מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

מנהלי קהילה

פרופ' תניר אלוייס
פרופ' תניר אלוייס
מומחית בכירורגיה כללית וכירורגית שד מנהלת מערך השד במרכז הרפואי הדסה פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
מנהלת היחידה האונקוגנטית במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בוגרת בית בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחות במערך אונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ובהמשך התמחות בגנטיקה רפואית במכון הגנטי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). מ-2017 רופאה בכירה ביחידת השד במכון האונקולוגי במרכז רפואי שיבא תל השומר, עד למינוי מנהלת היחידה האונקוגנטית בשיבא ב-2021. משלבת עבודה בטיפול בחולות סרטן שד בכל שלבי המחלה, ובייעוץ גנטי למשפחות וחולים עם חשד לתסמונות סרטן תורשתיות.
עו
עו"ד בר חן- לוי
אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת 'אחת מתשע'. נותנת ייעוץ והכוונה לנשים המתמודדת עם סרטן שד בכל הקשור לזכויותיהן הרפואיות, ומסייעת להן במידת הצורך במיצוי זכויות אלה מול הרשויות השונות, כגון: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופות חולים, חברות ביטוח ועוד.

מובילי קהילה

נעה גביש
נעה גביש
אישה ואמא לשלושה ילדים :)הומאופטית בהכשרתי. אפיה ובישול הן אחת האהבות שלי במיוחד כשהן מאירות ומשמחות אחרים. בשבילֵי חיי ליוותי נשים במסע הלידה המיוחד שלהן, והיום אחרי מסע ברכבת ההרים, עקב גילוי גידול סרטני בשד, שנכפה עלי, אני יודעת ומבינה כמה חשוב הליווי של מישהי שהייתה שם ולו רק כדי להקשיב ולחבק. אני אשמח ללוות ולהיות בשביל מי שצריכה ורוצה.   הסדנא שלי - תשוקות מרפאות - תשוקות ומיניות בזמן משבר ושינוי - ערב חד פעמי יחודי ומרומם את הנפש בו ביחד אתכם אנחנו נזכרים שתשוקה, לכל מה שנעשה היא חלק מאיכות ובריאות החיים שלנו. מוזמנות לקבוצה שלי בפייסבוק : תשוקות מרפאות
יסמין כהן
יסמין כהן
בלוגרית וכותבת תוכן, נמצאת בעיצומו של פרויקט מימון המונים לספר "יומן צמיחה" היכנסו ותמכו: https://tinyurl.com/recovery-diary נמצאת פה כדי לחזק ולהתחזק. מאמינה שהכל קורה לטובתנו.
כמוניסרטן השדחדשותהאם נשים עם שד צפוף צריכות לעבור בדיקות נוספות מעבר לממוגרפיה?

האם נשים עם שד צפוף צריכות לעבור בדיקות נוספות מעבר לממוגרפיה?

מחקר: נשים עם מבנה שד צפוף מופנות לבדיקות הדמיה נוספות לאחר ממוגרפיה, אך אלו אינן יעילות לכולן


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

במסגרת המאבק העולמי בסרטן השד גוברת בשנים האחרונות המודעות לנשים עם מבנה שד צפוף. בקרב נשים אלו בדיקות הממוגרפיה פחות רגישות לאיתור גידולים סרטניים בשד, מה שמציב אותן בסיכון יתר לפתח סרטן שד ולעבור אבחנה מאוחרת כשהגידול כבר התפשט בגוף.

 

מספר מדינות בארה"ב חוקקו בשנים האחרונות חוקים המחייבים מכוני ממוגרפיה לעדכן נשים שאותרו עם מבנה שד צפוף בבדיקה, כדי שיוכלו לפנות לבדיקות הדמיה נוספות לאיתור מוקדם של סרטן השד. אולם מחקר אמריקאי חדש מצא כי גם בדיקות הדמיה אלו לא יועילו לכל הנשים עם מבנה שד צפוף, אלא רק לחלקן - כאלו שמלבד רקמת שד צפופה קיימים אצלן גורמי סיכון אחרים לסרטן השד. 

 

קשר בין רקמת שד צפופה לסרטן השד 

 

נתונים ממחקרים שונים מצביעים בשנים האחרונות על עלייה בסיכון לפתח סרטן השד בקרב נשים עם מבנה שד צפוף, על רקע רגישות נמוכה יותר בזיהוי גידולים סרטניים בבדיקות הממוגרפיה השגרתיות.

 

רקמת שד צפופה כוללת יותר רקמת חיבור ורקמה בלוטית בשד, ופחות רקמת שומן. לפי נתוני עבודות שפורסמו באפריל 2014 במסגרת מאמר סקירה בכתב העת Mayo Clinic Proceedings, לנשים עם רקמת שד בצפיפות של 75% ומעלה סיכון גבוה פי 2.1 עד 3.3 לפתח סרטן השד, ואילו לנשים עם רקמת שד בצפיפות של 51% עד 74% סיכון גבוה ב-25% עד 50% לפתח סרטן השד, בהשוואה לנשים עם רקמת שד רגילה, המוגדרת בצפיפות של עד 50%.

 

לפי נתוני החברה האמריקאית לסרטן (ACS), לנשים עם שד צפוף במיוחד סיכון גבוה פי 4 עד 6 לפתח סרטן השד. מחקר אמריקאי שבחן את היקף התופעה של שד צפוף מצא כי היא די רווחת. במחקר שפורסם בספטמבר 2014 בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) נמצא על סמך בדיקה של 1,518,599 בדיקות ממוגרפיה כי ל-43% מהנשים בגילי 40 עד 74 המהוות קהל יעד לבדיקה יש שד ברקמה צפופה. החוקרים קוראים לקובעי מדיניות בארה"ב להתייחס לשכיחות הגבוהה של התופעה בבואם לקבוע הנחיות לאבחון מוקדם של סרטן השד לנשים עם שד צפוף.

 

בדיקות הדמיה נוספות יעילות רק ברבע מהנשים עם רקמת שד צפופה

 

ב-21 מדינות בארה"ב עברו בשנים האחרונות חוקים המחייבים מכוני ממוגרפיה לעדכן נשים שאובחנו בבדיקה עם שד צפוף ולהפנות אותן לבדיקות הדמיה נוספות. בישראל מקובל להפנות נשים עם שד צפוף לבדיקת אולטרה סאונד של השד, בנוסף לממוגרפיה, בדיקה המכוסה בסל הבריאות הממלכתי בהפניה של רופא מומחה או מכון ממוגרפיה. בשנים האחרונות אף נכנסו לשימוש מכשירים רפואיים המבצעים בדיקות ממוגרפיה וסריקה תלת מימדית של השד, המתאימים לנשים עם שד צפוף, מערכת שנרכשה גם על ידי מספר מצומצם של מוסדות רפואיים בארץ.

 

מחקר חדש שמתפרסם בגיליון מאי 2015 של כתב העת Annals of Internal Medicine מצא כי בדיקות הדמיה נוספות לנשים עם מבנה שד צפוף לא תורמות בהכרח לגילוי מוקדם של סרטן השד. במחקר שנערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטאות קליפורניה-סן פרנסיסקו, אוניברסיטת וושינגטון, אויברסיטת וורמונט ואוניברסיטת קליפורניה-דיוויס, בוצע ניתוח נתונים אודות 831,455 בדיקות ממוגרפיה שבוצעו בין השנים 2002 עד 2011 בקרב מאגר של 365,426 נשים.

 

העבודה מצאה כי לא כל הנשים עם רקמת שד צפופה נמצאות בסיכון גבוה לסרטן השד לאחר בדיקת ממוגרפיה רגילה, באופן שמצדיק הפנייה לבדיקות הדמיה נוספות.

 

החוקרים זיהו שתי קבוצות ספציפיות בלבד של נשים שיכולות להרוויח מהדמיה נוספת, על פי רמת צפיפות השד יחד עם חישוב של הסיכון לפתח סרטן השד תוך חמש שנים, חישוב שנסמך על כלי חישובי חדש המכונה 'ציון BCSC', דהיינו Breast Cancer Surveillance Consortium Score: נשים עם רקמת שד צפופה במיוחד וציון BCSC המחשב סיכון של 1.67% ומעלה לפתח סרטן שד כעבור חמש שנים, ונשים עם רקמת שד בצפיפות מתונה עם סיכון של 2.5% ומעלה לפתח סרטן שד כעבור חמש שנים - שתי קבוצות המהוות רק כרבע (24%) מהנשים אצלן מזוהה בממוגרפיה רקמת שד צפופה. רק לנשים אלו מומלץ לפי החוקרים לבצע בדיקת הדמיה נוספת פרט לממוגרפיה אחת לשנתיים לשיפור יכולת האיתור של גידולים סרטניים בשד, באמצעות אולטרה סאונד או MRI.

 

המשך המדיניות הנוכחית שלפיה מופנות כלל הנשים עם רקמת שד צפופה לבדיקות הדמיה נוספות, עלולה לפי החוקרים להוביל לעלייה בשיעור התוצאות החיוביות השגויות בבדיקות ההדמיה ולגידול במספר הביופסיות של השד שבהמשך מתבררות כמיותרות. החוקרים קוראים להטמיע במכוני הממוגרפיה את בדיקת ציון BCSC ככלי שיאפשר לאמוד את הצורך בבדיקות הדמיה נוספות של השד בקרב נשים עם מבנה שד צפוף. המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH).

 

 

Annals on Internal Medicine, Doi:10.7326/M14-1465