מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותחשיפה לחריגות בזיהום האוויר עלולה לגרום להתקף לב – תוך שעה בלבד

חשיפה לחריגות בזיהום האוויר עלולה לגרום להתקף לב – תוך שעה בלבד

חוקרים מסין מצאו כי חריגות בזיהום אוויר עלולות לעורר התקף לב גם לאחר חשיפה קצרה של שעה בלבד. מה אפשר לעשות?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות גוברת המודעות לסכנות בזיהום אוויר, ובעיקר לסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם. מחקרים רבים קושרים בין חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר לבין התפתחות התקפי לב ושבץ מוחי. גם בישראל, מחקר שנערך במרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון ופורסם בשנת 2015, העלה כי חשיפה לאוויר מזוהם מעלה את רמות הסוכר בדם, אשר מגדילה מצדה את הסיכון להתפתחות סוכרת ומחלות לב. עדויות רבות מהעולם מדגישות את חוזקו של הקשר בין זיהום אוויר לבין פגיעה בפעילות הלבבית.

 

עתה מצאו חוקרים מסין כי חשיפה לרמות של זיהום אוויר החורגות מאלו שנקבעות בהנחיות לאיכות האוויר של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – עלולה לעורר התקף לב תוך שעה בלבד. הסיכון היה גבוה במיוחד אצל מבוגרים וכשמזג האוויר היה קר.

 

החוקרים מאוניברסיטת פודן בעיר שאנגחאי שבסין, בשיתוף חוקרים ממוסדות רפואיים נוספים בסין ומאוניברסיטאות וושינגטון וייל בארה"ב, ביקשו להעמיק את בחינת הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר לבין תסמונת כלילית חריפה (ACS) – צבר של מחלות לב שמלוות בפגיעה בהזרמת הדם ללב, לרבות התקף לב, אנגינה ולחצים בחזה על רקע חסימת כלי דם על ידי קרישי דם.

 

לשם כך נותחו נתונים במסגרת מחקר לאומי ממאגר מידע ענק שכלל 1,292,880 מטופלים שעברו התקף לב ב-2,239 בתי חולים ב-318 ערים ברחבי סין, בין ינואר 2015 לספטמבר 2020. הנתונים על מועד הגעת המטופלים לבית החולים הוצלבו עם נתוני זיהום האוויר שנאספו מתחנות לניטור איכות האוויר ברחבי סין, לרבות נתוני חלקיקי זיהום אוויר נשימים בקוטר 10 מיקרון (PM10) שלרוב נעצרים בדרכי הנשימה העליונות – האף והגרון וחלקיקים עדינים וזעירים יותר בקוטר של עד 2.5 מיקרון שחודרים את צינורות הנשימה בריאות (PM2.5), וכן נתוני פליטות גזים מזהמי אוויר מרכזיים כפי שנקראו בתחנות הניטור, לרבות חנקן דו חמצני – מזהם שנוצר באטמוספרה מתהליכי חמצון של חנקן חד חמצני הנפלט מכלי תחבורה; גופרית דו חמצנית הנפלטת בין השאר משריפת דלקים בתחנות כוח; פחמן חד חמצני הנפלט אף הוא משריפת דלקים; ואוזון שמהווה מזהם משני שנגרם מחמצון מזהמים שונים באוויר. יש לציין כי בסין מתועדות בעשורים האחרונים רמות גבוהות משמעותית של זיהום אוויר בהשוואה למדינות המערב, בין השאר על רקע ריבוי מפעלי תעשייה. 

 

ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין נתוני רמות גבוהות של חלקיקי אוויר מזוהמים וגזים מזוהמים באוויר לבין הגעת מטופלים עם תסמונת כלילית חריפה לבית החולים, כשהקשר היה חזק במיוחד בשעה הראשונה מתחילת החשיפה לזיהום אוויר חריג, ובהמשך הקשר התמתן, והיה חלש במיוחד כעבור 15 עד 29 שעות מהחשיפה.

 

הסיכון לתסמונת כלילית חדה בלב במשך יממה (24 שעות) ממועד חשיפה לרמות גבוהות של מזהמים באוויר עלה ב-0.67% לכל יחידה חריגה נוספת בחשיפה לגופרית דו חמצנית; היה גבוה ב-1.32% לכל יחידה חריגה בחשיפה לחלקיקי אוויר נשימים קטנים בקוטר של עד 2.5 מיקרון; היה גבוה ב-1.55% בכל יחידה חריגה של חשיפה לפחמן חד חמצני; והיה גבוה ב-3.89% בכל יחידה נוספת חריגה בחשיפה לחנקן דו חמצני.

 

ככלל, הקשר לתסמונת כלילית היה חזק במיוחד בחשיפות חורגות לחנקן דו חמצני, ובהמשך לחלקיקי אוויר נשימים קטנים, פחמן חד חמצני וגופרית דו חמצנית, בסדר יורד.

 

הסיכון להתקפי לב בעקבות חשיפה למזהמים באוויר היה גבוה בעיקר למבוגרים מגיל 65 ומעלה (שהיוו 49.2% מהמחקר), וכן באופן מפתיע למטופלים ללא היסטוריה של עישון סיגריות בעבר, מטופלים ללא מחלות לב קודמות וכן בימים שבהם מזג האוויר היה קר, בעיקר סביב החורף. כך, נמצא כי חשיפה ליחידת חריגה ברמות גופרית דו חמצנית העלתה את הסיכון להתקפי לב ב-0.89% בקרב אנשים מבוגרים בגילי 65 ומעלה בהשוואה ל-0.5% בקרב אנשים צעירים יותר.

 

המחקר לא מצא קשר בין תסמונת כלילית לבין חשיפה חורגת לחלקיקי אוויר נשימים בקוטר של מעל ל-2.5 מיקרון שאינם מסוגלים לעבור את צינורות הנשימה ונעצרים בדרכי הנשימה העליונות, וכן לחשיפה לרמות חריגות של אוזון.

 

המחקר נתמך בין השאר על ידי הקרן הלאומית למדע בסין (NSFC), וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2022 של כתב העת Circulation.

 

מסנני אוויר ומסכות 

 

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שמזהות לאחרונה קשר ברור וחזק בין חשיפה לזיהום אוויר לבין עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, בין השאר כתוצאה מתסמונת כלילית, לרבות התקפי לב וכן עלייה בסיכון לשבץ מוחי.

 

בראיון לכלי תקשורת עם פרסום הממצאים אמר ראש צוות החוקרים, פרופ' האידונג קאן (Kan) מאוניברסיטת פודן, כי "הסיכונים ללב מזיהום אוויר כבר ידועים ומוכרים, ועדיין היו מופתעים מההשפעה המהירה שזוהתה בעבודה". לדבריו, "עוד היה מפתיע כי כל ריכוז חריג ממזהמי האוויר שנקשרו לתחלואה לבבית – נמצא כגורם סיכון שעשוי להעלות את הסיכון להתקפי לב".

 

דו"ח של ארגון הלב האמריקאי (AHA), שפורסם עוד בשנת 2010, התריע כי זיהום אוויר מעלה לאורך זמן את הסיכון לחסימת עורקים ולהתקפי לב. בנובמבר 2020 פרסם הארגון נייר עמדה בכתב העת Circulation הקורא לצמצום החשיפה לזיהום אוויר כדי להפחית את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. בין הצעדים שהומלצו: סגירת חלונות ושימוש בפילטרים מסנני אוויר – גם במערכות מיזוג אוויר, וכן שימוש במסכות נשימה לאנשים בסיכון גבוה. החוקרים בעבודה הנוכחית ציינו בכלי התקשורת כי השימוש הנרחב במסכות N95 במהלך התפרצות מגפת הקורונה – עשוי אף הוא לתרום לצמצום החשיפה לזיהום אוויר. בכנס רפואי מטעם ארגון הלב האמריקאי שנערך בנובמבר 2021 הוצגו עדויות לכך שהירידה בזיהום האוויר בארה"ב במהלך התפרצות הקורונה בימי הסגר לוותה בירידה מובהקת בשיעור אירועי הלב.

 

מחקר ישראלי שפורסם בקיץ 2015 אשר בחן בדיקות לרמות הסוכר בדם למבוטחי קופת חולים כללית בדרום הארץ, בהצלבה לנתוני זיהום אוויר שנאספו מתחנות ניטור בדרום של המשרד להגנת הסביבה, הצביע על התאמה בין רמות גבוהות של מזהמים מסוג חנקן דו חמצני וגופרית דו חמצנית לבין עלייה ברמות הסוכר בדם בבדיקות שבוצעו כעבור 48 עד 72 שעות – כשהשפעה זו מעלה את הסיכון לסוכרת סוג 2, טרשת עורקים והתקפי לב. מטה אנליזה שפורסמה במארס 2021 בכתב העת Frontiers in Medicine העלתה כי חשיפה מתמשכת לחלקיקי זיהום אוויר נשיפים מעלה את הסיכון להתקפי לב, כאשר חשיפה לחלקיקים בקוטר של עד 2.5 מיקרון שעלולים לחדור לעומק הריאות מעלה ב-18% את הסיכון לפתח התקף לב, ואף חשיפה מתמשכת לחלקיקים בקוטר של 10-2.5 מיקרון שנעצרים לרוב בדרכי הנשימה העליוונת מעלה ב-3% את הסיכון להתקף לב.

 

בחורף 2012 דיווחו חוקרים אמריקאים על קשר בין זיהום אוויר לשבץ מוחי, כשמצאו כי הסיכון לשבץ גבוה ב-34% ב-24 שעות לאחר מדידות רמות זיהום אוויר שמוגדרות "מתונות" על-ידי הרשויות בעיר בוסטון, בהשוואה לימים לאחר שנמדדה איכות אוויר טובה. מטה אנליזה שפורסמה באביב 2015 העלתה כי חשיפה לזיהום אוויר מעלה את הסיכון לשבץ מוחי, וזאת גם בחשיפה לזיהום של יום אחד בלבד.

 

למרות שבסיס הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר והתקפי לב לא ברור לאשורו, החוקרים מציעים מספר השערת למקורו של קשר זה. מספר מחקרים בחיות מעבדה ובבני אדם מצביעים על קשר בין חשיפה לחלקיקי זיהום אוויר לבין פגיעה במנגנון קרישיות הדם, וזאת באמצעות הפעלת יתר של טסיות הדם, עקה חמצונית ועלייה בהפרשת חלבונים מעוררי דלקתיות (ציטוקינים) מסוג 'אינטרלוקין 6', והשפעות אלו עשויות להתבטא בין השאר בחסימת עורקים כליליים והתקפי לב. כמו כן, מחקרים הדגימו כי מזהמי אוויר עשויים לפגוע בשכבה הפנימית של כלי הדם – האנדותל, וכן לעודד פעילות דלקתית מוגברת ועלייה ברמות השומנים בדם, אשר מצדה עשויה להשפיע על טרשת עורקים – גורם סיכון מוביל להתקפי לב. יתכן כי לזיהום אוויר יש השפעה משולבת באמצעות מנגנונים אלה.

 

בין חולשות המחקר הנוכחי, החוקרים מציינים כי החשיפה לזיהום אוויר התבססה על קריאה מתחנות ניטור – פרקטיקה מקובלת במחקרים שבוחנים השפעות של זיהום אוויר, אך כזו שאינה מאפשרת לוודא חשיפה לזיהום האוויר בקרב המטופלים שפיתחו התקפי לב. כמו כן, הערכת החשיפה לזיהום האוויר לא כללה ניתוח לעומסי התחבורה ביישובים שבהם דווח על אשפוזים מהתקפי לב, מאחר ונתונים אלה היו קשים להשגה.

 

Circulation, doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.121.057179