מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותלחות גבוהה במהלך היריון – גורם סיכון לעלייה בלחץ הדם בילדות

לחות גבוהה במהלך היריון – גורם סיכון לעלייה בלחץ הדם בילדות

חוקרים מבריטניה מצאו כי תנאי לחות קיצונית וטמפרטורות גבוהות במהלך ההיריון עשויים להשפיע על לחץ הדם העתידי של הילוד. מה ההסבר לתופעה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

יתר לחץ דם הוא מחלה כרונית שכיחה ביותר, שמהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. למרות שהיא אינה מלווה בתסמינים בולטים ברוב המקרים, המחלה עלולה לגרום לנזקים רבים באיברי הגוף השונים. זו הסיבה לכך שיתר לחץ דם זכה לכינוי המפוקפק "הרוצח השקט".

 

ללחץ דם גבוה גורמי סיכון מגוונים שהתגלו במחקרים ברבות השנים, אם כי עדיין במקרים רבים לא ניתן לקבוע מה הסיבה המדויקת להתפתחותו. בין הגורמים שנקשרו לתופעה נכללים גיל מבוגר, מיעוטים אתניים, עודף משקל, צריכת מלח מוגברת, מחסור באשלגן בתזונה, אורח חיים לא בריא שמתבטא בעישון סיגריות, העדר פעילות גופנית סדירה, שתייה גבוהה של אלכוהול ומתח נפשי מוגבר, תרופות מסוימות, מחלות שמעלות את הסיכון לתופעה ובהן מחלות הורמונאליות כמו סוכרת, דום נשימה בשינה, מחלות כליה ואפילו גורמים גנטיים.

 

בשנים האחרונות נצפית עלייה בהיקף הילדים שמאובחנים עם יתר לחץ דם, במקביל לעלייה בממדי תופעת ההשמנה בילדות וכן אבחון סוכרת ומחלות לב בגילים צעירים יותר. בארה"ב מוערך כי כ-3.5% עד 5% מהילדים והמתבגרים מתמודדים עם יתר לחץ דם.

 

כעת מצאו חוקרים בריטיים כי ללחץ דם בילדות עשויות להיות גם סיבות הקשורות לתקופה העוברית, כאשר נמצא כי חשיפה לתנאים של לחות קיצונית של האם הביולוגית במהלך ההיריון מגדיל את הסיכון לתופעה.

 

הלחות מאיצה, טמפרטורות גבוהות מאטות

 

החוקרים מאוניברסיטת בריסטול ניתחו מדידות חוזרות של לחץ דם בקרב 7,454 נבדקים בגילי 3 עד 24 שנים שמשתתפים במחקר בשם "ילדי שנות ה-90" של בריסטול, בין מחקרי המעקב המובילים בעולם, במטרה להעריך את הקשר בין מאפיינים שונים של הסביבה העירונית בהריון לבין לחץ דם מילדות ועד בגרות מוקדמת.

 

החוקרים ביקשו להעריך את הקשר בין מגוון חשיפות סביבתיות עירוניות טרם הלידה, שנאספו עוד כשאימהותיהן היו בהיריון, לבין שינויים בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי מילדות ועד לבגרות מוקדמת. צוות המחקר בחן 43 מדדים שונים, ובהם רעש, זיהום אוויר, סביבה בנויה, מרחבים טבעיים, תנועה ועומס בכבישים, מזג אוויר ותזונה לא בריאה.

 

נמצא כי תנאים קיצוניים מבחינת טמפרטורה ולחות במהלך ההיריון וטרם הלידה עשויים להשפיע על שינויים בלחץ הדם של הילדים בשנים הראשונות לחייהם.

 

בעוד שעלייה בלחץ הדם נורמלית בגילי הילדות, המחקר מצא כי חשיפה לתנאי לחות גבוהה במהלך ההיריון הייתה קשורה לעלייה מהירה יותר בערכי לחץ הדם בילדות, במיוחד בגילי 3 עד 10 שנים. כך, כל עלייה של רבעון ברמות הלחות הייתה מלווה בילדות בעלייה ממוצעת של 0.29 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי מדי שנה, בהשוואה לנורמה.

 

לעומת זאת, חשיפה טרום לידתית לטמפרטורות גבוהות הייתה קשורה דווקא להאטה ביחס לקצב העלייה הנורמלי בלחץ הדם. כל עלייה של רבעון בגובה הטמפרטורות הייתה מלווה בירידה של 0.17 מ"מ כספית בשנה, בהשוואה לנורמה.

 

שילוב של לחות וזיהום אוויר היווה אף הוא מתכון לעלייה מהירה בערכי לחץ הדם בילדות, כשזו התמתנה בהמשך בגיל ההתבגרות.

 

המחקר מומן בין השאר על ידי פרויקט Horizon 2020  של האיחוד האירופי והמועצה הבריטית למחקר רפואי (UKRI), וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2024 של כתב העת JACC: Advances של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC).

 

הפעלת מערכת העצבים הסימפטטית

 

החוקרים מציינים כי למחקר הנוכחי יתרון על פני מחקרים נוספים שמדדו לחץ דם בנקודת זמן אחת בלבד, והתמקדו בעיקר בחשיפות מסוימות, ובייחוד בקשר בין חשיפה לזיהום אוויר בשלב העוברי לבין עלייה בלחץ הדם בילדות.

 

הממצאים החדשים על קשר בין תנאי לחות בשלב העוברי לעלייה מהירה יותר בערכי לחץ הדם בילדות הם ראשוניים, ולדברי החוקרים בוצע עד כה מחקר אחד נוסף בנושא על ידי חוקרים מספרד, אשר פורסם בשנת 2019 ולא זיהה קשר בין התופעות.

 

החוקרים מציינים כי המכניזמים שעשויים להסביר את הקשר בין תנאי לחות בשלב העוברי לעלייה מהירה בערכי לחץ הדם בילדות אינם מובנים לאשורם, אך ייתכן כי תנאים אלו מובילים עוד בשלב התפתחות העובר להפעלת יתר של מערכת העצבים הסימפטטית, כאשר זו משפיעה על היצרות כלי דם – תופעה המכונה ברפואה 'וזוקונסטריקציה', וכך חלה עלייה בערכי לחץ הדם ואף בקצב הלב. החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להעמיק את ההבנה על הקשר בין התופעות.

 

המחקר מבסס עדויות שנצפו כבר בעבר על קשר בין חשיפה לזיהום אוויר חריג בשלב העוברי לעלייה בלחץ הדם של היילוד. בעבודה שבוצעה על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד, שממצאיה דווחו באפריל 2015 בכתב העת Environmental Health Perspectives, נמצא כי חשיפה של נשים הרות לחלקיקי זיהום אוויר בקוטר של 2.5 מיקרון שמסוגלים לחדור את דרכי הנשימה, בעיקר בשליש האחרון להיריון, מלווה בעלייה בסיכון לעלייה בערכי לחץ הדם בימים הראשונים לאחר הלידה.

 

JACC: Advances, doi: 10.1016/j.jacadv.2023.100808