מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותהסוד לסלפי המושלם

הסוד לסלפי המושלם

מחקר מעניין חשף את מאפייני הפנים שיסייעו לבסס רושם ראשוני חיובי באמצעות תמונת הפרופיל בפייסבוק


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

חוקרים מאוניברסיטת יורק חשפו בדיוק איך מאפיינים בפנים מובילים לרושם ראשוני שנוצר אצלנו לגבי אדם אחר. הם אפילו יצרו מודלים לפרצופים שיסייעו לנו לבסס רושם ראשוני חיובי בפרופיל שלנו בפייסבוק.

 

החוקרים מסבירים שכאשר אנו מסתכלים על פנים – אפילו אם אלה פנים בתמונה – אנו שופטים מהר את האופי של האדם. הרושם שאנשים יוצרים באמצעות תמונות של הפנים נהיה חשוב במיוחד בעולם של היום, בו אנחנו נוטים יותר ויותר להכיר אחד את השני ברשת האינטרנט ולא פנים אל פנים.

 

המחקר החדש מראה כי ניתן לנבא בצורה מדויקת רושם ראשוני שייווצר באמצעות בחינת המאפיינים הפיזיים של פרצופים, וששינויים קלים בפנים יכולים לשנות את הרושם הראשוני שניצור.

 

מחקרים קודמים הראו כי את האופנים בהם אנו שופטים אדם כשאנו פוגשים בו לראשונה ניתן לחלק לשלושה ממדים מרכזיים: נגישות (האם האדם הזה רוצה לעזור לי או לפגוע בי), דומיננטיות (האם לאדם הזה יש יכולת לפגוע בי או לעזור לי) ואטרקטיביות (האם אדם עשוי להוות שותף ליחסיים רומנטיים או יריב בתחום זה).

 

במחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת PNAS, החוקרים ביקשו לבחון באמצעות מודלים מתמטיים איזה מאפייני פנים ספציפיים יובילו אותנו לשפוט אדם בכל אחד מאותם ממדים.

 

החוקרים אספו 1,000 תמונות פנים רגילות מרשת האינטרנט והראו אותן לאנשים שהתבקשו לתת ציון לאדם שבתמונה בתכונות חברתיות שונות כמו אינטליגנציה ואמינות.

 

לאחר מכן החוקרים ניתחו את המאפיינים הפיזיים של הפרצופים. הם בחנו מאות נקודות מידע וכל פרצוף תואר ב-65 מאפיינים שונים כמו גובה העיניים ורוחב הגבות.

 

באמצעות השוואת הציונים שכל פרצוף קיבל למאפיינים הפיזיים שלו, החוקרים פיתחו מודל מתמטי שמנבא באופן מדויק את הרושם הראשוני שיתקבל עם חשיפה לפרצוף.

 

באמצעות מחשב, בהתבסס על המודל, החוקרים יצרו קריקטורות של פרצופים שמפיקים רושם ראשוני מסוים.

 

כאן הפרצופים מדורגים מהפחות (בשמאל) ליותר (ימין) בשלושת הגורמים: נגישות (שורה עליונה), אטרקטיביות-צעירות (שורה אמצעית) ודומיננטיות (שורה שלישית):

 

 

כדי לאושש את אמינותו של המודל שפיתחו, החוקרים ביקשו ממתנדבים לפרט על הרושם שהם מקבלים מאותן הקריקטורות של הפרצופים. ואכן, הרושם שנוצר אצל המתנדבים לגבי הפרצופים תאם את מה שניבא המודל.

 

החוקרים אומרים כי למחקר השלכות יישומיות – החל מסיוע לאנימטורים ליצור את הרושם המדויק שהם רוצים ליצור לדמויות ועד לסיוע לבחירת התמונה המושלמת שתייצג אנשים ברשתות החברתיות או בקורות החיים, כדי ליצור רושם ראשוני חיובי. ואולי חשוב יותר מכל – המחקר מראה כיצד אנחנו שופטים אנשים מהר, בהתבסס על מאפיינים חיצוניים שלאו דווקא מייצגים אותם נכונה.

 

 

 

PNAS July 28, 2014