אוסטאופורוזיס

כמוניאוסטאופורוזיסמדריכיםסידן ובריאות העצם - כל מה שצריך לדעת

סידן ובריאות העצם - כל מה שצריך לדעת

באילו מצבים כדאי ליטול תוספי סידן ומדוע? מה המינון המומלץ? מתי אפשר להסתפק בסידן ממקורות מזון? ואיך אפשר להיזהר מתופעות הלוואי של מחסור בסידן ולחילופין עודף סידן? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סידן (Calcium) הוא המינרל השכיח ביותר ומהחיוניים ביותר לתפקוד הגוף, שהוכתר ברבות השנים כהכרחי לבניית עצמות הגוף ולשמירה על קשיחותן. סידן בשילוב ויטמין D הוכח במחקרים גם כמפחית סיכון שברים אוסטיאופורוטיים.

 

99% מהסידן בגופנו מצוי בעצמות הגוף ובשיניים ותומך במבנה ובתפקוד של איברים אלה. בעצם מתרחשים לכל אורך החיים תהליכי פירוק ובניה, הסידן משתחרר מהעצם בתהליך הפירוק ונספח לתוכה בעת הבניה. האיזון בתהליכים אלה משתנה לאורך מעגל החיים. בתקופת הגדילה וההתבגרות המאזן הוא לטובת הבניה, עם השלמת הגדילה קיים שיווי משקל בין פרוק ובניה ובגיל מאוחר יותר, בייחוד בקרב נשים לאחר גיל המעבר, הפירוק יעיל יותר מהבניה – תהליך שמעלה את הסיכון לדלדול עצם, דהיינו אוסטיאופורוזיס ושברים שמתרחשים לאחר חבלה מינימלית, כגון נפילה מגובה, עמידה או ללא חבלה כלל.

 

סידן הכרחי לתפקוד של כלי הדם, השרירים, העברת אותות במערכת העצבים, העברת אותות בין עצב לשריר, תפקוד מערכת קרישת הדם, שמירה על מבנה תקין של דפנות תאי הגוף והפרשת הורמונים. פעולות אלה מתבצעות בסביבת ריכוז קבוע ומדויק של יוני הסידן בדם. המערכת ההורמונאלית ובעיקר הורמון יותרת התריס מופקדים על שמירה של רמה זו בתחום התקין. הגוף משתמש ברקמת עצם כמאגר לסידן לצורך תפקודיו השונים ולצורך שמירה על רמות תקינות של סידן בדם ובנוזל הבין-תאי.

 

מקורות הסידן כוללים מזונות, שבחלקם הוא נמצא באופן טבעי ולחלקם הוא מוסף, וכן הוא מצוי בתוספי תזונה ותרופות למיניהן. בשנים האחרונות פורסמו הנחיות קליניות רבות לגבי צריכת סידן מומלצת , בעיקר לאחר תצפיות על קשר אפשרי בין תוספי סידן לתחלואה. אז מתי אפשר להסתפק בסידן ממקורות תזונתיים? באיזה שלב יש צורך בנטילת תוספים? ואיך מתמודדים עם תופעות הלוואי? על כך מבקש להשיב המדריך שלפניכם.

 

כמה סידן מומלץ לצרוך ביום?

 

גופים שונים פרסמו בשנים האחרונות המלצות בנוגע לצריכת הסידן היומית המומלצת, ואין אחידות דעים בנושא. בישראל, ההמלצות לאנשים מעל גיל 65 של המחלקה לתזונה במשרד הבריאות הן לצריכה של 1,200 מ"ג סידן ליום באמצעות שילוב של סוגי מזון עשירים בסידן יחד עם תוספי סידן, במידת הצורך כאשר לא ניתן לספק את צריכת הסידן המומלצת באמצעות מזון בלבד.

 

לפי הקווים המנחים שגובשו על ידי הוועדה מטעם העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם משנת 2012, צריכת הסידן היומית המומלצת היא

 

• בגילי 3-1 שנים: 500 מ"ג ליום

 

• בגילי 8-4 שנים: 800 מ"ג ליום

 

• בגיל 13-9 שנים: 1,300 מ"ג ליום

 

• בגילי 19 ועד הפסקת מחזור הווסת ובקרב גברים בוגרים: 1,000 מ"ג ליום

 

• נשים לאחר הפסקת מחזור הווסת: 1,200 מ"ג ליום

 

• נשים בהיריון ונשים מיניקות: 1,300-1,000 מ"ג ליום

 

בארה"ב, לפי המלצות המכון הרפואי האמריקאי (IOM, קיצור של Institute of Medicine) משנת 2011, צריכת הסידן היומית המומלצת היא 1,000 מ"ג ליום לבוגרים מתחת לגיל 50 ו-1,200 מ"ג ליום מעל גיל 50.

 

בפברואר 2013 פורסמו המלצות כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, ולפיהן לא ניתן להגדיר את המינון הנכון של סידן שמועיל לשמירה על בריאות העצם במבוגרים בריאים, בגלל היעדר מחקרים איכותיים בנושא זה. יחד עם זאת מומלץ לחולי אוסטיאופורוזיס להקפיד על צריכה בהתאם להמלצות המכון הרפואי האמריקאי (IOM).

 

לפי מסמך עמדה עדכני של המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) מיוני 2016, צריכת הסידן היומית המומלצת DRIs (קיצור של Dietary Reference Intakes), שנועדה לספק קצובה מומלצת לרוב המכריע של האוכלוסייה הבריאה (98%-97% מהאוכלוסייה) –משתנות לפי גיל ומין:

 

• גילי 6-0 חודשים: בנים: 200 מ"ג ליום, בנות: 200 מ"ג ליום

 

• גילי 12-7 חודשים: בנים: 260 מ"ג ליום, בנות: 260 מ"ג ליום

 

• גילי 3-1 שנים: בנים: 700 מ"ג ליום, בנות: 700 מ"ג ליום

 

• גילי 8-4 שנים: בנים: 1,000 מ"ג ליום, בנות: 1,000 מ"ג ליום

 

• גילי 18-9 שנים: בנים: 1,300 מ"ג ליום, בנות: 1,300 מ"ג ליום

 

• גילי 50-19 שנים: גברים: 1,000 מ"ג ליום, נשים: 1,000 מ"ג ליום

 

• גילי 70-51 שנים – בהם קיים הבדל בין המינים: גברים: 1,000 מ"ג ליום, נשים: 1,200 מ"ג ליום

 

• גילי 71 ומעלה: גברים: 1,200 מ"ג ליום, נשים: 1,200 מ"ג ליום

 

באירופה, בהבדל מארה"ב, ההמלצות מורות כי ניתן להסתפק מעל גיל 25 ב-800 מ"ג עד 950 מ"ג סידן ליום בלבד.

 

לדברי פרופ' צופיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת מבית החולים אלישע בחיפה ומהמרכז למחקר אנדוקריני במרכז הרפואי לין בחיפה, סגנית יו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם ומנהלת תחום אוסטיאופורוזיס ב"כמוני", "כיום הגישה היא להעריך את צריכת הסידן היומית של המטופלים ממקורות תזונתיים על ידי תשאול ולהשלים את החסר על ידי תוסף, במטרה להגיע לקצובה היומית המומלצת, וזאת הן בקרב אנשים שכבר פיתחו אוסטיאופורוזיס והן בקרב אלו שאינם חולים – לצורך מניעה ושמירה על בריאות העצם. צריך לזכור – סידן אינו תרופה אלא מזון".

 

כמה סידן צורכים הישראלים?

 

לפי סקרי הבריאות והתזונה במשרד הבריאות, צריכת סידן בישראל נחשבת לנמוכה יחסית להמלצות, אם כי נמצאת במגמת עלייה. לפי סקר התזונה הלאומי של משרד הבריאות לאוכלוסייה הבוגרת (גילי 74-35) בשנים 2011-2009 (הקרוי סקר מב"ת עוקבה), צריכת הסידן הממוצעת בישראל עמדה על 578 מ"ג ליום, עלייה של 11% בהשוואה לסקר קודם מהשנים 2001-1999 (519 מ"ג ליום) – 639 מ"ג ליום בקרב גברים ו-529 מ"ג ליום בקרב נשים. לפי הסקר, באוכלוסייה הבוגרת הרוב המוחלט של הנשים – 92.3% מתוכן וכן 74.6% מהגברים אינם עומדים ביעד המומלץ. כמו כן, סקר התזונה בקרב בני נוער בכיתות ז' עד י"ב של משרד הבריאות מהשנים 2004-2003 (סקר מב"ת צעיר) העלה כי צריכת הסידן היומית הממוצעת בקרב נערים עמדה על 991 מ"ג ליום ובקרב נערות על 821 מ"ג ליום, וכן 87% מהנערות ו-78.3% מהנערים אינם עומדים ביעד המומלץ בגילאים אלה.

 

גורמים שמשפיעים על צריכת סידן

 

בגילי הילדות וההתבגרות והבגרות המוקדמת – עד גיל 30, כשמתפתחות ונבנות העצמות, יש חשיבות לצריכת סידן וויטמין D לפי ההמלצות לצורך תהליך גדילה תקין של השלד ולצבירה מיטבית של מסת העצם, שתשמש את האדם למשך כל ימי חייו.

 

בסיום הגדילה ההתבגרות השלד מגיע למסת עצם מרבית (Peak Bone Mass). הוספת 10% למסת עצם מרבית, בתום תקופת הגדילה וההתבגרות, באמצעות תזונה נכונה, עשויה להקטין ב- 50% את הסיכון להופעת שברים אוסטיאופורוטיים בגיל המבוגר.

 

בהמשך, כשקצב פירוק העצם גובר על קצב בנייתה – עולה הסיכון לאוסטיאופורוזיס ולשברים המתרחשים לאחר חבלה מינימלית או ללא חבלה כלל באזורי שלד אופייניים, לרבות הירך הקרבנית, האמה, חוליות עמוד השדרה ועצם הזרוע.

 

כשצריכת הסידן נמוכה או כשקיימת בעיית ספיגה במעי– הגוף משתמש במאגרי הסידן שבעצם לשמירה על רמות תקינות של סידן בדם ובנוזל החוץ תאי. תהליך של ירידה בחוזק העצם הוא גם תהליך שמתרחש עם העלייה בגיל, ובייחוד בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם הירידה ברמות הורמון האסטרוגן.

 

לא כל הסידן שנצרך במזון נספג במערכת העיכול , אלא רק כ- 30% מתוכו, אולם שיעור זה משתנה בהתאם לסוג המזון. כמו כן, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על ספיגת הסידן במעי:

 

- תכולת סידן במנת מזון:  ככל שכמות הסידן במנת מזון גבוה יותר, שיעור הספיגה של הסידן ממנה זו יהיה נמוך יותר, לכן מומלץ לצורך מזונות עשירי סידן במספר מנות לאורך היממה. כמו כן מומלץ לא לקחת תוסף סידן במינון גבוה, כמו כן עדיף להרחיק את נטילת התוסף ממנה גדולה של סידן במזון.

 

- גיל: בגילי הינקות והילדות המוקדמת נספג כ- 60% מהסידן שנצרך בתזונה. הספיגה יורדת ל-15% עד 20% בלבד בגיל המבוגר, אם כי היא עולה שוב בקרב נשים הרות, ומוסיפה לרדת ככל שחולפות השנים. לכן מומלץ להעלות את צריכת הסידן היומית מעל גיל 50.

 

-ויטמין D – שמקורותיו העיקריים הם חשיפה לשמש ותזונה, כשהוא מצוי ברמות תקינות בגוף, משפר את יכולת הספיגה של סידן.

 

- רכיבים מסוימים בתזונה עלולים להפחית את ספיגת הסידן במעי. כך, למשל, חומצה פיטית (phytic acid) וחומצה אוקסלית (oxalic acid) המצויות במזונות מסוימים מן הצומח – נקשרות לסידן ומונעות את שחרורו במערכת העיכול ואת ספיגתו במעי. בין המזונות העשירים בחומצה פיטית נכללים מזונות מחיטה מלאה, אגוזים ופולי סויה, ובין אלו עתירי חומצה אוקסלית נמנים תרד, עלי קולרד, תפוחי אדמה מתוקים ושעועית. לאור השפעות אלה, לפי המכונים הלאומייים לבריאות בארה"ב, אכילת תזונה עשירה ומגוונת אינה אמורה להוביל להשפעה משמעותית מבחינה רפואית על ספיגת המזון.

 

- צמחונים וטבעונים שצורכים מאכלים העשירים בחומצה פיטית ואוקסאלית סופגים פחות סידן במעי ועלולים להגיע למאזן כמותי שלילי של הסידן. טבעוניים עלולים לפתח גם מחסור בסידן בגלל הימנעותם ממוצרי חלב.

 

בהמשך, גם לאחר שנספג במעי, חלק מהסידן מופרש בשתן, בצואה ובזיעה. הפרשות אלה תלויות אף הן בגורמים שונים:

 

- צריכת מלח (נתרן) גבוהה מגבירה את הפרשת הסידן בשתן.

 

- צריכת חלבון גבוהה מאוד אמנם מגבירה את הפרשת הסידן בשתן, אולם גם מעלה את יכולת הספיגה של סידן במעי, כך שאינה משפיעה באפן כולל על מאזן הסידן בגוף.

 

- צריכת קפה ותה מגבירה מעט את הפרשת הסידן בשתן.. שתיית כוס קפה אחת, לפי עבודות, גורמת לאובדן של 3-2 מ"ג סידן בלבד בשתן.

 

סידן ממקורות תזונתיים

 

המקור לסידן הוא מזון, השאיפה כיום היא לצרוך כמות מספקת של סידן בתזונה ורק כאשר הדבר לא ניתן להיעזר בתוסף. באינטרנט ישנם 'מחשבוני סידן' המאפשרים לבצע חישוב אישי של כמות הסידן שנצרך ממקורות תזונתיים, למשל בקישור הבא או בקישור הבא

 

בין המזונות שנחשבים לעשירים בסידן ניתן למנות:

 

• חלב רגיל (200 מ"ג סידן לכוס)

 

• חלב מועשר (360 מ"ג סידן לכוס)

 

• חלב סויה (368 מ"ג סידן לכוס)

 

גבינה צהובה (220 מ"ג סידן לפרוסה)

 

• יוגורט (180 מ"ג סידן לגביע דיאטטי)

 

• עלי תרד (145 מ"ג לחצי כוס עלים מבושלים)

 

• ברוקולי (50 מ"ג למאה גרם ירק)

 

• טופו (250 מ"ג סידן לחצי כוס).

 

בארה"ב ממליץ משרד החקלאות האמריקאי לילדים ומתבגרים בגילי 9 ומעלה לצרוך בכל יום שלוש מנות של מזון שמקורו בחלב, לרבות חלב, יוגורט וגבינות רכות וקשות, להבטחת צריכה תקינה של סידן.

 

בשנים האחרונות גם מזונות תעשייתיים שונים מועשרים בסידן, לרבות מעדני חלב שונים, דגני בוקר וטופו .

 

סידן בתוספי תזונה

 

סידן כתוסף תזונה מצוי בשוק בשפע, וחברות המייצרות ומשווקות ויטמינים ומינרלים, רובן ככולן, מציעות למכירה גם כדורים המכילים סידן. עם זאת, שימוש בתוספי סידן לצריכה תקינה של סידן והשלמת חוסרים – הן באוכלוסייה הכללית והן – עדיין שנויות במחלוקת בקהילה המדעית על רקע ממצאי מחקרים שונים.

 

לא נדרש מרשם רופא לרכישת תוספי סידן.

 

עדיף לקבל את הקצובה היומית המומלצת של סידן בתזונה, אך זה לא תמיד אפשרי. לדברי פרופ' איש שלום, "קשה מאוד לשנות הרגלי אכילה של מבוגר בן 60. חלק מהמבוגרים סובלית מאי סבילות ללקטוז ואינם מסוגלים לצריך מוצרי חלב, המקור העיקרי של סידן בתזונה. לכן יש צורך בהערכה תזונתית, ובהשלמת החסר באמצעות תוסף תזונה. למשל, אם אדם צורך 500 מ"ג סידן בתזונה , מומלץ להשלים את 500 הנותרים באמצעות תוסף. מינון התוסף יקבע לפי מידת החסר בתזונה.ככלל, לרוב המטופלים אני נוהגת להמליץ על תוסף סידן במינון בין 300 עד 600 מ"ג ליום בלבד של סידן זמין לספיגה (Elemental Calcium), זה שונה מתכשיר אחד למשנהו. לעתים על התווית של התוסף מצוינת כמות של מלח הסידן, כלומר סידן קרבונאט או סידן ציטראט ולא הכמות של הסידן, הזמין שהיא נמוכה בהרבה ממשקל מלח הסידן".

 

לפי המלצות כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת (USPSTF) מפברואר 2013, לא ניתן לקבוע לפי מחקרים שבוצעו עד כה, מהו האיזון בין תועלת לסיכונים בנטילת תוספי סידן וויטמין D למניעת אוסטיאופורוזיס ושברים בקרב נשים בריאות לאחר גיל המעבר וגברים מבוגרים בריאים.

 

בספטמבר 2015 פורסמו ממצאי שתי מטאנליזות (איסוף מאמרים) מניו זילנד, ולפיהן צריכת כמויות גבוהות של סידן בכ-11% את הסיכון לשברים בגפיים ובכ-14% סיכון לשברי דחיסה החוליות, אך הפחתת סיכון זו הגדרה על ידי החוקרים שנמוכה מדי כדי לחייב את כלל המטופלים לצרוך תוספי סידן. נושא זה נתון היום בויכוח, היות והפחתה בסיכון שברים ולו גם קטנה מצדיקה לדעת רבים שימוש בתוספי סידן וויטמין D.

 

באחד המאמרים צוין, כי נטילת תוספי סידן הובילה לעלייה מזערית בצפיפות העצם, שלטענת החוקרים איננה בעלת חשיבות רפואית לבריאות העצם, בראיון לתקשורת אמר אחד ממחברי המאמרים, פרופ' מארק בולאנד מאוניברסיטת אוקלנד, כי אנשים ממשיכים לשמוע על התועלות בתוספת סידן בעיקר על רקע "עמדות של חברות בעלות אינטרסים וגופים המקבלים מימון מבעלי עניין".

 

יש להבחין איזה סוג סידן נוטלים כתוסף. סידן נמכר כתוסף תזונה בצורת מלחי סידן, והעיקריים שבהם הם סידן קרבונט (Calcium Carbonate) וסידן ציטראט – כלומר סידן הקשור לאניון שמקורו בחומצה ציטרית (Calcium Citrate). כמות  הסידן הזמינה לספיגה (Elemental Calcium)  בסידן קרבונט היא הגבוהה ביותר (כ-40%), אולם ספיגתו משתנה בהתאם למידת החומציות בקיבה שעלולה לרדת בגיל המבוגר, ואילו כמות הסידן הזמינה בסידן ציטראט נמוכה יותר (כ-30%-20%), אך הוא מסוגל להספג גם בסביבה שאינה חומצית. סידן ציטראט מומלץ בין השאר לאנשים עם היעדר חומצה בקיבה (Achlorhydria), מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן או קוליטיס כיבית או הפרעות ספיגה.

 

ישנם בשוק גם תוספי סידן בשימוש נמוך יותר, לרבות סידן עם מלח מסוג גלוקונאט (Calcium Gluconate), סידן הנקשר עם לקטאט (Calciu Lactate) או עם זרחן (Calcium Phosphate) – זמינותם לספיגה דרך הפה, נמוכה יותר.

 

חשוב להבין מהכתוב באריזה מהם ערכי הסידן שנספגים בגוף כתוצאה מנטילת התוסף. לדברי פרופ' איש שלום, "הכרתי מטופל שמקבל טיפול תרופתי בונה עצם לאוסטיאופורוזיס, והיה לו צורך להשלים סידן דרך תוסף תזונה, כדי להגיע לצריכה של 1,000 מ"ג סידן ליום, כשקיבל כ-500 מ"ג ליום ממקורות תזונתיים. הוא רכש באירופה תכשיר ששמו היה 'סידן ציטראט 1,000', אולם לא היה ברור האם הכוונה הייתה ש-1,000 מ"ג זמינים לספיגה או שמדובר במלח של סידן ציטראט. בירור עם החברה בהתכתבות באינטרנט העלה כי המשקל שצוין על האריזה, התייחס למלח סידן ציטראט, כך שבפועל התכשיר הכיל כ-30% סידן בלבד, 300 מ"ג בלבד של סידן זמין לספיגה, ומאחר והיה זקוק ל-600 - 500 מ"ג סידן באמצעות תוסף – היה לו צורך ליטול 2 כדורים מהתכשיר מדי יום. מכאן חשוב מאוד להבין את משקל הסידן הזמין לספיגה בכל כדור".

 

בישראל נמכרים גם תוספי סידן המיוצרים עבור קופות החולים שבהם מצוין על האריזה משקל הסידן הזמין לספיגה במעי, למשל סידן קרבונט 600 של קופת חולים מכבי או כללית, המשולב עם ויטמין D, המכיל בכל כדור 1,500 מ"ג calcium carbonate , אשר 40% ממנו – 600 מ"ג – זמינים לספיגה.

 

תוספי סידן עלולים לגרום לתופעות לוואי קלות לרבות גזים ו/או עצירות, ונטילת התוסף במינונים נמוכים לאורך היום – למשל חצי כדור פעמיים ביום, עשויה להקל בתופעות אלה.

 

לאור תכונתו של סידן קרבונט בנטרול חומצות קיבה, יש תרופות נגד צרבת שמכילות אותו.

 

צריכה עודפת של סידן

 

לעתים קרובות מתפרסמים מחקרי תצפית שקושרים בין נטילת סידן להגברת סיכון למחלות שונות. מחקרים אלה מעוררים התייחסות בתקשורת ומעוררים דאגה בקרב מטופלים, אולם לטענתה של פרופ' איש שלום, "דאגה זו לרוב מיותרת. בחלק מהמקרים מדובר בצריכת כמויות מוגזמות של תוספים, במחקרים אחרים מדובר בבעיות שנוצרות בקבוצה מוגדרת ומוגבלת של מטופלים שלא ניתן להקיש ממנה על כלל צרכני הסידן".

 

סרטן הערמונית: מספר מחקרים הצביעו על קשר בין עודף סידן הנצרך הן במזון – דרך מינונים גבוהים של מוצרי חלב והן בתוספי תזונה – לבין התפתחות סרטן הערמונית בקרב גברים. עם זאת, מחקרים אחרים שללו קשר זה. מטה אנליזה, מאמר שפורסם בדצמבר 2005 בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) העלה כי העלייה בסיכון לסרטן הערמונית מזערית: צריכה גבוהה של מוצרי חלב נקשרה בסיכון גבוה ב-11% למחלה וצריכת תוספי סידן במינונים גבוהים (וייתכן שגבוהים מדי) נקשרה בסיכון גבוה ב-39% למחלה. לפי נייר עמדה של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, הממצאים אינם חד משמעיים , ויש צורך בעבודות נוספות לבירור הנושא.

 

מחלות לב: בעוד שסידן מוכר כגורם שמפחית את ספיגת השומנים במעי וכך מפחית את רמות השומנים ובייחוד הכולסטרול בדם, השפעות של נטילת תוספי סידן על מחלות לב הייתה בשנים האחרונות מוקד לויכוחים מדעיים.

 

מחקר מניו זילנד שפורסם בשנת 2011 בכתב העת British Medical Journal מצא כי נשים בגיל המעבר שנוטלות תוספי סידן עלולות להיות בסיכון מוגבר מעט להתקפי לב ושבץ, ועורר בהלה. שנה לפני כן פורסמה באותו כתב העת סקירה של 11 מחקרים, שמצאה כי תוספי סידן מגדילים ב-30% את הסיכון להתקף לב. הנחות החוקרים כי עודפי סידן בדם מובילים לנוקשות בכלי הדם ולהיווצרות טרשת עורקים העלולה להוביל לאירועי לב והיווצרות קרישי דם ושבץ מוחי.

 

לעומת זאת, מדענים רבים חולקים על ממצאים אלה. בעוד שממצאים ראשונים ממחקר מעקב גדול בארה"ב שנערך בקרב נשים – "סקר האחיות" – העלו סיכון לאירועי לב בקרב אלו שנטלו תוספי סידן בתקופת המעקב, במידה ולא נטלו אותן קודם לכן, מחקר גדול שבחן את התופעה לעומק קבע כי לא ניתן לקבוע שצריכת תוספי סידן מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ואילו הירידה בסיכון לשברים בצוואר הירך בקרב נשים שנטלו תוספי סידן וויטמין D משמעותית בהרבה בהשוואה לסיכון הלבבי.

 

לדברי פרופ' איש שלום, "מחקר אמריקאי בחזירונים שהעמיסו עליהם סידן לא מצא סימנים כלשהם לפגיעה בכלי הדם. לפי הידוע כיום, השלמת חוסרי סידן באמצעות תוספי תזונה אינה כרוכה בסיכון מוגבר לאירועים לבביים".

 

אבנים בדרכי השתן: הסיכון להיווצרות אבנים בכליות ובדרכי השתן נכרך גם הוא בעבודות שונות בצריכה עודפת של סידן. במחקר המעקב הגדול בקרב נשים מבוגרות בארה"ב – "סקר האחיות" – נמצא כי נטילת תוסף תזונה במינונים של 1,000 מ"ג ליום בשילוב ויטמין D במינון של 400 יחב"ל ליום למשך 7 שנים העלה ב-17% את הסיכון לאבנים בכליות, כפי שדווח בפברואר 2008 בכתב העת New England Journal of Medicine, אולם בהמשך התברר כי חלק מהנשים נטלו תוסף סידן כשברקע צרכו סידן רב ממקורות תזונתיים, ולכן למעשה צרכו מינון עודף של סידן כמו כן, לא נמצא בעבודות קשר בין צריכת עודפי סידן ממזון בלבד לבין אבנים בכליות.

 

לדברי פרופ' איש שלום, "יש לזכור כי לכעשרה אחוז מהאוכלוסייה יש הפרשת יתר של סידן בשתן , גם ללא צריכת סידן מוגברת. מצב זה עלול להיות קשור בהגברת סיכון אבנים בדרכי השתןלפי הידוע כיום, נטילת סידן לצורך השלמת חוסרים תזונתיים אינה כרוכה בסיכון נוסף".

 

צריכת סידן ומניעת מחלות

 

ירידה במשקל: מספר עבודות הצביעו על קשר בין נטילה קבועה של סידן לבין הורדה במשקל, קשר שהוסבר בכך שדווקא עלייה בצריכת סידן מפחיתה את ריכוזו בתאי שומן ומובילה להתפרקות תאים שכאלה, וכן מעכבת ספיגת שומנים במערכת העיכול. עם זאת, מחקרים קליניים ארוכי טווח לא מצאו קשר בין צריכה מוגברת של סידן להרזייה, ובנייר עמדה של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב נקבע כי אין כיום תמיכה לטענה שצריכה גבוהה של סידן מועילה להפחתה במשקל.

 

לחץ דם גבוה: מספר מחקרים הצביעו על תועלת בנטילת סידן בהורדת לחץ דם ובמניעת יתר לחץ דם, אולם הם אינם עקביים. ממצאי מחקר המעקב בקרב נשים אמריקאיות מבוגרות – "מחקר האחיות" – העלו כי נטילת סידן וצריכת מוצרי חלב דלי שומן ונטילת ויטמין D – נקשרו בירידה בסיכון ליתר לחץ דם, כפי שדווח באפריל 2008 בכתב העת Hypertension. ואולם, מחקרים אחרים לא מצאו קשר בין צריכת סידן להפחתת סיכון ליתר לחץ דם

 

רעלת היריון: מספר מחקרים מעידים כי נטילת סידן בהיריון מפחיתה את הסיכון לרעלת היריון (Preeclampsia), אם כי השפעה זו מוכחת באופן משמעותי בעיקר בקרב נשים עם צריכה לא מספקת של סידן ממקורות תזונתיים. איגוד הגינקולוגים האמריקאי (ACOG) ממליץ על נטילה של סידן במינון של 1,500 עד 2,000 מ"ג ליום לנשים הרות שצורכות סידן במינונים נמוכים מ-600 מ"ג ליום. המלצה דומה ניתנת לנשים הרות על ידי ארגון הבריאות העולמי. בישראל, נייר עמדה של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה ומיילדות מדצמבר 2014 קובע כי לצורך התפתחות תקינה של שלד העובר נדרשים 30 גרם סידן במהלך ההיריון. "ספיגת הסידן עולה במהלך ההיריון כדי לספק את צורכי העובר המתפתח", נקבע. מומלץ בנייר העמדה לנשים הרות על נטילה של 1,000 מ"ג סידן ליום באמצעות תוספים, ונטען כי " יתכן יתרון במתן תוספת סידן למניעה של רעלת הריון לנשים בקבוצת סיכון. נדרשים מחקרים נוספים על מנת לקבוע זאת בוודאות".

 

סרטן המעי הגס והחלחולת: מספר מחקרים מעידים על יעילות צריכת סידן למניעת סרטן המעי הגס והחלחולת וכן לירידה בסיכון לגידולים לא ממאירים במעי מסוג אדנומה (adenoma). עם זאת, מחקרים אלו לא עקביים, וחלקם לא הציגו איכויות מונעות סרטן בנטילת תוספי סידן.

 

שילוב סידן עם תרופות

 

למטופלים הנוטלים תרופות בקביעות למחלות כרוניות מומלץ להיוועץ עם רופא לפני החלטה על נטילת תוספי סידן עקב האפשרות להשפעה של סידן על ספיגת התרופות. סידן עלול להפחית את ספיגת התרופות כגון אנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין (tetracycline) ומשפחת הפלואורוקוונולונים (fluoroquinolone) הכוללים גם אנטיביוטיקה "ציפרו", תרופות המכילות levothyroxineכגון אלטרוקסין לטיפול בתת פעילות בלוטת התריס תרופות נוגדות פרכוסים המכילות פניטואין (phenytoin).

 

סייעה בהכנת הכתבה פרופ' צופיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת מבית החולים אלישע בחיפה ומהמרכז למחקר אנדוקריני במרכז הרפואי לין בחיפה, סגנית יו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם ומנהלת תחום אוסטיאופורוזיס ב"כמוני"

 

עודכן לאחרונה: נובמבר 2016

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: