דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
זוהה סמן גנטי הקשור בעמידות לתרופות לדיכאון
חוקרים ישראלים ואיטלקים זיהו סמן שקשור בתגובה מופחתת לתרופות מקבוצת SSRI ובסיכון מוגבר לפסיכוזה
למרות שדיכאון קליני נחשב לאחת המחלות הפסיכיאטריות הרווחות ביותר, ולמרות טיפולים תרופתיים שנחשבים ליעילים בתרופות מהדור החדש מקבוצת SSRI כנגד המחלה, מחקרים מצביעים כי אחוז משמעותי של חולים אינם מגיבים לתרופות באופן מלא.
מחקר גדול בנושא שממומן על ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH) הקרוי מחקר STAR*D, העלה כי רק שליש מהמאובחנים עם דיכאון קליני מחלימים באופן מוחלט בעקבות מחזור טיפולים תרופתיים אחד, וחולים רבים נזקקים למספר מחזורי טיפול לצורך החלמה.
כשליש מהחולים מאובחנים עם דיכאון קליני עמיד לתרופות (Treatment Resistant Depression). חוקרים מישראל ואיטליה אבחנו לאחרונה סמן גנטי המזוהה עם התופעה.
המחקר מבוסס על מאגר נתוני 627 חולים מאובחנים עם דיכאון קליני המטופלים בעיר ורונה באיטליה: 380 מהנבדקים אובחנו עם דיכאון קליני עמיד לתרופות ו-247 מגיבים לטיפול תרופתי. הנבדקים עברו בדיקות גנטיות לנוכחות סמנים בגן GRIK4 שתואר בעבר כקשור לדיכאון קליני ונקשר גם לתגובה לנוגדי דיכאון.
החוקרים מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית ותאית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מאיטליה מאוניברסיטת ברשיה ובית החולים הפסיכיאטרי בורונה, זיהו סמן של הגן GRIK4 שקשור בעמידות לתרופות לדיכאון – אלל המסומן באותיות rs11218030. חישוב סטטיסטי העלה כי האלל מגדיל ב-67% את הסיכויים לעמידות לתרופות בקרב החולים.
עוד נמצא במחקר כי סמן זה, וסמן גנטי נוסף של הגן המסומן באותיות rs1954787, קשורים גם בעלייה של 71% בסיכון להתפתחות תסמינים פסיכוטיים בקרב חולי דיכאון. המחקר נתמך על ידי משרד הבריאות האיטלקי וממצאיו מתפרסמים בגיליון יולי 2015 של כתב העת Genetics Research.
תפקיד באבולוציה של האדם
הגן GRIK4 (הקרוי בשמו המלא Glutamate Receptor Ionotropic Kainate 4 Gene) הכולל חמישה סמנים, נקשר במחקרים קודמים כאחד מגורמי הסיכון לדיכאון – תופעה שמתפתחת על פי הערכות משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. הגן הממוקם על כרומוזום 11 נמצא בעבודות גם כקשור בהתפתחות האבולוציונית של בני האדם ובהתפתחות מערכת העצבים, וכן מוערך כי יש לו תפקיד בעלייה בגודל ובמורכבות של המוח האנושי לאורך התפתחות האנושות.
עמידות לטיפול התרופתי לדיכאון היא תופעה שנחקרת לאחרונה בהרחבה, לצד תגליות נוספות אודות הפעילות המוחית הקשורה במחלה. ביולי 2014 דווח כי מדענים ישראלים ממכון ויצמן זיהו קשר בין מולקולה מסוימת - מיקרו-אר-אן-אי מספר 135 - לבין שני חלבונים הממלאים תפקידי מפתח בוויסות ייצור סרוטונין בתאי העצב ופעולתו של המוליך העצבי, וזוהה כי שינויים ברמות המולקולה בדם קשורים לתגובה לטיפול בדיכאון באמצעות התרופות מקבוצת SSRI.
במרכזים רפואיים בחלק ממדינות המערב, לרבות בחלק מבתי החולים בישראל, כבר ניתן לבצע בדיקה גנטית לתגובה של הגוף לטיפולים תרופתיים – בדיקה בשם CYP450, הבוחנת שינויים תורשתיים בגנים האחראים על פירוק של תרופות מרשם שונות, לרבות תרופות פסיכיאטריות, תרופות בתחום רפואת הלב ומשככי כאבים.