אוסטאופורוזיס
מנהלי קהילה
מה יודעות הישראליות על אוסטיאופורוזיס?
מחקר ישראלי חדש מזהה פערים בידע על אוסטיאופורוזיס וגורמי הסיכון למחלה בין יהודיות ילידות הארץ לעולות חדשות וערביות בגיל העמידה. ידע נמוך זוהה בעיקר ביחס לסיכון מוגבר למחלה על רקע היסטוריה משפחתית ועישון
אוסטיאופורוזיס – מחלה שמתאפיינת בירידה במסת העצם ודלדול עצם – תוקפת בעיקר נשים לאחר גיל המעבר ועלולה להוביל להתפתחות תסמינים שפוגעים קשות באיכות החיים, ובעיקר נוקשות וכאבים.
מחקר שנערך במשרד הבריאות ופורסם בשנת 2003 העריך כי בישראל סובלות מהמחלה 13.7% מהנשים בגיל העמידה – עם עלייה משיעור של 5.8% בקרב נשים בגילי 59-40 ל-19.6% מהנשים בגילי 64-60 ומעל לרבע (27.7%) מהנשים בגילי 74-70.
ידע לא מספק על גורמי הסיכון לאוסטיאופורוזיס עלול להשפיע לרעה על איכות החיים ולעכב פעולות שניתן לעשות כדי למנוע או לצמצם את הסיכון למחלה.
מחקר חדש מעלה כי קיימים פערי ידע בין קבוצות אוכלוסייה בישראל באשר לגורמי הסיכון לאוסטיאופורוזיס והדרכים למניעה או לעיכוב התפתחות המחלה.
פחות ממחצית בקיאות בגורמי הסיכון
במחקר שנערך על ידי חוקרים ממכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, בשיתוף חוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בחן את הידע אודות המחלה באמצעות ראיונות במדגם שכלל 804 נשים בגיל העמידה, בין גיל 45 ל-64, בהן 540 יהודיות ילידות הארץ או נשים שעלו לישראל לפני 1989, 151 שעלו לישראל ממדינות חבר העמים לשעבר לאחר 1989 ו-123 ערביות ישראליות. הנבדקות רואיינו בין השנים 2006-2004 אודות גורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס ותפיסות אישיות ביחס לחומרת המחלה ולסיכוי שהן סובלות ממנה.
המחקר זיהה פערים גדולים בידע בין עולות ממדינות חבר העמים וערביות לבין יהודיות ילידות הארץ ועולות ותיקות ביחס לגורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס ולפעולות הנדרשות למניעת המחלה.
ככלל, בבחינת הידע על חמש הצהרות אודות גורמי הסיכון למחלה – כשידע לגבי ארבע הצהרות הוגדר כידע טוב אודות אוסטיאופורוזיס – רמה טובה של ידע זוהתה בקרב פחות ממחצית מהנבדקות (44.1%) – והייתה גבוהה בקרב יהודיות (52.2%) ביחס לעולות (22%) וערביות (19.5%).
בבחינה פרטנית – פחות ממחצית מהנשים (47%) ידעו על סיכון מוגבר לפתח אוסטיאופורוזיס בקרב אנשים עם קרובי משפחה מבוגרים שיש להם היסטוריה של התפתחות שברים – 54.1% מהיהודיות, 28.3% מהערביות ו-25.3% מהעולות. כמו כן, רק מחצית מהנבדקות (53.5%) ידעו כי עישון מעלה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס – 55.9% מהיהודיות, 49.2% מהערביות ו-45% מהעולות.
בנוסף, 60% ידעו כי פעילות גופנית קבועה מפחיתה את הסיכון לאובדן מסת עצם ואוסטיאופורוזיס, 68.6% ידעו כי הסיכון לאוסטיאופורוזיס עולה אצל נשים לאחר גיל המעבר ו-69.3% ידעו כי טיפול תרופתי עשוי להאט את קצב התקדמות המחלה – בהן 78.7% מהיהודיות, 50.8% מהעולות ו-30.9% מהערביות.
ניתוח רב משתני לממצאי המחקר, לאחר נטרול משתנים מתערבים, העלה פערי ידע בין יהודיות לבין עולות וערביות בכל הנושאים שנבדקו – פרט לקשר שבין עישון לאוסטיאופורוזיס. פערי הידע זוהו גם לאחר שנוטרלה השפעת המצב הסוציו אקונומי, אשר ידוע כנמוך יותר אצל ערביות ועולות בהשוואה ליהודיות ילידות הארץ ועולות ותיקות.
עוד נמצא במחקר כי רמות הידע היו גבוהות במיוחד בקרב נבדקות בגילים 59-50, יותר מאשר נבדקות בגילי 49-45 ו-64-60. כמו כן, רמות הידע עלו ככל שהיו לנשים יותר שנות השכלה וכן היו גבוהות יותר בקרב נשים עובדות בהשוואה לנשים שאינן עובדות – עקרות בית, מובטלות או לאחר פרישה לגמלאות.
יחד עם זאת, המחקר לא מצא קשר בין עישון בהווה או בעבר ובין מצב ההשמנה (מדד ההשמנה BMI) לבין הידע שהציגו הנשים הנבדקות.
באשר להרגלי החיים, כמעט 70% מהערביות לא דיווחו על הרגלי תזונה בריאים שבאפשרותם למנוע אוסטיאופורוזיס ולשפר את בריאות העצמות, וכן 75% מהעולות והערביות דיווחו כי לא ביצעו פעילות גופנית בשנה האחרונה באופן העשוי להגן מפני אוסטיאופורוזיס. כמו כן, שיעורי ההשמנה היו גבוהים יותר מקבוצות המיעוטים – בקרב עולות וערביות בהשוואה לישראליות.
המחקר מצא כי קיים קשר בין הידע לגבי המחלה לבין תפיסת חומרתה של המחלה והתפיסה האישית של הנבדקות בדבר הסיכון שהן סובלות ממנה.
באופן כללי, למרות רמות גבוהות יותר של העדר ידע, נשים ערביות תפסו במידה הגבוהה ביותר את עצמן כחשודות לפתח אוסטיאופורוזיס (ציון ממוצע 3.29 נקודות בשאלון בסקלה מ-1 עד 5) בהשוואה לעולות חדשות (ציון ממוצע 2.91) ויהודיות (ציון ממוצע 2.66). בהבדל מכך, תפיסת המחלה כחמורה הייתה נמוכה אצל נשים ערביות (ציון ממוצע 3.52 נקודות מתוך 5), בהשוואה לעולות (ציון ממוצע 3.7) ויהודיות (ציון ממוצע 3.72).
במחקר השתתפו צביה בלומשטיין, ד"ר יעל בנימיני, אדל פרחי, ולנטינה בויקו ופרופ' ליאת לרנר-גבע, וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2018 של כתב העת Archives of Osteoporosis.
קמפיינים והטמעת ידע
החוקרים מסכמים כי "יש צורך בשיפור ידע על אוסטיאופורוזיס בישראל, בעיקר בקרב נשים מקבוצות מיעוטים". החוקרים ממליצים להעלות מודעות למחלה במסעות פרסום המיועדים לאוכלוסייה הכללית ומותאמים שפתית ותרבותית לקבוצות ייעודיות – לרבות נשים ערביות ועולות ממדינות חבר העמים.
החוקרים קוראים לחזק את תפיסתן של נשים בישראל לגבי הסיכון שלהן לאוסטיאופורוזיס ולגבי ההשלכות החמורות שעלולות להיות למחלה על איכות החיים.
מחקרים רבים בשנים האחרונות מצביעים על חשיבות הבקיאות בגורמי הסיכון לאוסטיאופורוזיס – בעיקר מאחר ורבים מהם – כגון עישון, תזונה לקויה ואי ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר – ניתנים לשינוי על ידי אימוץ אורח חיים בריא שמאפשר למנוע או לכל הפחות לעכב את התקדמות הנזקים לעצמות.
בין השאר, מחקר אמריקאי משנת 2012 העלה כי עישון עלול להוביל לשברים מאחר ורעלים בעשן הסיגריות עשויים להגביר את הייצור של חלבונים שמעוררים תהליך טבעי בגוף שמפרק את העצם. מחקר אמריקאי נוסף משנת 2014 מצא כי עישון פוגע ביכולת של הגוף להחלים משברים, וזאת מאחר ותאים מרפאי עצמות באנשים שלא מעשנים הם איכותיים יותר, פעילים יותר ומתחלקים מהר יותר בהשוואה למעשנים.
מחקרים רבים קשרו בין תזונה בריאה לבין מניעת אוסטיאופורוזיס – ובעיקר צריכה מרובה של פירות וירקות, הקפדה על צריכת חלבונים בכמות נאותה, צמצום בשומן הרווי וכן הקפדה על כמות מספקת של סידן ושל ויטמין D שחלקו אמנם מגיע מחשיפה לשמש אך חלקו גם ממקורות תזונתיים.
כמו כן, מחקרים רבים תומכים בביצוע פעילות גופנתי באופן סדיר למניעת שחיקת עצמות, אוסטיאופורוזיס ושברים. כך, למשל, מחקר אמריקאי שפורסם בשנת 2014 העלה כי פעילות גופנית בתקופת הילדות – בגילים בהם נבנות העצמות – מבטיחה עצמות חזקות יותר בגיל מבוגר.