מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותלמה בא לך ''לאכול'' את התינוק?

למה בא לך ''לאכול'' את התינוק?

מחקר: ריח של תינוק מפעיל מרכזי עונג במוחן של אימהות, בדומה למה שקורה אצל נרקומן שמקבל מנת סם


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

התינוק כל-כך חמוד שבא לך לאכול אותו? זה כנראה בגלל הריח שלו. מחקר חדש מצא כי ריח של תינוק מעורר מרכזי עונג במוחן של נשים שילדו לאחרונה.

 

החוקרים מצאו עדויות לכך שהתופעה המוכרת של רצון "לבלוע" את התינוק, היא תגובה ביולוגית. הריח של התינוק מפעיל באם את מעגלי הגמול הנוירולוגיים - אותם מעגלים שמופעלים כשאנשים אוכלים כשהם רעבים וגם כאשר מכור לסמים מקבל את המנה שלו.

 

במסגרת המחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology, החוקרים הציגו לשתי קבוצות של 15 נשים ריחות של תינוקות קטנים, בזמן שהן עברו סריקות מוח. הקבוצה הראשונה הייתה של נשים שילדו 3-6 שבועות לפני הניסוי והקבוצה השנייה הייתה של נשים שמעולם לא ילדו. הריחות נאספו מפיג'מות של תינוקות יומיים לאחר הלידה שלהם.

 

למרות שהריח לא היה של הילדים שלהן, סריקות המוח הראו הפעלה גדולה יותר במערכת הדופמין של הגרעין הזנבי (Caudate nucleus) אצל האימהות, בהשוואה לנשים שלא ילדו.

 

הגרעין הזנבי הוא מבנה הממוקם במרכז המוח, המשחק תפקיד בלמידת גמול. דופמין הוא המוליך העצבי המרכזי במערכת הגמול הנוירולוגית הזו. המערכת מחזקת את המוטיבציה לפעול בדרך מסוימת, בגלל העונג המתקשר עם התנהגות מסוימת.

 

החוקרים מסבירים כי המערכת הזו גורמת לנו לחשוק במזונות מסוימים ומביאה להתמכרות לטבק ולסמים אחרים. בנוסף, הדופמין נקשר לעונג מיני ולצורות אחרות של סיפוקים.

 

תוצאות המחקר מראות כי הריחות של תינוקות משחקים תפקיד בהתפתחות תגובות מוטיבציה ורגש בין האם לילד. העובדה שריחו מפעיל מרכזי עונג במוח, מעודדת את האם לטפל בתינוק – להניק ולשמור עליו. קשר כזה הכרחי כמובן להישרדות של הילד.

 

לדברי החוקרים, ייתכן שלידה גורמת לשינויים הורמונליים שמשנים את מעגלי העונג בגרעין הזנבי, אך ייתכן גם שהניסיון של אימהות משחק תפקיד בתהליך.

 

ומה לגבי אבות? מחקרים אחרים יצטרכו לבדוק את הנושא בגברים.

 

 


Front. Psychol., 05 September 2013 | doi: 10.3389/fpsyg.2013.00597