסמינים של מחלת המסתמים עלולים להופיע שנים ארוכות לאחר טיפול ההקרנות.

 

סיבוכים של מחלות במסתמי הלב

 

מחלות מסתמים עלולות להוביל עם הזמן להתפתחות סיבוכים שונים, לרבות:

 

אי ספיקת לב

 

מעבר לכך שאי ספיקת לב עשויה להוות גורם סיכון למחלת מסתמים – היא אף עלולה להתפתח כסיבוך למחלה במסתמי הלב, זאת מאחר ומחלת מסתמים מובילה לזרימת דם חוזרת ולעומס גובר על הלב.

 

מאמר מהולנד שפורסם באוגוסט 2019 בכתב העת Cardiac Failure Review מצא כי בעוד שבאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב בגילי 40 ומעלה קיים סיכון של 20% לפתח אי ספיקת לב, בקרב חולי לב עם מחלות מסתמים – 69.8% מציגים תסמינים של אי ספיקת לב, ובעיקר חולים עם היצרות (סטנוזיס) של המסתם האאורטלי ואי ספיקה (רגורגיטציה) של המסתם המיטרלי.

 

קרישי דם

 

קרישי דם עלולים להיווצר במקרים של היצרות (סטנוזיס) של המסתם המיטרלי, כשהעלייה השמאלית בלב נוטה להתרחב.

 

במקרים אלה, כשמוערך כי המטופל מצוי בסיכון גבוה להתקפי לב ולשבץ מוחי – יש צורך בנטילת נוגדי קרישה לדילול הדם.

 

הפרעות בקצב הלב

 

מחלות במסתמי הלב מהוות את אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים להפרעות קצב ובייחוד לפרפור פרוזדורים שהיא הפרעת הקצב השכיחה ביותר.

 

היצרות (סטנוזיס) של המסתם המיטרלי מובילה לחסימה בזרימת הדם מהעלייה השמאלית לחדר השמאלי – מה שעשוי להוביל להגדלת חלל העלייה השמאלית ולפרפור פרוזדורים (פרפור עליות).

 

 

הפעולה העיקרית שניתן לבצע למניעת מחלות מסתמים היא במניעת קדחת השגרון במקרים של הידבקות בחיידק הסטרפטוקוק או בזיהומים חיידקיים נוספים.

 

במקרה של תסמינים של זיהום חיידקי הכוללים:

 

  • כאבי גרון
  • חום גבוה
  • נקודות לבנות על השקדים בבדיקת רופא

 

חשוב לקבל מהרופא מרשם לאנטיביוטיקה ולהשלים את הטיפול עד סופו, גם אם התסמינים נעלמים קודם לכן. טיפול אנטיביוטי מקיף בזיהום סטרפטוקוקי מונע התפתחות קדחת שגרונית ופגיעה אפשרית במסתמי הלב.

 

כמו כן, מחקרים רומזים כי ייתכן ואורח חיים בריא – הכולל תזונה בריאה ומופחתת בשומן רווי, פעילות גופנית סדירה ונטילת תרופות להורדת כולסטרול רע LDL במידת הצורך מאפשרים למנוע התקשות של המסתם האאורטלי, אם כי המחקרים בנושא עדיין אינם חד משמעיים.

 

אבחון מחלות במסתמי הלב

 

אבחון ראשוני של מחלה במסתמי הלב עשוי להינתן בבדיקה גופנית אצל הרופא המטפל המאזין לדופק באמצעות סטטוסקופ, במידה וזה שומע רשרוש/ אוושה בלב, ולעתים נעשית לאחר אירוע לב: התקף לב, שבץ מוחי חולף או שבץ מוחי – במסגרת הבדיקות לאבחון הגורם לאירוע.

 

כמו כן, בחלק מהמקרים מחלת מסתמים תאובחן על רקע הפנייה לבדיקות כתוצאה מהתפתחות תסמינים אופייניים כמו קוצר נשימה.

 

לאחר זיהוי רשרוש לבבי – המטופל יופנה לרוב לקרדיולוג, אשר עשוי להפנות למספר בדיקות ללב כדי לזהות מחלת מסתמים ולקבוע את חומרתה.

 

בדיקת אקו לב: בדיקת 'אקו לב'/ אקוקרדיוגרפיה היא הבדיקה המשמעותית ביותר כיום לאבחון מחלות במסתמי הלב, והשיפור בממצאים שנצפים בבדיקה זו מייתר למעשה את הצורך כיום בצנתור אבחנתי פולשני לצורך אבחון מחלת מסתמים. אקו לב היא בדיקת אולטרה סאונד של הלב שמאפשרת להעריך את מבנה הלב, מבנה המסתמים וזרימת הדם בלב. במקרים מסוימים נעשה שימוש באקו לב תלת ממדי כדי לצפות על מבנה מסתמי הלב. בדיקה אבחנתית נוספת המבוצעת תחת הרגעה/ טשטוש היא אקו לב דרך הוושט (בדיקה הקרויה TEE, קיצור של TransEsophageal Echo) באמצעות מתמר על קולי שמוחדר לגוף בצינורית דרך הלוח אל הוושט, משם ניתן לזהות פרטים רבים יותר בלב ובמסתמי הלב ביחס לבדיקת אולטרה סאונד חיצונית.

 

בדיקת אק"ג: בדיקת אק"ג (אלקטרוקרדיוגרפיה) היא בדיקה המבצעת קריאה חשמלית של פעילות הלב ומאפשרת לזהות חדרים מוגדלים בלב והפרעות קצב שונות שעשויות להוות מקור למחלת מסתמים.

 

בדיקת מאמץ: בדיקת מאמץ (ארגומטריה) היא בדיקת אק"ג שמבצעת קריאה חשמלית של הלב תחת מאמץ גופני, כדי לבחון את תגובת הלב לפעילות גופנית ולהעריך את הדרגה התפקודית במסגרת האבחנה של מחלת מסתמים. לאנשים שמתקשים לבצע פעילות יינתנו לפני הבדיקה תרופות ש"מחקות" את ההשפעה של פעילות על הלב.

 

רנטגן חזה: צילום רנטגן של החזה מאפשר לזהות לב מוגדל – אשר מהווה אינדיקציה לסוגים מסוימים של מחלות מסתמים וכן מאפשר לבחון את תפקוד הריאות.

 

MRI לב: בדיקת הדמיה מסוג MRI של הלב אינה משמשת כיום לאבחון מחלת מסתמים, אולם מסייעת בקביעת חומרתה לאחר שאובחנה, תוך בחינת הגודל והתפקוד של חדרי הלב. הדמיית MRI של הלב מבוצעת גם לפני ניתוח מסתמים ומסייעת לכירורג הלב לתכנן את הניתוח.

 

הטיפולים במחלות במסתמי הלב

 

הטיפול המותאם למחלות מסתמים ניתן על ידי קרדיולוג ו/או כירורג לב, ותלוי בחומרת המחלה, בתסמינים הנלווים ובסיכון לסיבוכים. 

 

הטיפול עשוי להיות מלווה במעקבים תקופתיים כדי לאמוד את התפתחות המחלה וביצוע ההמלצות הטיפוליות.

 

אורח חיים בריא

 

הטיפול החשוב ביותר במקרה של תחלואה לבבית, לרבות מחלת מסתמים – הוא באימוץ הרגלי אורח חיים בריא – גמילה מעישון סיגריות, תזונה בריאה ומופחתת בשומנים רוויים, מניעת עודף משקל והשמנה והקפדה על פעילות גופנית סדירה.

 

טיפול תרופתי

 

רוב החולים עם מחלות ובעיות במסתמי הלב, כשדרגות הדליפה (רגורגיטציה) או ההיצרות (סטנוזיס) אינן חמורות – לא דורשים טיפול פולשני-התערבותי, ומאפשרים התאמת טיפול בתרופות המשמשות גם לאי ספיקת לב, שמטרתן להפחית את העומס הלבבי ואת התסמינים האופייניים.

 

בין התרופות שמשמשות בחלק מהמקרים לטיפול במחלות במסתמי הלב נכללים:

 

  

ניתוחים לתיקון או החלפת המסתם וצנתורים

 

עם הזמן, כשחלה החמרה במחלת המסתמים, המטופל עשוי להידרש לטיפול התערבותי בצנתור או בניתוח מסתמים – לצורך תיקון או החלפת מסתם חולה/ פגוע.

 

בין ניתוחי המסתמים – המסתם האאורטלי הוא הפגיע ביותר שדורש החלפה והמסתם המיטרלי הוא הפגיע ביותר שדורש תיקון. החלפה או תיקון של המסתם הטריקוספידלי והמסתם הפולמונלי מבוצעים במקרים חריגים בלבד.

 

תיקון מסתם

 

תיקון מסתם נחשב לפעולה מורכבת יותר מאשר החלפת מסתם, אולם מומלץ יותר, מאחר והוא עשוי להחזיק זמן יותר ממסתם מוחלף שעלול להפסיק לפעול כעבור שנים בודדות. ההחלטה על החלפה או תיקון של מסתם מבוססת על סוג המסתם וכן על ממצאי בדיקת אקו לב שמדגימים את פעילותו של המסתם הלקוי.

 

תיקון מסתמים מבוצע כיום בעיקר לליקויים במסתם המיטרלי ובמסתם הטריקוספידאלי. המסתם האאורטלי והמסתם הפולמונרי ברוב המקרים דורשים החלפה ולא תיקון, במידה והם פועלים באופן פתולוגי.

 

ניתוחים לתיקון מסתמי הלב מבוצעים על ידי כירורגים מומחים לניתוחי לב-חזה. כיום יש גם רובוטים רפואיים שמסייעים בניתוחי מסתמים.

 

שיטות כירורגיות לתיקון מסתמים כוללות:

 

  • אנולופלסטיה – תפירת טבעת להקטנת הפתח הטבעי של המסתם.
  • טכניקת קונו – להרחבת הפתח הטבעי של המסתם.
  • תיקון שפה לשפה/ 'שיטת אלפיירי' המאפשר זרימת דם טובה יותר במסתם המיטרלי ופתיחה והפרדת עלים של מסתם שעבר איחוי.

 

החלפת מסתם

 

במקרה של החלפת מסתם, קיימים שני סוגי מסתמים חלופיים: מסתם מכאני העשוי מחומר סינטטי, לרוב שילוב של מתכת טיטניום וסגסוגת של פחם וכן מסתם לב ביולוגי שמקורו לרוב בחיה כגון פרה או חזיר או ברקמת לב אנושית (תרומת מסתם לב מנפטר) – בכפוף למתן טיפול נוגד דחיית שתל.

 

מאחר וכיום הוכח כי תוחלת החיים של מסתם ביולוגי היא רק עשר שנים, ואולי אף מעבר לכך – הרי שלחולי לב צעירים מקובל כיום להשתיל מסתם מכאני, כדי שלא יידרשו לניתוח נוסף בעתיד.

 

מטופלים שעוברים החלפת מסתם למסתם מכאני נדרשים ליטול מדללי דם לכל החיים כדי למנוע היווצרות קרישי דם.

 

עוד על ניתוחים במסתמי הלב

 

צנתורים

 

בשנים האחרונות פותחו גם טיפולים צנתוריים המבוצעים על ידי קרדיולוגים ולעתים בשילוב עם מנתחי לב-חזה לחלק ממחלות המסתמים. כיום ניתן בין השאר לבצע בצנתור:

 

  • תיקון של המסתם המיטרלי באמצעות השתלת אטב בשם "מיטרל קליפ" על המסתם שמחבר בין שני עליו ומצמצם משמעותית דליפה (רגורגיטציה).
  • החלפת מסתם אאורטלי בצנתור במקום בניתוח – בפעולה המכונה TAVI  (קיצור של Transcatheter Aortic Valve Implantation).

 

יצוין כי כיום ישנם גם ניתוחים/ צנתורים פורצי דרך המבוצעים בשלב העוברי לתיקון מומים במסתמי הלב.

 

החיים עם מחלות במסתמי הלב

 

מחלה במסתמי הלב היא מחלת לב כרונית שנמשכת שנים ארוכות ולמעשה לכל החיים. רבים מהאנשים עם מחלות מסתמים כאמור אינם חווים כל תסמינים וכלל אינם מודעים למחלתם זו, ויש שנותרים עם תסמינים מוגבלים שאינם מציבים בעיה משמעותית לאורך החיים.

 

עם זאת, מטופלים שסובלים מתסמינים שמעידים על התפתחות מחלת המסתמים ומזניחים את הטיפול בה – עשויים להידרדר לכדי סיבוכים רפואיים מסכני חיים, ולכן דרושות התאמות באורח חייהם של מאובחנים עם מחלות במסתמי הלב.

 

מעקבים אצל קרדיולוג

 

מחלת לב מסתמית דורשת לרוב בדיקות מעקב אצל הקרדיולוג כדי לזהות האם המחלה מתפתחת ומה חומרתה ולבחון את ההיענות לטיפול התרופתי שהותאם למטופל. כשמדובר במחלת מסתמים קלה, למשל דליפה קלה של המסתם המיטרלי או היצרות קלה במסתם האאורטלי – ניתן להגיע למעקבים אחת לשנה. כשדרגת החומרה בינונית – ניתן להגיע למעקב כל שמונה חודשים. לחולים שמוערכים במצב קשה ולקראת טיפול התערבותי מקובל להגיע למעקבים לעתים קרובות – אחת למספר שבועות עד חודשים בודדים – כדי שלא לאחר את מועד ההתערבות. אם שריר הלב נפגע – עלול להיווצר נזק בלתי הפיך.

 

אורח חיים בריא

 

מחלת מסתמים ככל מחלת לב דורשת שינוי הרגלי חיים ואימוץ  אורח חיים בריא – גמילה מעישון סיגריות, תזונה בריאה ומופחתת בשומנים רוויים, מניעת עודף משקל והשמנה והקפדה על פעילות גופנית סדירה ואף הפחתת לחצים.

 

הריון

 

מחלות מסתמים בדרגת חומרה מתונה במהלך ההיריון לרוב ניתנות לשליטה באמצעות תרופות ומנוחה במיטה ולא יציבו סיכון משמעותי לאם או לעובר, ומדובר במקרים בודדים ביותר. עם זאת, מחלת מסתמים בדרגה חמורה עלולה להיות מסוכנת בהיריון וכן בשלב הלידה, ולכן לנשים בגיל הפוריות שמבקשות להיכנס להיריון ואובחנו עם מחלת מסתמים – מומלץ לשקול לעבור ניתוח מסתמים בטרם הכניסה להיריון. ניתוח מסתמים במהלך ההיריון עלול לסכן הן את האישה והן את העובר.

 

 

*פרופ' דן צבעוני הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שערי צדק ויועץ ארצי בתחום הצנתורים למכבי שירותי בריאות ובעבר יו"ר האיגוד הקרדיולוגי

 

 

עדכון אחרון: יוני 2020

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: