טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
בינה מלאכותית תסייע לאתר חולי טרשת נפוצה במצוקה
חוקרים מקנדה פיתחו מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמסייעת לזהות מטופלים עם טרשת נפוצה שמתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות
טרשת נפוצה היא מחלה כרונית אוטואימונית שמלווה בפגיעה במיאלין – החומר שמגן על סיבי העצבים במערכת העצבים המרכזית במוח ובחוט השדרה. המחלה עשויה להתבטא במגוון תסמינים, ובהם חולשת שרירים, פגיעה בקואורדינציה ושיווי המשקל, פגיעה בראייה, עייפות והפרעות תחושתיות.
ההתמודדות המאתגרת עם התסמינים של טרשת נפוצה מלווה אצל רבים מהמטופלים גם באתגרים במישור הנפשי, ומחקרים מזהים אצל רבים מהחולים תסמינים של דיכאון, חרדות, לחץ נפשי מוגבר ומצוקות נפשיות נוספות. כך, למשל, מטה אנליזה של חוקרים מברזיל שפורסמה ביולי 2022, זיהתה בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית כי 15.8% מתמודדים עם דיכאון ו-21.4% מתמודדים עם חרדה, ובטרשת נפוצה פרוגרסיבית 19.1% מתמודדים עם דיכאון ו-24.1% מתמודדים עם חרדות.
כעת מדווחים חוקרים קנדים כי פיתחו מודל מבוסס בינה מלאכותית שמסייע לאתר מטופלים עם טרשת נפוצה שסובלים מהפרעות פסיכיאטריות.
גיל, מין, השכלה, תעסוקה ותחלואה נלווית
ברקע למחקר מסבירים החוקרים מאוניברסיטת קלגרי בקנדה כי דיכאון וחרדה נפוצים מאוד בקרב מאובחנים בטרשת נפוצה, אך אין נתונים רבים בנושא, ונוירולוגים רבים אינם מעלים את הנושא מול מטופליהם בתדירות מספקת. החוקרים ביקשו לבחון אם ניתן להתבסס על נתונים קליניים זמינים ולשלבם במודל לימוד מכונה (Machine Learning) מבוסס בינה מלאכותית להשלמת בדיקת סקר למצבים אלו עבור חולים עם טרשת נפוצה.
במסגרת המחקר נאספו נתונים אודות 944 חולים שלקחו חלק במחקר Canadian CanProCo (קיצור של Prospective Cohort Study to Understand Progression in Multiple Sclerosis), פרויקט הכולל מבוגרים בגיל העמידה בגילי 60-18 שנים עם מרווח זמן ממוצע של 2.7 שנים מאז אבחנת טרשת נפוצה, לצד ביקורות בריאות. 828 חולים (87.8%) אובחנו עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית או מתקדמת-ראשונית.
המשתתפים השלימו שאלון בריאות המתייחס לרווחה נפשית (PHQ-9) ושאלון לחרדה כללית (GAD-7). השאלונים כללו מגוון רחב של משתנים. מודל לימוד מכונה נבנה על בסיס רשימת משתנים שנבחרו ממאגר הנתונים, לרבות גיל, מין, תזונה, מצב בריאותי כללי, רמת השכלה, תעסוקה ותחלואה נלווית, ולאחר מכן הושלם מודל רגרסיה לזיהוי מנבאים משמעותיים.
מהתוצאות עולה כי המודל הסטטיסטי, לאחרי שהוזנו לו נתוני המשתנים הנוגעים למטופלים, ניבא בהצלחה את מדדי הרווחה הנפשית. המודל הדגים רגישות של 88.3% וסגוליות של 84.7% למדד הרווחה הנפשית וכן ציון גבוה באבחון רמות החרדה, כפי שתועדו בשאלון החרדה הכללית עם ערכים מנבאים גבוהים.
החוקרים מדווחים כי המודל זיהה מדדי GAD-7 לחרדה כללית הגבוהים מהממוצע, בעיקר בקרב חולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, ובעוצמה פחותה יותר בטרשת נפוצה פרוגרסיבית-מתקדמת ראשונית.
הנתונים הוצגו בפוסטר בכנס הוועדה של יבשות אמריקה לטיפול ומחקר בטרשת נפוצה (ACTRIMS) שנערך בחודש מארס 2025 בפלורידה.
קבוצות תמיכה ותרופות ניסיוניות
החוקרים מסכמים וכותבים כי המודל המוצע, לאחר שהוזנו לתוכו נתוני מטופלים שאובחנו עם טרשת נפוצה – הדגים תוצאות טובות בחיזוי הסיכון למצוקה נפשית, ובעיקר בחיזוי הסיכון לדיכאון.
ממצאי המחקר מאפשרים לזהות מטופלים עם טרשת נפוצה המצויים בסיכון למצוקה נפשית מוגברת, באופן שמאפשר להציע להם תוכניות התערבות שביכולתם להפחית את היקף ועוצמת הבעיות הנפשיות.
ממצאי המחקר מחדדים את הצורך לפתח טיפולים ייעודיים לאנשים עם טרשת נפוצה ומצוקה נפשית. כיום הטיפול במצבים נפשיים מורכבים מבוסס ברובו על טיפולים תרופתיים לצד פסיכותרפיה וכן ניתן לשלב שיטות של רפואה משלימה שעשויים להועיל לשיפור איכות החיים הכוללת.
בשנים האחרונות פותחו טיפולים נפשיים קבוצתיים שמיועדים לתמיכה נפשית באנשים עם טרשת נפוצה שהוכיחו יעילות. כך, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פנסילבניה דיווחו באוקטובר 2019 בכתב העת International Journal of MS Care כי זיהו תועלת בקבוצות תמיכה למאובחנים חדשים בטרשת נפוצה כדי לחלוק חוויות משותפות ולהתמודד יחד עם תסמיני המחלה הקשים.
הטיפול הנפשי בטרשת נפוצה צריך לעתים להתמודד גם עם פגיעות קוגניטיביות שמופיעות אצל חלק מהמטופלים כאחד התסמינים הרווחים של המחלה. לפי הערכות ממחקרים, 45% עד 65% מהאנשים עם טרשת נפוצה חווים קושי קוגניטיבי כלשהו בשלבים מסוימים של המחלה, כאשר הפגיעות הקוגניטיביות השכיחות הן בתחומי הזיכרון ומהירות עיבוד המידע.
לאחרונה נבדקים תרופות וטיפולים ניסיוניים ביעילותם לאנשים עם טרשת נפוצה ומצבים נפשיים מורכבים, בהם טיפולים הניתנים כיום לדיכאון עמיד לתרופות (דיכאון קשה לטיפול), בכללם תרופות פסיכודאליות, טיפולי שיקום קוגניטיבי המבוצע בשיטות של "מציאות מדומה", טיפולי נוירומודולציה המבוצעים בטכנולוגיה של גריה מגנטית מוחית (TMS) המשמשת גם לטיפול בדיכאון עמיד, ואפילו טיפולים פרוביוטיים שמבקשים לשנות את הרכב החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי (המיקרוביום).
עוד על שימושים של בינה מלאכותית ברפואה