מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותכועסים? כפית סוכר תמתיק את מצב הרוח

כועסים? כפית סוכר תמתיק את מצב הרוח

חוקרים מצאו: סוכר מפחית אגרסיביות וגם: קשר בין מחלת הסוכרת לאלימות


הסוכר ימתיק את היחס שלך לאחרים (צילום: panthermedia)
הסוכר ימתיק את היחס שלך לאחרים (צילום: panthermedia)

 

כפית סוכר יכולה להרגיע מזג חם, לפחות למשך זמן קצר. כך עולה ממחקר חדש שהראה כי אנשים ששתו כוס לימונדה שהומתקה בסוכר התנהגו באופן פחות אגרסיבי כלפי זר מאשר אנשים ששתו לימונדה שהומתקה בתחליף סוכר, דקות לאחר שתיית המיץ המתוק. החוקרים משערים כי הסיבה היא הגלוקוז, סוכר בזרם הדם שמספק אנרגיה למוח. מחקרים נוספים שביצעו אותם חוקרים מצאו גם קשר בין סוכרת לאלימות. 

 

החוקרים מאוניברסיטאות אוהיו וקנטאקי מסבירים כי הימנעות מהדחפים התוקפניים שלנו דורשת שליטה עצמית, ושליטה עצמית דורשת הרבה אנרגיה. הגלוקוז מספק את האנרגיה הזו למוח.

 

בשני מאמרים שונים שפרסמו החוקרים, הם ריכזו מספר מחקרים שביצעו, שהראו כי אנשים שיש להם בעיה במטבוליזם או בשימוש של סוכר בגופם, מפגינים יותר אגרסיביות ופחות רצון לסלוח לאחרים. 

 

במחקר הלימונדה, 62 סטודנטים צמו במשך 3 שעות. מחצית מהסטודנטים קיבלו לאחר הצום לימונדה שהומתקה בסוכר, בעוד שהאחרים קיבלו לימונדה עם תחליף סוכר. לאחר המתנה של 8 דקות כדי לאפשר לגלוקוז להגיע לזרם הדם, המשתתפים ביצעו מבחן תגובה, מבחן מוכר לבדיקת אגרסיביות. התוצאות הראו כי משתתפים ששתו לימונדה עם סוכר התנהגו בפחות אגרסיביות מהאחרים. לדברי החוקרים, שתיית לימונדה ממותקת עזרה לספק לזמן קצר את האנרגיה הדרושה כדי להימנע מלהתפרץ בכעס על אנשים אחרים.

 

קשר בין סוכרת לאלימות?

 

בשני מחקרים אחרים שפורסמו באותו מאמר, החוקרים הראו כיצד בעיות במטבוליזם של גלוקוז מתורגמות לבעיות חברתיות:

 

באמצעות עיבוד נתונים משנת 2001, החוקרים מצאו כי שיעורי התחלואה בסוכרת בכל אחת מ- 50 המדינות בארצות הברית היו קשורים בשיעורי הפשעים האלימים. באותן מדינות בהן שיעורי הסוכרת היו גבוהים, הייתה נטייה גם לשיעורים גבוהים יותר של רצח, תקיפה, שוד ואונס, אפילו לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו שיעורי העוני בכל מדינה. לדברי החוקרים, המשמעות היא שהסיבה לקשר היא לא העובדה שעוני מעלה שיעורי סוכרת ושיעורי פשע במקביל, אלא שקיימת קורלציה בין סוכרת ואלימות.

 

במחקר השני, החוקרים בדקו אם קימת בעיה רפואית אחרת הקשורה למטבוליזם של גלוקוז שקשורה גם בעלייה באלימות. הם בדקו את השכיחות באוכלוסיה של מחסור באנזים מסוים הקשור למטבוליזם של גלוקוז ב- 122 מדינות ברחבי העולם. מדינות בהן המחסור באנזים היה שכיח באוכלוסיה, היו גם יותר מקרי מוות אלימים.

 

על תסמיני סוכרת ומוכנות לסלוח-

 

מאמר נוסף שפורסם לאחרונה בכתב העת Personality and Individual Differences ריכז מחקרים נוספים שביצעו אותם החוקרים. בשלושה מהמחקרים, המשתתפים מילאו שאלון מקובל לבדיקת חומרת הסימפטומים של סוכרת מסוג 2. לאחר מכן נבדקה המוכנות שלהם לסלוח לאחרים. בכל שלושת המחקרים, הסבירות שאנשים עם סימפטומים קשים יסלחו לאחרים, הייתה נמוכה יותר.

 

במחקר רביעי שפורסם באותו מאמר, המשתתפים לקחו חלק במשחק בו משתמשים כדי לבדוק איך אנשים מתמודדים עם קונפליקטים. המשתתפים נאלצו לבחור אם לשתף פעולה או להתחרות במשחק מחשב עם שותף בלתי נראה. בין היתר, התוצאות הראו כי בהשוואה לאלה שהיו בעלי התסמינים החלשים ביותר, בקרב אלה שהיו להם ציונים גבוהים יותר בתסמיני סוכרת, הסבירות לסלוח לאדם שלא שיתף איתם פעולה בהתחלה הייתה נמוכה.

 

החוקרים אומרים כי כנראה שסוכרת לא פוגעת רק בחולה עצמו, אלא גם מזיקה לחברה בגלל יכולות נמוכות יותר של שליטה עצמית על הכעס. הבעיה היא שמספר האנשים שיש להם בעיה עם המטבוליזם של גלוקוז- בעיקר חולי סוכרת- נמצא במגמת עליה.

 

 

לכתבה המלאה על המחקרים שפורסמה באתר אוניברסיטת אוהיו

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה