מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותבדיקת הרוק שתנבא דיכאון במתבגרים

בדיקת הרוק שתנבא דיכאון במתבגרים

בדיקת רוק עשויה בעתיד לאתר בנים מתבגרים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח דיכאון קליני בשנים הקרובות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כיום עדיין אין סמנים ביולוגיים המאפשרים למדוד את הסיכון שאדם יפתח דיכאון בדומה לכולסטרול ולחץ דם גבוה המאותתים על סיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם. כעת חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מדווחים שפיתחו כלי חדש המבוסס על סמן ביולוגי, שעשוי לסייע לנבא את הסיכון להתפתחות של דיכאון קליני בבנים בגיל התבגרות.

 

במסגרת המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, נלקחו בשעות הבוקר דגימות רוק מיותר מ-1,800 מתבגרים בגילאי 12-19, לצורך בדיקת רמות הורמון הלחץ קורטיזול. בני הנוער נשאלו גם על תסמיני דיכאון במהלך שנה. המעקב אחר הנחקרים נמשך עד שלוש שנים.

 

נמצא כי לבנים עם תסמיני דיכאון קלים ורמות גבוהות של קורטיזול הייתה סבירות גבוהה פי 14 להיות מאובחנים עם דיכאון קליני בתקופת המעקב, בהשוואה לאלה שהיו עם רמות נמוכות של קורטיזול וללא תסמיני דיכאון. בקרב בנות עם שילוב של רמות קורטיזול גבוהות ותסמיני דיכאון קלים הייתה סבירות גבוהה פי 4 בלבד לאבחנה של דיכאון קליני במהלך המעקב.

 

כמובן שגורמים רבים משחקים תפקיד בהתפתחות של דיכאון, בהם אירועי חיים, גורמים גנטיים, מחלות, תופעות לוואי של תרופות ותזונה, אך בדיקה שכזו תוכל אולי בעתיד לסייע להצביע על אנשים שהם בסיכון גבוה במיוחד.

 

 

לפרטים נוספים באתר קרן Wellcome שמימנה את המחקר