בשנים האחרונות עולה המודעות לחשיבותו של ויטמין D – ויטמין שנספג בגוף בעיקר בחשיפה לקרני השמש וכן ממזונות שונים, אשר מתפרקד בפועל כנוגד חמצון ונקשר לתועלות בריאותיות רבות.

מחקרים מהשנים האחרונות זיהו בין השאר כי ויטמין D משפר את בריאות העצם, ולאלו שמתמודדים עם דלדול עצם ואוסטאופורוזיס מומלץ לרוב על קבלת תוסף מהוויטמין. כמו כן, ויטמין D הוכח בהשפעתו על חיזוק מערכת החיסון מפני זיהומים וויסות מערכת החיסון באופן שמשפיע לטובה על המתמודדים עם מחלות אוטואימוניות. מחסור בוויטמין D נקשר גם למצוקות נפשיות כמו דיכאון. חוסרים בוויטמין D גם משפיעים לרעה על שרירי הגוף ונמצא כי חוסר זה מעודד הצטברות שומנים בשרירים. בנוסף, ברבות השנים נקשר מחסור בוויטמין D לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת ואפילו סרטן מסוגים שונים.

עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי חוסרים בוויטמין D בהיריון ראשון מלווים בסיכון ללידה מוקדמת.

השפעה על אורך העובר

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין כיום מידע רב בספרות הרפואית אודות הקשר בין רמות ויטמין D בהריון ראשון ובין דפוסי גדילת עובר.

החוקרים מאוניברסיטאות של מדינות פנסילבניה, יוטה, אוהיו, קליפורניה ואינדיאנה השלימו ניתוח נתונים ממחקר מעקב פרוספקטיבי שכלל 351 נשים הרות תושבות ארה"ב, ללא לידות קודמות בעברן, עם מדידת רמות ויטמין D בדם לאחר 13-6 שבועות להריון ולאחר 21-16 שבועות הריון. במסגרת המחקר נאספו מדדי גדילת העובר בבדיקות אולטרה סאונד בשבועות 21-16 ובשבועות 29-22 להיריון, לצד מדדים אנתרופומטריים של היילוד בלידה, עם השלמת עקומות גדילת עובר לפי מדדי אורך, משקל והיקף ראש

במחקר נמצא כי כל עלייה של 10 ננומול/ליטר בריכוז ויטמין D בשליש הראשון להיריון לוותה בעלייה של 0.05 במדד Z-score של אורך לגיל העובר.

רמות לא מספקות של ויטמין D תועדו בקרב כחמישית מהנשים במחקר, עם ריכוז ויטמין D ממוצע של 68.1 ננומול/ליטר. בקרב נשים עם ריכוז ויטמין D נמוך מ-40 ננומול/ליטר בשליש ראשון להיריון נרשם סיכון גבוה פי 4.35 ללידה מוקדמת, בהשוואה לנשים עם ריכוז ויטמין D של מעל 80 ננומול/ליטר בהריון מוקדם.

לא תועד קשר בין ריכוזי ויטמין D בשליש השני להיריון ובין דפוסי גדילת עובר או תוצאות ההיריון.

המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המשרד האמריקאי לבריאות ומשאבי אנוש (HHS), המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והמכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם (NICHD). הממצאים מדווחים בגיליון פברואר 2025  של כתב העת American Journal of Clinical Nutrition.

חוסרים משמעותיים

החוקרים מסכמים כי לפי הממצאים, השליש הראשון להיריון עשוי להוות נקודת זמן קריטית להתערבות לנשים עם חוסרים בוויטמין D כדי למנוע פגיעות בגדילת העובר ולהפחית את הסיכון ללידה מוקדמת.

ממצאי המחקר מחדדים את המודעות הגוברת בקהילה הרפואית בשנים האחרונות לחוסרים בוויטמין D שניכרים גם בישראל, חרף היותה מדינה שטופת שמש. כך, למשל, מחקר מקיף בקופת חולים כללית דיווח בשנת 2009 על היקפים גבוהים של חוסרים בוויטמין D בקרב נשים (51.8%) יותר מאשר גברים (45%) ובקרב נשים ערביות (84.8%) בשיעור גבוה משמעותית מנשים יהודיות (48.1%). מחקר מהכללית שפורסם בנובמבר 2011 מצא חסר חמור במיוחד בוויטמין D בקרב יהודים תלמידי ישיבות מהעדה החרדית בירושלים, הנוהגים ללבוש בגדים ארוכים החוסמים את קרני השמש. עבודה שבוצעה על ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון וחיפה והמרכזים הרפואיים אלישע ורמב"ם ופורסמה ביוני 2016 בכתב העת Nutrients, זיהתה רמות נמוכות של ויטמין D בקרב עובדי הייטק שכפי הנראה אינם נחשפים לשמש ברמה מספקת.

בהמשך למחקר הנוכחי, מספר עבודות מרמזות כי הקפדה על רמות תקינות של ויטמין D בהיריון עשויה לשפר את הרכב המיקרוביום של האישה ולהיטיב עם מהלך ההיריון והלידה. עם זאת, לצד ממצאי המחקר הנוכחי, מספר מחקרים לא מזהים השפעות חריגות של רמות ויטמין D נמוכות על מהלך ההיריון. חוקרים ישראלים מהמרכזים הרפואיים מאיר ואסותא ומאוניברסיטת תל אביב דיווחו ביוני 2022 בכתב העת Children כי רמות נמוכות של ויטמין D אצל נשים הרות אינן משפיעות על התפתחות העצמות של העובר.

American Journal of Clinical Nutrition, doi: 10.1016/j.ajcnut.2024.11.018