מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותחוסר ודאות -מקור חרדה עצום למטופלים

חוסר ודאות -מקור חרדה עצום למטופלים

אי-ודאות לגבי אבחנה רפואית יכולה לגרום ליותר מתח מאשר אבחנה ברורה וודאית, אפילו של מחלה קשה


רמת החרדה הייתה גבוהה יותר בנשים שהיו באי ודאות לעומת נשים שכבר אובחנו (צילום: סטוק פוטוז)
רמת החרדה הייתה גבוהה יותר בנשים שהיו באי ודאות לעומת נשים שכבר אובחנו (צילום: סטוק פוטוז)

 

חוסר ודאות לגבי אבחנה רפואית יכול לגרום ליותר חרדה ומתח מאשר אבחנה ברורה וודאית, אפילו של מחלה קשה. כך דיווחו חוקרים בוועידה השנתית של החברה לרדיולוגיה בצפון אמריקה.

 

"ברגע שיש לאנשים אבחנה הם מרוויחים מעט הבנה ושליטה, אבל ללא אבחנה נותרת בידם רק החרדה והם לא יודעים איך להתמודד עם זה" אמרה ד"ר אלווירה לאנג מבית הספר לרפואה של הארוורד לסוכנות הידיעות רויטרס "חשוב שהרופאים ויתר אנשי הצוות הרפואי יבינו זאת וימצאו דרכים להפחית את המתח והחרדה. לא רק שכך נעזור לחולים, אלא גם נקל על המוסדות הרפואיים ביעילות הטיפול".

 

ד"ר לאנג ושותפתה ניקול פלורי בדקו את רמת המתח בקרב 214 נשים שהמתינו לאחת הפרוצדורות: ביופסיה בשד כדי לבדוק גוש חשוד או בלוטת לימפה חשודה (112 מהנשים), טיפול בסרטן הכבד (42 נשים) או טיפול במיומות שפירות ברחם (60 נשים).

 

קצת לפני הפרוצדורה הרפואית לה המתינו, הנשים מילאו שאלונים שבדקו את רמות המתח והחרדה שלהן.

 

הנשים שהמתינו לביופסיה דיווחו על רמת חרדה גבוהה באופן משמעותי, עם ציון ממוצע של 48 מתוך 160. בניגוד אליהן, הנשים שהמתינו לכימותרפיה בכבד דיווחו על רמת חרדה ממוצעת של 26 והממתינות לטיפול במיומות ברחם דיווחו על רמה ממוצעת של 24.

 

גם ממוצע תחושת הדיכאון היה גבוה יותר בקרב הממתינות לביופסיה בשד מאשר בשאר המטופלות (15 בסולם של 1 עד 40, בהשוואה ל- 14 ו- 12). תוצאות דומות התקבלו לגבי רמות המתח.

 

החוקרות הופתעו מהתוצאות שהראו כי רמת החרדה והמתח היו גבוהות יותר בקרב נשים שהמתינו לביופסיה של השד, כלומר היו באי ודאות לגבי האבחנה לעומת הנשים שכבר אובחנו, גם אם מדובר במחלה קשה כמו סרטן ממאיר בכבד.

 

לדבריהן, אנשי המקצוע לא מודעים למידת המתח בו שרויות המטופלות לקראת הבדיקה האבחונית. אנשי המקצוע ואף בני המשפחה יכולים לשפוט מהו עניין פעוט או עניין רציני בהתאם לסיכון המעורב בפרוצדורה הרפואית, אולם עבור המטופלות החוויה היא אחרת.

 

ישנן דרכים פשוטות להפחתת החרדה במצבים אלו. "אנשים רוצים שהמטופלות יחושו טוב יותר אך הם משתמשים בשפה שאינה עוזרת להן" אומרת לאנג "למשל, הם יגידו 'זה לא הולך להיות כל-כך נורא' או ' זו תהיה רק דקירה קלה' אלא שמילים אלו רק מעלות את רמת החרדה.

 

אם ילמדו את הצוותים הרפואיים לדבר נכון עם המטופלים לפני הפרוצדורה האבחונית, זה לא רק יפחית חרדה אלא גם יחסוך כסף רב, מאחר ולעיתים מטופלים כל כך חרדים עד שאינם מסוגלים להשלים את הבדיקה היקרה והכסף שהושקע בה מתבזבז.

 

וכדברי רחל המשוררת:
הוי דרך החיים בלתי צפוי בכל
מאחורי קרנות בלתי צפוי אורב
ומהסס הלב ומנחש
לימין? לשמאל?

 

 

http://www.reuters.com/article/idUSTRE6B26GJ20101203

 

 

תרגום ועריכה: יעקב ברמץ